זכינו לראות בהקרנת כתבים מוקדמת ומיוחדת את הסרט החדש של נטפליקס והבמאי אדוארד ברגר, ״בלדה לשחקן קטן״, בכיכובם של קולין פארל וטילדה סווינטון, כחלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו ה-50 (TIFF) בתחילת ספטמבר. עכשיו כשהוא עולה לשירות הסטרימינג לצפייה חופשית, בואו לקרוא מה חשבנו עליו מיד לאחר הצפייה!

תקציר: דרמת הימורים המתמקדת בדמותו של לורד דויל (קולין פארל), מכור למשחקי מזל המבלה את זמנו במקאו שבסין, שם הוא מהמר ללא הרף באמונה שירוויח את כל הכסף שיש ברשותו - וגם כסף שאין ברשותו, כאשר הוא לוקח הלוואות מאנשים על מנת להמשיך ולנסות את מזלו. כאשר החובות שלו מגיעים לרדוף אותו, דויל מתחיל להרגיש שאין לו משמעות אחרת לחיים ומתחיל לפקפק ביכולת שלו לצאת מהמצב הזה. זאת עד שלדרכו נתקלת דאו מינג (פלה צ׳אן), נפש עדינה שרוצה לעזור כספית, אך גם היא עושה כמה הימורים לא כל כך מבטיחים בחייה. דויל יצטרך להבין איך הוא יוכל להביא את המכה האמיתית, מבלי ליפול נפשית עמוק יותר מאי פעם.

הסרט מנסה להביא אל המסך ניתוח של עיקרון החמדנות וההתמכרות, תוך כדי יצירת פרויקט שיוכל לשים את השחקן המוכשר קולין פארל במועמדות מרכזית לפרסים. לצערי, למרות שממש ציפיתי לסרט הזה ועל פניו מהבחינה השיווקית והויזואלית הוא נראה תחילה מבטיח, הוא מכיל בתוכו סיפור די שגרתי ובנאלי שלא מציע שום דבר חדש או מרענן בטרופ הזה או בעלילות מסוג שכזה. אין בו שום תפנית יוצאת דופן מבחינה עלילתית, ואין פה מחקר דמות מעמיק שמנסה להסביר לנו למה הוא עושה את מה שהוא עושה. זה סיפור של מהמר שלא יודע מתי לעצור וזה מתסכל אותו נפשית, לא דבר שלא יצא לכם לשמוע עליו קודם לכן. על כן, בסופה של ההקרנה, הקהל יוצא מהסרט בלי ערך מוסף עלילתי מיוחד, מה שהופך את הסרט להיות די נשכח מהר מאוד.

דבר אחד שהוא חיובי שיש לי לומר על הסרט הזה הוא שהוא אכן מוצג ויזואלית באופן מרשים, מרהיב ומסקרן. עיצוב ההפקה התמקד כאן בעיקר במשחק בין צבעי הניאון של מקאו כעיר הימורים מאוד דומה ללאס וגאס, לעומת נקודות אפלות של ״אשפתות״ המראות איך אנשים שהגזימו נפלו אל הפחת. בתוך הקזינואים, הצבעים מרגישים עדינים וחיוורים אך עדיין מגוונים להפליא, כאילו צופים בסדרה משנות השמונים. אני מאמין שבבחירה הזאת הייתה השאיפה ליצור אווירה מעט יוקרתית, מעט ״פוצית״. אפילו אולי מעט ״בריטית״ אם זה אומר לכם משהו.