הביקורת נכתבה במסגרת שיתוף הפעולה של המערכת עם מערכת Vgames 

הביקורת אינה מכילה ספוילרים לסדרה ״השלימזלים האדירים״!

תודה לאמאזון על הגישה המוקדמת לפרקי העונה!

למרות שחבורת Critical Role התפרסמה בזכות קמפייני המבוכים ודרקונים המפורסמים שלה, אני בכלל הכרתי אותם בדרך אחרת לחלוטין. המפגש הראשון שלי עם אי אלו מחברי החבורה היה בזמן ששיחקתי לראשונה בסדרת משחקי The Last of Us המופתית, שם הכרתי לראשונה את אשלי ג'ונסון (אלי) ולורה ביילי (אבי), ומשם הדרך להיכרות עם שאר חברי החבורה ופרוייקטים נוספים בהם הם לוקחים חלק הייתה קצרה מאוד. הרגע שבו הכתרתי את עצמי מעריץ רשמי של החבורה היה בשנה שעברה שראיתי (וביקרתי) את הסדרה ״האגדה של ווקס מכינה״ המבוססת על קמפיין המבוכים ודרקונים הראשון שלהם שהייתה מרהיבה בכל קנה מידה אפשרי. ברקע הצפייה שלי בסדרה הזו שמעתי שהחבורה עובדת על סדרת אנימציה נוספת עם אמאזון שתבוסס על קמפיין המבוכים ודרקונים השני שלהם בשם The Mighty Nein (שרק אלוהים יודע מי אישר את התרגום העברי ל"השלימזלים האדירים"), ושעל פי כל הסממנים היא אמורה להיות טובה יותר, בוגרת יותר ובעיקר מסקרנת יותר. כמעט שנה לאחר מכן, ואחרי מסע עיקש להתחמק מספוילרים אודות הקמפיין ככל הניתן (וגם פאנל אחד וגדוש בקומיקון האחרון), מצאתי את עצמי מתיישב לצפות בפרקי הסדרה כשאני לא יודע דבר וחצי דבר אודות העלילה שלה. מרוגש ועם ציפיות בשמיים צפיתי בשקיקה בכל פרקי העונה הראשונה רק כדי לגלות שלמרות שהיא סדרה איכותית ומהנה ביותר, יש לה בעיה מרכזית אחת שמונעת ממנה להתעלות (לפחות כרגע) על הסדרה הקודמת לה.

מבוכים ודרקונים לייב אקשן

כדי להבין מה היא אותה בעיה ולמה היא פוגעת בעונה הראשונה של הסדרה, צריך להתחיל קודם כל ממה שהיא עושה מצויין, ויש לא מעט אלמנטים שכאלו. בראש אותה רשימת אלמנטים עומדים להם יחדיו בניית העולם הנהדרת וכתיבת הדמויות המופתית, שהם לגמרי גולת הכותרת של הסדרה. בניגוד ל-״אגדה של ווקס מכינה״ הסיפור הזה הרבה יותר בוגר, אפל, קודר ומלא בפוליטיקה, מה שמצריך הרבה יותר חשיבה, בנייה והצגה של העולם והקבוצות השונות שחברות בו, ולשמחתי זו משימה שהסדרה צולחת ובגדול. העולם מרגיש הרבה יותר מלא וגדוש בדמויות וקבוצות שונות שמנסות להסיט את האינטרסים השונים לכיוונם, אבל בו זמנית גם לא מסובך או מסועף מדי כך שיחסית קל לשמור על קשב וריכוז ולעקוב אחרי כל מה שקורה, מה שבהחלט תורם מאוד לתחושה הבוגרת שהסדרה מנסה ומצליחה לשדר מהרגע הראשון שלה.

מעבר לכך, (וגם כן בשונה מ-״האגדה של ווקס מכינה״) הסדרה לא מתחילה כשהדמויות השונות מאוחדות ומגובשות לכדי חבורה אחת, אלא כשהן מפוזרות ברחבי היבשת, ובקושי מכירות אחת את השנייה. הבחירה הזו עובדת מאוד לטובתה של הסדרה, שכן אנחנו לומדים להכיר את העולם והנפשות הפועלות בו ממבטן של הדמויות הראשיות, והעובדה שכל אחת מהן קשורה לקבוצה ואלמנט אחר של העולם המסועף שמוצג לנו במהלך העונה גרמה לי לא רק לעקוב בקלות יותר אחר הקשרים השונים שמוצגים במהלך הסדרה (ויש כאלו לא מעט), אלא גם לפתח אכפתיות ועניין כלפי רובם המוחלט, גם אם הם נמצאים בקצוות שונים של הסקאלה או אפילו אויבות אחת של השנייה.