תודה לטוליפ אנטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת העיתונאים!

תקציר: היקאפ (מייסון ת׳יימס) הוא נער שגר על האי ברק, המאוכלס על ידי קהילה של ויקינגים ומותקף רבות בידי זנים שונים של דרקונים, בהם הקהילה צריכה להלחם מפעם לפעם. אנשי ברק, ובמיוחד הויקינג הראשי ואביו של היקאפ, סטואיק (ג׳רארד באטלר), מזלזלים בהיקאפ הצנום ולא חושבים שיש בו מה שצריך בשביל להיות ויקינג אמיתי ואיתן. היקאפ מחליט להוכיח לכולם שהוא טועה, כשהוא מנסה לתפוס את זן הדרקון המסתורי והמאיים מכל - זעם לילי. היקאפ מצליח סוף סוף במשימתו, אך מהר מאוד מגלה שאינו מסוגל לתקוף את הדרקון כמו שאר הויקינגים - ומפתח חברות אישית עם הדרקון, לו הוא קורא שום-שן. החברות עם שום-שן תגרום להיקאפ לנסות לשנות את תפיסת הויקינגים, הרואה בדרקונים כאויבים המאיימים על קיומם.

הקונספט של עיבוד סרטי אנימציה לפרויקטי לייב-אקשן הפך במהלך העשור וחצי האחרון להיות חלק בלתי נפרד מהנוף הקולנועי של סרטים המיועדים לכל המשפחה. כולם יודעים שדיסני השתמשו לאורך התקופה בשיטה העסקית הזאת בתהליך הפיתוח של מגוון סרטים. ולמרות שכמעט כל עיבוד ששחררו התקבל בציבור בביקורות הנעות בין מעורבות לשליליות, הם גם הכניסו מכך לא מעט כסף. גם אם לוקחים בחשבון את הכישלון הקופתי המשמעותי האחרון של ״שלגיה״, אלו מעיבודי הלייב-אקשן שלהם שקיבלו שחרור קולנועי נורמלי (שלא נפגעו באשמת הקורונה או שחרור מקביל לסטרימינג) גרפו יחד סכום משמעותי של 6.1 מיליארד דולר - זאת כאשר 3 מהם עברו את רף מיליארד הדולר בהכנסות בפני עצמם. בסך הדברים, למרות שיש לי דעות די מתנגדות לאסטרטגיה הזאת, ניכר שבאמת מדובר בצעד העסקי הרווחי ביותר ולא ממש ניתן להאשים אותם בעשייתם כך. ולכן, אולפני יוניברסל בחנו את כל המתרחש מרחוק והחליטו שגם להם בא לקחת חלק במסיבת הרווחים הזאת, ולחלוב את הנוסטלגיה שלכם.

בחירתם של יוניברסל עבור הניסיון הראשון שלהם לביצוע השיטה הזאת היה ״הדרקון הראשון שלי״, קלאסיקת אנימציה של חברת הבת דרימוורקס אנימיישן, שרבים גדלו עליה ושומרים אותה קרובה לליבם. למרות שלא צפיתי בסרט המקורי כשהייתי צעיר, כן ישבתי לצפות בו כהכנה לביקורת הזאת. הבחירה הזו שלהם נדמתה כ-די טבעית - הסיפור מתמקד בעיקר על דמויות אנושיות שיוכלו לנצל היטב סביבת לייב-אקשן, הוא כולל רגשות נוסטלגיה רבים לעלילה שלא תיראה ילדותית מידי ותמנע מקהלים בוגרים לצפות בה בשנית, והיא מכילה הזדמנות מרצ׳נדייז מסחרית ברורה בדמותו של שום-שן - בדיוק כפי שדיסני חלבו את דמותו של סטיץ׳ עם השחרור האחרון של עיבוד הלייב-אקשן שלהם. אין פלא שהסרט המקורי נוצר על ידי אותם האנשים שיצרו את הסרט המצויר של ״לילו וסטיץ׳״ - סימן נוסף לביטחון בכך שהמותג הזה יכול להצליח גם כיום. אני לא מאשים אותם שהתקדמו בדרך הזו, ניכר לי באמת שמדובר בפרויקט הכי מתאים למטרה. ובכנות, באמת שלא הייתי מעדיף לראות גרסת לייב-אקשן של ״שרק״.

עם זאת, יוניברסל גם הבחינו בביקורת הציבורית שדיסני קיבלו עבור שלל הפרויקטים שלהם, וככל הנראה הביעו חששות מהסיכוי שיטמאו את המותג שלהם במידה ויעשו את הצעד הלא נכון. אז כתוצאה מכך, ניכר שיוניברסל וידאו שהפרויקט הזה יבצע את תהליך העיבוד הכי בטוח ושמרני שניתן להשיג. גם אם מתעלמים לגמרי מחזרתו של הבמאי דין דאבלויס לכיסא הבימוי (לאחר שהיה אחראי לטריולוגיה המצוירת כולה), ניתן להבין מהר מאוד במהלך הצפייה שכוונתם הייתה לעקוב אחר הסרט המצויר המקורי בדיוק מירבי ככל האפשר - הרבה יותר מכל מה שהתרגלתם לראות בכל אדפטציה דומה אחרת. הם לא פשוט משחזרים את הסיפור הכללי עם שחקנים וסטים ממשיים, אלא גם פרקטית מתאמצים על מנת ליצור מחדש את אותו הסרט בדיוק בשיטות האלו - שוט אחר שוט, סצנה אחר סצנה, שורה אחר שורה.