אם אתם לא חיים בחלל החיצון, אז אתם בוודאי יודעים, שאחרי לא מעט שמועות ודיווחים, שטענו שהכרזה גדולה של מארוול עומדת להגיע השבוע, ביום רביעי האחרון מארוול עלו ללייב מסתורי שנשא את הכותרת ANNOUNCEMENT. במהלך הלייב מארוול חשפו בפנינו במשך חמש וחצי שעות את קבוצת השחקנים הראשונה, שצפויה להופיע במהלך סרט האנסמבל הגדול הבא של מארוול ״הנוקמים: דומסדיי״ שכללה 27 שחקנים ושחקניות (מתוך מי יודע כמה). זו הייתה הכרזה מאוד גדולה ומאוד מפתיעה במספר רב של מובנים, וככל שאני חושב עליה יותר, ככה אני מבין עד כמה היא היתה משמעותית לא רק במובן הספציפי של הסרט הזה, אלא גם עבור מארוול כאולפן וכמותג. ככל שהאבק שקע על ההכרזה, וככל שנחשפתי ליותר ויותר נותנים ודיונים עליה שצצו ברשת בימים האחרונים, ככה השקעתי בה יותר מחשבה עד שבסופו של דבר הצלחתי לזקק את המסקנות והמחשבות שלי עליה ל-10 נקודות שונות. אלו נקודות יחסית כלליות, שפחות מתאימות לסגנון הניתוחים שאני עושה על סדרות כמו ״ניתוק״ או ״ארקיין״, בהן אני נכנס לפרטי פרטים של כל פריים ופריים, ולמעשה רובן המוחלט בכלל לא עוסקות במה ההכרזה הזו אומת על עלילת הסרט, וחלק לא מבוטל מהן אפילו מתאר רק מחשבות ושואל שאלות שאין לי תשובה עליהן (ולפי דעתי גם לאף אחד אחר). אני חושב, שהן כן מזקקות באופן די מדויק את המצב שבו מארוול נמצאת כרגע, מה הם מנסים להשיג עם הסרט באופן כללי, ואת היחס שלי אל המותג בתצורתו הנוכחית כמעריץ שבסופו של דבר גדל עליו.

1. שואפים גבוה

אני אתחיל במשפט ובנקודה בומבסטית במיוחד, שאמנם הגעתי אליה די בסמוך לסיום הלייב, אבל ככל שאני חושב עליה יותר ככה אני מבין שאני יותר ויותר מסכים איתה. הסרט ״הנוקמים: דומסדיי״ (יחד עם הסרט ״הנוקמים: מלחמות סודיות״) הוא הסרט השאפתני ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. זה משפט בומבסטי, ואני בטוח שרבים מכם רוצים לרוץ לתגובות ולנסות להסביר לי שאני טועה, אז תנו לי להסביר. אני לא אומר שזה או שזה עומד להיות הסרט הכי טוב בהיסטוריה של הקולנוע, ואני אפילו בטוח שסרטים כמו ״האודיסאה״ של כריסטופר נולאן למשל יהיו הרבה יותר איכותיים ממנו, ולהבדיל ממנו גם יככבו בתקופת הפרסים של שנה הבאה, אבל מה שהסרט הזה מנסה להשיג עדיין הרבה יותר גדול ושאפתני מהם. הסרט הזה לא רק מנסה לסכם את כל 30 השנים האחרונות בהוליווד ולמעשה את כל תור הזהב של גיבורי העל בקולנוע ובטלוויזיה כאחד, אלא גם עושה את זה בעזרת קאסט שמכיל בתוכו אך ורק את השמות הכי גדולים והכי מפורסמים בתעשייה כולה, מה שבסופו של דבר מסכם את הוליווד של ימינו גם במובן הזה. זה שילוב של שני דברים שלא נעשה היום, בוודאי ובוודאי שלא בסדרי הגודל הללו או בצורה האפית שמארוול רוצים להגיע אליו, ואם הם יצליחו בהישג הזה, זה יהיה לא רק הישג קולנועי אלא גם הישג סיפורי קונספטואלי חסר תקדים. 

2. עפים קרוב מדי לשמש

כאמור, זו שאפתנות כל כך גדולה שמכניסה בכיס הקטן את מה שמארוול ניסו לעשות עם סרטי האנסמבל האחרונים שלהם ״הנוקמים: סוף המשחק״ ו-״הנוקמים: מלחמת האינסוף״ אבל להבדיל מהם, פה אני לא בטוח שמארוול יצליחו לממש את השאיפות שלהם. עם כל הכבוד הרב שאני רוכש לאולפני מארוול והאיש (והכובע) שעומד בראשם קווין פייגי, והשינוי התרבותי שהם יצרו, אני באמת ובתמים חושב שהפעם הם קופצים מעל הפופיק. להצליח להציג באופן מדויק קאסט כל כך אימתני ואגדי, בצורה כזו שמצד אחד תדע לחלק אותם לדמויות ראשיות ומשניות בצורה טובה, שתעבוד הן בפן הסיפורי והן בדינמיקה של כל הקליברים האלו אחד עם השני, ומצד שני תתן לכל אחד מהם מספיק זמן מסך ומקום בסיפור כדי שנרגיש שמדובר בקצת יותר מקמאו פסט, היא משימה שאני בכלל לא בטוח שהיא אפשרית, לא משנה עד כמה הכותבים והמפיקים במארוול מוכשרים. זה מרגיש כמו מצב שבו יותר מדי כוכבים צריכים להסתדר בשורה כדי שזה יעבוד כמו שצריך, ועם כמה שעצוב לי להודות בזה אני לא רואה אותם מסתדרים (לפחות לא באופן מלא). השאיפות שמארוול הציגו בלייב ההכרזה הזה, ממשיכות את הקו שלהם מקומיקון סן דייגו ובהכרזה על חזרתו של רוברט דאוני ג'וניור כדוקטור דום, ודוגלים בשיטת Go Big Or Go Home. הסרט הזה הוא סוג של הייל מרי מצד מארוול, שמנסים לחזור לתור הזהב שלהם מ-2019, ומפקידים את כל הביצים בסל אחד, ולמרות שאין ספק שאם כל הכוכבים אכן יתסדרו בשורה, אנחנו עומדים לקבל חוויה חסרת תקדים, אם הוא לא זה עלול להיות הסוף שלהם, כי אם זה לא יצליח אין להם איך להמשיך מפה.

3. הכסף הגדול

בלי קשר לאיכות, לשאפתנות, ולסיכון העצום שמארוול לוקחת עם הסרט הזה, אין ספק שהסרט הזה עומד לעשות המון, אבל המון כסף. זה אמנם נכון שאיכות הסרט והתוצאה הסופית ישפיעו על ההכנסות אבל גם אם מארוול אכן קפצו מעל הפופיק (כמו שאני חושב), וגם אם לא יהיה מדובר בסרט האפי וחסר התקדים שהם מנסים לייצר, הוא יכניס הרבה מאוד כסף, אך ורק בגלל השאפתנות שלו. אם מארוול ימשיכו בשיווק שלהם ויצליחו לשכנע את הקהל שהם אכן מנסים ומצליחים ליצור את הפרויקט הכי יומרני בהיסטוריה של הוליווד, הקהל יבוא בהמוניו אך ורק מהסקרנות והרצון לראות אם אכן כך הדבר. תהיו בטוחים שאם בשלב הזה מליוני אנשים ברחבי העולם צפו בלייב של חמש וחצי שעות של כסאות מתחילתו ועד סופו, הרבה יותר אנשים יגיעו לקולנוע, שכן מדובר בחוויה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר קצרה. יחד עם זאת, אני לא מרגיש שאני יכול להגיד בלב שלם את אותו הדבר על הסרט ״הנוקמים: מלחמות סודיות״, לא רק כי הוא אמור (לכאורה) לקחת את האפיות והשאפתנות של ״הנוקמים: דומסדיי״ ולדחוף אותם לקצה, אלא כי אם מארוול לא יצליחו לספק את ההבטחה שהם מייצרים בסרט הזה, הקהל לא יאמין להם בפעם השנייה. הסיבה שהקהל חזר אל ״הנוקמים: סוף המשחק״ אחרי ״הנוקמים: מלחמת האינסוף״ היא כי מארוול עמדו בהבטחה שלהם וסיפקו חוויה שתפסה את כל המעריצים בבטן וגרמה להם לרצות לחזור אל הקולנוע כמה שיותר מהר, ואם הם לא יצליחו לשחזר את ההשג גם הפעם, כשההבטחה הרבה יותר גדולה והרבה יותר משמעותית הקהל פשוט לא יחזור, לא משנה עד כמה השיווק שלהם יהיה טוב.