ביקורת ComicON: ״דברים מוזרים״ עונה 3 - זה היה בסוף הקיץ

לביקורות הקודמות: עונה 1 עונה 2

"All this time, we’ve been building it for you." - Billy Hargrove

בניגוד לשתי העונות הראשונות, את העונה השלישית של ״דברים מוזרים״ כבר ראיתי ביחד עם כולם. אחרי הכל כבר הייתי בן 17 כשהיא יצאה, ואחרי שבתור נער צעיר יותר החלטתי להימנע משתי העונות הראשונות של הסדרה כשהן הושקו, החלטתי לאזור את האומץ ולצפות בה סוף סוף כמו שצריך. אמנם לא דמיינתי לעצמי שאשאב לעולם המופלא הזה כל כך בקלות, אבל אחרי צפייה כמעט רצופה של שבוע בכל שלוש העונות הראשונות של הסדרה, מצאתי את עצמי נשאב לעשרות (אם לא מאות) דיונים על הסדרה באינטרנט ועם חברים, כשאני מלא בהתלהבות ובתחושה חמימה בלב. תחושת החמימות הזו, היא הדבר המרכזי שלקחתי מהעונה השלישית של הסדרה, כאשר איכשהו ולמרות כל האקשן והטרגדיות שליוו את הסדרה מאז ומעולם, זכרתי שכשסיימתי לצפות בעונה השלישית של הסדרה לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים שלי. זו גם בדיוק הסיבה שמאוד חששתי לצפות מחדש בעונה הזו של הסדרה. חששתי שמה שהעלה לי חיוך על הפנים בגיל 17 ירגיש לי היום מאוד מוזר, משונה ולא קשור לכל מה שבא לפני ואחרי העונה הזו. אבל איכשהו, הצפיה המחודשת הזו הובילה לתוצאה הפוכה לגמרי, ועכשיו יותר מתמיד אני בטוח, שהעונה הזו היא חלק חשוב ובלתי נפרד ״מדברים מוזרים״ דווקא בזכות אותה התחושה.

הקיץ הגיע - מתוך ״דברים מוזרים״ באדיבות נטפליקס

יום בהיר של שמש אין שום עננים

כאמור, אם התיאור שהכי התאים לשתי העונות הראשונות של ״דברים מוזרים״ ככל הנראה הכיל מילים כמו מתח, אימה, מסתורין או אפילו אימה, את העונה הזו הכי קל לתאר בעזרת מילים כמו קיץ, כיף, נעורים או אפילו שמחה. שלא תבינו אותי לא נכון - זה לא שהאלמנטים המד"בים והאימתניים לא קיימים בעונה הזו של הסדרה (ועוד נגיע אליהם בהמשך), אבל אין ספק שהעונה הזו מרגישה הרבה יותר כמו דרמת נעורים קלאסית מאשר סדרת מד״ב חדשנית, והאמת היא שבאופן מפתיע זה עובד מצויין. השינוי החד (שלא לומר כמעט מנוגד) בין הז'אנרים האלו עובד כל כך טוב כמו שהוא עובד, בזכות שני אלמנטים עיקריים. הראשון והמרכזי ביותר שבהם הוא שהסגנון החדש של העונה מאפשר להעניק לדמויות של הסדרה ספוטלייט אישי ואישיותי נרחב יותר. אם בשתי העונות הראשונות למדנו להכיר את הדמויות השונות בזכות אותם רגעי אקשן, מתח ומסתורין, ובזכות אותה תחושה אפלה וכבדה, עכשיו כשאנחנו כבר מכירים אותם לא מעט זמן וממש מחוברים אליהם, אנחנו זוכים לקבל גם הצצה לחיים האישיים שלהם מחוץ לכל העיסוק במפלצות ממימד אחר או במדענים מרושעים, ולראות איך באמת נראית השגרה בהוקינס בחלקים מסוימים. השגרה הזו מאפשרת לסדרה להציג בפנינו לא מעט צדדים נוספים וחדשים אצל הדמויות השונות, ובמערכות היחסים שלהם שלא היינו יכולים לקבל בשום הזדמנות אחרת, מה שמצליח להעמיק את הקשר שלנו עם כל אחת ואחת מהדמויות השונות (ובפרט עם הדמויות של חבורת הילדים). במהלך חלק לא מבוטל של העונה אנחנו זוכים לראות את הדמויות השונות עוסקים בעניינים ״רגילים ומשעממים״ כגון חיי האהבה שלהם, בילויים, זמני משחק וכו'. למרות שבקלות היה ניתן לפספס ולגרום לחלקים האלו להיתפס כרגילים ומשעממים, הם הופכים בן רגע לרגעים כיפיים ומחממי לב, דווקא בגלל שאנחנו כבר כל כך מחוברים ואוהבים את הדמויות השונות. הרגעים האלו יוצרים חווית צפייה שלא נופלת ברמתה מאותם רגעי אקשן ודרמה מטורפים, שלמדנו להכיר ולאהוב מהעונות הקודמות.

האלמנט השני הוא השימוש בקיץ ובקניון החדש כחלקים מרכזיים וחשובים בסיפור הכללי של העונה. אחרי ששתי העונות הקודמות התרחשו בשלב כזה או אחר של הסתיו, הפעם העונה כולה מתרחשת בחודשי הקיץ של השנה, מה שלגמרי מחזק את התחושה של דרמת נעורים קלאסית שהעונה מנסה (ומצליחה ליצור), שכן אין ספק שהקיץ והאווירה הם הקרקע המושלמת לרגעים שכל מטרתם הם לעשות לנו חמים ונעים בלב. מעבר לכך, השימוש בקניון הקיצי והחדש ,תורם לאווירה הזו ואף מספק לדמויות השונות סביבה חדשה ומרגשת לעבוד איתה. הקניון משמש כמקום מרכזי גדול ובולט עבור העונה שעוטף סביבו את העלילה ומצליח לגרום לה להרגיש הרבה יותר מהודקת והרבה פחות מפוזרת. נכון, הדמויות השונות עדיין יחסית מפוזרות בקווי העלילה שלהן לאורך העונה, אבל העובדה שהקניון משמש כעוגן מרכזי יוצרת הרבה יותר חיכוך והשתלבויות בין אותם קווי העלילה, ובכך גורמת לכולם להרגיש הרבה יותר רלוונטים ומעניינים (בניגוד לעונה השנייה). אותו השילוב בין דרמת נעורים, עונת הקיץ והקניון החדש והמרהיב, מאפשר לעונה להעמיק את הקשר ומערכות היחסים בין הדמויות שנבנו בשתי העונות הראשונות של הסדרה, ומשמש גם כקרקע פוריה להצגה של לא מעט מערכות יחסים ודמויות חדשות, שמשתלבות באסופת הדמויות האהובה בצורה כל כך טבעית וחלקה, עד שלא ניתן להאמין שהם לא היו איתנו מההתחלה. כאמור, יש לא מעט דמויות שכאלו, אבל מעל כולן בולטת במיוחד דמותה של רובין (מאיה הוק), שמצטרפת אל סטיב ודסטין במהלך החלק המרכזי של העונה, ומצליחה לא רק להיות דמות מעניינת בפני עצמה, אלא גם לשפר ולהעמיק את שתי הדמויות הנוספות שסביבה. הדרך שבה היא משתלבת בסיפור ולאט לאט הופכת להיות חלק מרכזי מהחבורה, עשויה באופן מופתי, ועצם העובדה שהיא הופכת תוך עונה אחת להיות דמות אייקונית ואהובה, כמו דמויות שבילינו איתן שלוש עונות לפחות, מוכיחה עד כמה הכותבים השונים ובראש כמובן האחים דאפר ידעו איך להרחיב את העולם המרהיב שהם בנו פה כמו שצריך.

בואו לקניון - מתוך ״דברים מוזרים״ באדיבות נטפליקס

אמאלה ואבאלה

כפי שציינתי קודם לכן, האלמנטים של דרמת הנעורים אמנם הרבה יותר בולטים במהלך העונה הזו, אבל העונה לא זונחת לחלוטין גם את הפן המד"בי והמסתורי שלה. כסוג של פיצוי לעובדה שהוא לא נמצא בפרונט במהלך העונה, כשהוא כן מופיע על המסך - הוא מופיע בצורה בצורה הקיצונית ביותר שלו עד כה. המפלצות הרבה יותר מאיימות, האקשן הרבה יותר מרשים, והסיכונים הרבה יותר גבוהים, ככה שלמרות שאנחנו מקבלים את הצד הזה של הסדרה במנות הרבה יותר קטנות (במיוחד בהתחלה שלה), אלו מנות מרוכזות במיוחד, שהצליחו לספק אותי כצופה, מבלי לדרוס לחלוטין את אותה אווירה של קיץ, כיף ודרמת נעורים, שהסדרה מייצרת במהלך העונה. אני אפילו אגדיל ואטען, שמפרק לפרק וככל שהעונה התקדמה, כך גם התעצם אותו פן מד"בי ומסתורי, עד כדי כך שבשלב מסוים ממש היה ניתן להגדיר חלק מהסצנות והאלמנטים השונים שמופיעים בהן כאלמנטים של אימה ושל גור של ממש. זה אמנם לא מעורר חלחלה ויש סדרות וסרטים הרבה יותר אימתניים ומלאי גור מאשר העונה הזו, אבל השילוב שלהם בצורה כזו קיצונית בעונה שזה לא העיקר בה, היא דבר מאוד אמיץ וחריג בנוף ובדיוק בגלל זה הוא גם עובד כל כך טוב.

כבר גור של ממש - מתוך ״דברים מוזרים״ באדיבות נטפליקס

השילוב בין המד״ב האימתי והגורי לבין דרמת הנעורים הקיצית ושטופת השמש, עשוי בצורה מבריקה, כך ששני הצדדים השונים (שלא לומר הפוכים) של העונה הזו מחזקים כל אחד את רעהו, ומתעצמים אט אט לכדי שיא העונה שסוגר אותה (ואת כל מה שבא לפניה) בצורה הכי טובה שניתן היה להעלות על הדעת. השיא שמוצג כמעט בשלמותו במהלך הפרק האחרון של העונה משתמש גם בצד הכיפי והרגשי של העונה, וגם בצד האפל, האימתני והקודר שלה, כדי להביא את כל הדמויות השונות אל נקודת הקצה שלהן, ומציב אותן בסיטואציות הקשות והמורכבות שהן חוו עד כה. אי אפשר לתאר את סוף העונה הזו בשום תיאור שלא מכיל את המילים אפוס פנומנלי ומלא ברגש, שסוגר את הסיפור בצורה לא פחות ממושלמת. חשוב לי להדגיש שלמרות שאין ספק שהשיא של העונה נמצא באותן סצנות אקשן וקרבות ענק שמגיעות באותם פרקי סיום, גם האפילוג של העונה שמוצג ב-20 הדקות האחרונות של הפרק האחרון, חשוב מרגש ומשמעותי לא פחות. הוא מאפשר לדמויות ולצופים כאחד לעבד את כל מה שקרה במהלך אותה פינאלה מפוצצת, ומספק עוד כמה רגעים מאוד חשובים ומרטיטי לבבות, שבלעדיהן העונה הזו הייתה מרגישה הרבה פחות שלמה. אני אפילו אגדיל ראש ואטען, שהאפילוג של העונה (מינוס הפוסט קרדיט) סגר את הסיפור בצורה כל כך מופלאה, שזו לגמרי היתה יכולה להיות נקודת הסיום של הסדרה, והייתי מקבל אותה בשמחה רבה. נדרש מהאחים דאפר ומנטפליקס המון אומץ כדי לפתוח מחדש את הסיפור של הסדרה אחרי הסוף הזה, ואני רק יכול לקוות שהאומץ הזה באמת ישתלם להם בסופו של דבר.

הקיץ מאיר אותם

כבר הזכרתי לא מעט פעמים את נטלי דייר שמגלמת את ננסי, ועד כמה הצפייה המחודשת הזו בסדרה גרמה לי להעריך אותה ואת הדמות שלה, אבל בכל זאת אני חושב שראוי להתעכב על הנושא גם הפעם מכיוון שזו לגמרי העונה שלה. הדמות שלה מקבלת את הספוטלייט הכי מעניין במהלך העונה, והיא גם זו שנמצאת בהכי הרבה מאותן סצנות אקשן מאימות ומלאות בגור, מה שמאפשר לדייר לזרוח בתפקיד ולספק תצוגת משחק פנומנלית. היא מצליחה לקחת דמות שגם ככה הייתה מעולה בשתי העונות הראשונות, ולשפר אותה עוד יותר בעזרת משחק מלא ברגש ובניואנסים מדוייקים, ולמצב את ננסי ואת עצמה באופן סופי כדמות וכשחקנית הטובה ביותר שיש לסדרה להציע. מעבר לדייר גם שאר חברי הקאסט מספיק תצוגת משחק מעולה כרגיל כאשר בדומה לשתי העונות הקודמות מי שבולטים בתפקידם נואה שנאפ (וויל), סיידי סינק (מקס) ומילי בובי בראון (אילבן) שמייצגים את השחקנים הילדים האיכותיים ביותר מבין חברי הקאסט. הם ממשיכים לספק תצוגת משחק מרשימה ומיוחדת במינה, וזאת למרות שהתפקיד שלהם בעונה קטן ושונה מאוד מבדרך כלל. יחד איתם (ואפילו קצת מעליהם) בולט גם השחקן דייקר מונטגומרי שמגלם את דמותו של בילי, האח הגדול של מקס. מונטגומרי שמנצל את העובדה שדמותו של בילי הופכת להיות חלק הרבה יותר מרכזי וחשוב לסיפור של העונה, מצליח לספק תצוגת משחק פנומנלית ומרשימה במיוחד שלוקחת את אחת הדמויות היותר שנואות של הסדרה, והופכת אותה לדמות הרבה יותר עגולה ומורכבת שקל מאוד להבין ולהזדהות איתה, ובסוף העונה אפילו גם לאהוב אותה במובנים מסוימים. 

העונה של ננסי - מתוך ״דברים מוזרים״ באדיבות נטפליקס

את אותן סצנות מרגשות ומלאות באקשן ושחקנים מעולים, לוקחים על עצמם ברוב המקרים האחים דאפר, שהיו הפעם הרבה יותר מעורבים בהפקת העונה, ומצלחים להביא אותם גם לכדי שיא ויזואלי מרהיב של ממש. הסצנות הללו מוצגות בצורה ויזואלית יפיפיה עם בניית שוטים, מעברים, וזוויות צילום מדויקות בהחלט, שמצליחות להעמיק ולחזק את העוצמות השונות של רגעי השיא של העונה, ולהוסיף להם עוד נדבך מרכזי וחשוב שמשדרג אותם פלאים. הסצנות האלו הרגישו לי כמו סוג של טעימה מהשיאים הויזואלים המרהיבים והמפורסמים שעתידים להגיע בעונה הבאה שלה, והם שימשו כסוג של תצוגת יכולת עבור הצופים (ואולי גם עבור נטפליקס), למה ואיך צמד האחים המטורף יכול לעשות כשנותנים לו יד חופשית. יחד עם זאת, ולמרות שבהחלט נהנתי לצפות בסצנות האקשן השונות ומלאות הגור גם מהבחינה הזו, הסצנות שבאמת תפסו לי את העין היו דווקא הסצנות השקטות והרגועות יותר. אמנם ניתן לטעון שדווקא בסצנות האלו הבימוי והויזואליות של הסדרה הם לא החלק החזק ביותר שבהן, אבל אני דווקא חושב שדווקא בזכות הפן הזה הרגש והעוצמה של אותן הסצנות השקטות הצליחו לעבור אל הצופים בצורה מקסימלית. השימוש בקפיצות בין סיטואציות המתרחשות במקביל, כדי ליצור תחושה של סצנה אחת רציפה בחלק מהמקרים, או פלאשבקים קטנים במקרים אחרים הם רק חלק קטן מהדוגמאות לשימוש הנהדר של הסדרה בפן הויזואלי שלה, גם ברגעים האלו עד כדי כך שפעמים רבות הוא מצליח להעביר את התחושות והמסרים של הדמויות בסצנה עם אפס דיאלוג.

מתחילים לראות את הנולד - מתוך ״דברים מוזרים״ באדיבות נטפליקס

העונה השלישית של ״דברים מוזרים״ שונה מאוד מקודמותיה, אבל דווקא בגלל זה היא כל כך מבריקה. הבחירה לשים במרכז את הדמויות ואת השגרה שלהן, אבל בו זמנית להעצים ולהקצין את הצד המד״בי והמסתורי של הסדרה לכדי אימה וגור של ממש, יוצר שני הפכים משלימים זה לזה שיוצרים חוויה מיוחדת במינה. תוסיפו לזה גם דמויות חדשות שמשתלבות בסיפור בצורה טבעית וקלילה, קאסט מוכשר שזורח בכל פעם מחדש ובימוי פנומנלי שרק מתעצם, שיחד מתנקזים לכדי שיא ויוזאלי, רגשי וסיפורי פנומנלי, ותקבלו עונה נוספת של טלוויזיה איכותית, שסוגרת את הסיפור בצורה הכי טובה שניתן להעלות על הדעת (או לפחות ככה חשבנו).

ציון סופי לעונה השלישית של ״דברים מוזרים״ - 8.5/10: אני מקווה שהבחירה להמשיך מכאן לא תתנקם בהם.

4 העונות הראשונות של ״דברים מוזרים״ זמינים לצפייה בנטפליקס.

העונה החמישית והאחרונה של הסדרה תחל את שידוריה ב-27.11 עם 4 פרקי בכורה בנטפליקס.