הכתבה מכילה ספוילרים -״לדרדוויל: נולד מחדש״ עונה 1 פרק 9.

השבוע עלה בדיסני פלוס פרק 9 של "דרדוויל: נולד מחדש", שרשמית היווה את פרק סיום העונה הראשונה של החידוש של הסדרה האהובה מנטפליקס. אך לצורך ביקורת זו, אני אתייחס אל הפרק כאל מה שהוא באמת מבחינה נרטיבית - פרק סיום חציה הראשון של העונה הגדולה, כי סיום לא היה בו. זה לא דבר מפתיע במיוחד, מכיוון שבהכרזה הראשונית על הפרויקט מארוול הודיעה על הפקת עונה של 18 פרקים. עם זאת, לאחר עצירה כוללת של הצילומים ושיכתוב מחדש של הסדרה, קיבלנו לבסוף עונה ראשונה של 9 פרקים, כאשר עונה שנייה תצא במהלך 2026. אך כל מי שצפה בפרק הסיום הרגיש בפועל שזוהי רק אריזה שונה. מדובר בחצי עונה בלבד, כאשר פרק ה-"סיום" לא סגר באמת אף קו עלילה. 

אין סיום אבל יש סיכום

אם נתעלם מהצורך לסיום, איך זה היה בתור פרק? אדיר! הכימיה בין מאט לפראנק קאסל (המעניש), האלימות הויזאלית של ווילסון פיסק, הצילום והמוזיקה, הובילו כולן לפרק שעשוי ברמה קולנועית לחלוטין. 

בנוסף, במהלך העונה ניכר הקונפליקט בין הרעיון המקורי של קווין פייגי ומארוול, לקחת את מאט מרדוק לריבוט מוחלט שהוא לא המשכיות של שלושת העונות בנטפליקס, לבין ההחלטה שהתקבלה לבסוף להחזיר את קרן פוגי וונסה ולשלב אותם עם הקאסט של "נולד מחדש". בפרק הסיום, ניכר שיש ניצחון ברור של צד אחד, כאשר מאט אומר את שמה של קרן כשהוא מתעורר, אל מול תגובתה המאוכזבת של בת זוגתו החדשה התר. 

התוצאה של השינויים הרבים במהלך ההפקה בהחלט נותנת תחושה שהתסריט לא מהודק מספיק, אך כל הנקודות האלו לבסוף מתגמדות אל מול האימפקט הרגשי שמספק המאבק בין מאט מרדוק לווילסון פיסק. אני מוכרח להודות שבמהלך העונה לרגעים חששתי שהשטיק של דונפריו קצת מיצה את עצמו, ופיסק לא מתעלה לעומקים של נבלי מארוול כמו ת'אנוס. אך ב-2 פרקי הסיום, בעזרת מערכת היחסים המדהימה שלו עם ונסה (איילת זורר שלנו), ליבת המוטיבציה של דמותו המאיימת של פיסק עבדה בשבילי סוף סוף.