אני מודה שלא חשבתי שאני אכתוב טור זה. למעשה, אני בכלל לא רציתי לראות את ״אור ראשון״, הסדרה העלילתית החדשה שעוסקת באירועי השבעה באוקטובר 2023 מבית קשת. יש לכך לא מעט סיבות, כמובן (שעוד נגיע ונדון בהן בהמשך), אבל השורה התחתונה היא שהאמנתי שלא יצא שום דבר טוב מסדרה כזו, ולכן תכננתי לנסות ולהתעלם ממנה ככל האפשר. אבל לא הצלחתי לעשות את זה. לא הצלחתי לעשות זאת, כי בעקבות סדרת מהלכים שיווקיים מאוד אבל מאוד תמוהים מצד קשת, סדרה זו הפכה להיות הנושא המדובר ביותר בחברה הישראלית (בתחום זה). בכל פינה ופינה צצו עוד ועוד ידיעות, טריילרים, כתבות ופרסומות שממש אילצו אותי בכוח להיחשף אל הסדרה. חשיפה זו נבנתה בהדרגה עד לשיא שהגיע בתחילת השבוע עם שידור פרק הבכורה של הסדרה, מה ששבר אותי באופן סופי. עם אותו השידור הבנתי שאני לא יכול להמשיך ולהתעלם מסדרה זו, ולכן כשאני עם אפס ציפיות ולא מעט חששות, ניגשתי אל המחשב וצפיתי בפרק הבכורה המלא של הסדרה רק כדי לגלות שלא רק שכל חששותי אכן התגשמו, אלא שגם מדובר באחת הסדרות הכי חולות ומחרידות ששודרו בטלוויזיה הישראלית לדורותיה.

כפי שאתם מבינים מפסקת הפתיחה, זה עומד להיות טור מאוד כועס ומאוד מאוד קשה. לכן לפני שאתחיל אותו ואפרק את הסדרה הביזיונית הזו, חשוב לי להבהיר שתי נקודות מאוד חשובות. הראשונה היא שכל הררי הביקורת שיש לי כלפי סדרה זו, לא מופנים כלפי אף אחד מהחללים או השורדים עליהם מבוססת הסדרה ושהיו שותפים בהפקה שלה. אני באמת לא יכול לדמיין את הזוועות המטורפות שהם עברו באותו יום שחור לפני שנתיים. אני יודע שהם רק רוצים להנציח את הסיפור שלהם ושל יקיריהם ככל שניתן. כל אחד ואחד מאותם אנשים שסיפורם מסופר בסדרה זו (וגם אלו שלא) הוא גיבור אמיתי, ואני לעולם לא אעביר ולו גרם אחד של ביקורת על הדרך והרצון שלהם לעבד ולשתף את האסון הנורא שקרה להם. ההבהרה השנייה היא שלא מדובר בטור פוליטי. אני לא מנסה לחפש אשמים ולא מנסה לנתח אותה שבת שחורה ואותה מלחמה ארוכה מזווית פוליטית, אלא אך ורק לבחון איך המציאות מעובדת על המסך ולנסות להסביר מדוע אני חושב שבמקרה זה מדובר בעיבוד ציני ודוחה במיוחד.

כדי שנוכל לעשות זאת, צריך באופן די מפתיע לפתוח דווקא במחמאה ולציין שרמת ההפקה של הסדרה הזו היא טובה, כמעט הוליוודית אפילו. הסדרה מצולמת בצורה טובה מאוד שמצליחה לתפוס את הכאוס והאבסורד הבלתי נתפסים של השבעה באוקטובר. היא מכילה שחקנים ושחקניות כמו רותם סלע וחן אמסלם שנחשבות לטאלנטיות איכותיות ויקרות מאוד, וכבר בפרק הראשון יש לא מעט אלמנטים ויזואלים וטכניים מרשימים מאוד שבכל סדרה אחרת היו גורפים ממני שבחים רבים. למעשה, אם נסתכל על הסדרה ברמה הטכנית בלבד ובעיניים מנותקות וניטרליות וללא הקונטקסט המחריד שמתלווה אליה, ניתן לתאר אותה כסדרת דרמת אקשן די איכותית שמצליחה להתחרות לא רע במקבילות אמריקאיות באותו סגנון.

אבל הבעיה היא שאי אפשר. אי אפשר עכשיו ואי אפשר יהיה בעתיד להסתכל על סדרה זו או על כל סרט/סדרה/שיר/סיפור שעוסק בשבעה באוקטובר בלי להיזכר בקונטקסט נורא ואיום זה. לכן, כל יצירה איכותית ברמה הטכנית וההפקתית ככל שתהיה, תצטרך לעסוק בנושא זה ברגישות שיא, כדי שאנחנו כקולקטיב ישראלי נרגיש שהיא מצליחה לכבד אירוע נורא זה. ״אור ראשון״ נכשלת במשימה זו באופן הקשה ביותר, עד שנראה כאילו היא מעולם לא ניסתה לצלוח אותה. כמעט כל אספקט ואספקט שלה מייצר תחושה מזלזלת, צינית וממוסחרת עד כדי כך שממש התעוררה בי בחילה במהלך הצפייה. השילוב של אותה ציניות ממוסחרת עם רמת הפקה לא רעה וכמעט הוליוודית, יוצרת תחושה מחרידה ביותר כאילו קשת מנסה לחלוב בכוח את הפוסט טראומה הלאומית שלנו עד הקצה בשביל עוד כמה שקלים וכמה טיפות של רייטינג.