התאריך הוא ה-9 בספטמבר 2021. השעה היא 23:00 בלילה. עוד שניות בודדות צפוי להתחיל האירוע השנתי של פלייסטיישן, ה-PlayStation Showcase לשנת 2021. האירוע הזה הגיע בזמן מצויין לסוני, כמעט שנה לאחר ההשקה המסחררת של קונסולת הפלייסטיישן 5 (שבאותה תקופה עוד המלאים נגמרו שעות בודדות לאחר שחודשו), כאשר רוב האולפנים הגדולים שלהם כגון Naughty Dog, Sucker Punch ואפילו Insomniac שחררו לקונסולות השונות לפחות משחק אקסקלוסיבי חדש אחד ומצליח במיוחד, ולאלו שלא (כמו אולפני Santa Monica למשל) יש לפחות משחק אחד בדרך. התקופה הזאת הייתה לחלוטין תור הזהב של פלייסטיישן, ולאף אחד לא היה ספק שסוני שולטת בשוק הקונסולות. אבל עדיין, בתור מעריץ של סוני בכלל ואולפני המשחקים שלהם בפרט, לא הייתה לי סיבה לשדרג מקונסולת הפלייסטיישן 4 שהייתה בבעלותי באותה התקופה. המשחקים שהוכרזו עד אז הגיעו גם ל-PS4 ולמרות שה-PS5 כלל שיפור אדיר בגרפיקה ובביצועים, בתור תלמיד תיכון חסר ממון לא היה לי יותר מידי אכפת כל עוד יכולתי לשחק במשחקים. אבל הכל השתנה באותו האירוע. אחרי 30 דקות של טריילרים חביבים של משחקי צד שלישי, מופיע על המסך הרמן הולסט שכיום משמש כאחד ממנכ״לי Sony Interactive Entertaiment ומציג לנו את הפרוייקטים הבאים מבית Playstation Studios. טריילר אחרי טריילר, סוני מציגים לנו את המשחקים הבאים שיעצבו את חציו הראשון של מחזור החיים של קונסולות הדור הנוכחי שזה עתה הושקו, כאשר גולת הכותרת הייתה לא אחרת מאשר הטריילר למשחק שהפתיע את כולם, ״וולברין״, שיפותח גם הוא על ידי אולפני Insomniac, וזאת לאחר שבאותו האירוע אולפני Insomniac הכריזו על המשחק ״ספיידרמן 2״, משחק ההמשך לאחד המשחקים האהובים עלי בכל הזמנים, עם טריילר פנטסטי. למעשה, התצוגה הזו שארכה כרבע שעה בלבד הייתה כל כך מרשימה ומסקרנת, ש-24 שעות אחריה כבר היה לי פלייסטיישן 5 ביד.

אבל מאז אותו אירוע מכונן… דברים לאט לאט השתנו. זה לא קרה בבת אחת או בצעד פתאומי, אבל SIE ו-PlayStation Studios פשוט הפסיקו לתקשר עם חלק גדול מהקהל שלהם. לא שמנו לב לזה בהתחלה, כי למשל בשנת 2022, אף על פי שלא התקיים שום אירוע גדול של פלייסטיישן עם הכרזות מפוצצות, שוחררו שני המשחקים ״Horizon Forbbiden West״ ו-״God Of War Ragnarok״. אלו היו משחקים גדולים ואיכותיים במיוחד שהצליחו לספק את הקהל של סוני, שבשילוב עם כמות ההכרזות האסטרונומית מהשנים הקודמות ועם העבודה שיש לפחות עוד מספר משחקים גדולים שצפויים לבוא בשנים הבאות, לא יכל להתלונן. אבל השקט נשמר גם בחציו הראשון של 2023, מה שהוביל להרמת גבה מהרבה מעריצים. הרי הובטחו לנו מספר עדכונים על פרוייקטים כמו ״Spider-Man 2״ או ״The Last Of Us Online״, שהיו אמורים לצאת איפשהו עד סוף 2024. אבל אז, כמו זיקוק בוהק בשמיים חשוכים, סוני הכריזה על קיומו של Showcase נוסף וגדול במיוחד באורך של כשעה ורבע במאי 2023. ההתרגשות אצל המעריצים הייתה בשמיים, בהתחשב בעובדה שהם זכרו לחיוב את ארועי ה-Showcase מהשנים האחרונות, וכי השמועות והדיווחים ברשת העידו על כך שסוני מנעה קיום אירוע נוסף ב-2022, בכדי לקיים אירוע גדול ובומבסטי במיוחד ב-2023 שישיק את ״שלב שתיים״ של הפלייסטיישן 5. הדבר הוביל לכך שמיליוני מעריצים ברחבי העולם התיישבו מול המסך ב-24 במאי 2023 בשעה 23:00, בכדי לצפות במה שהיה אמור להיות אחד הארועים הגדולים של פלייסטיישן אי פעם. אך עד מהרה, האירוע התגלה כאבן הדרך הראשונה בהתדרדרות המאסיבית שלהם אל התהום…

במקום להתמקד בפרוייקטים החדשים עליהם PlayStation Studios עבדו כל כך קשה בשנים האחרונות, האירוע (כמעט) כולו התמקד במשחקי צד שלישי. כל מה שקיבלנו מהאולפנים של סוני היה טריילר סינמטי למשחק מולטיפלייר חדש בשם FAIRGAME$, וטריילר משחקיות ארוך ונהדר במיוחד למשחק ״Spider-Man 2״ שהיה צפוי לצאת באותה השנה. עד מהרה, האירוע שהיה אמור להחזיר את סוני להיות על הגל הפך לאירוע שמעריצים כעסו וגינו מכל כיוון, בשל העובדה שהורגש ש-SIE מזלזלת בקהל שלה. היא לא הייתה מוכנה לתת להם לראות על מה האולפנים שלה עבדו, ובמקום זאת ניסתה לספק אותו עם עוד ועוד משחקי צד שלישי. הם אולי נראים טוב יותר על הפלייסטיישן 5, אבל כולם זמינים בעוד פלפטפורמה אחת לפחות. למעשה, האירוע הזה היה כל כך גרוע, שאולפני Naughty Dog האמונים על סדרות המשחקים ״The Last Of Us״ ו-״Uncharted״ נאלצו להוציא התנצלות פומבית שלא הופיעו באירוע, וחשפו פרטים נוספים על משחק האונליין החדש שלהם (שמאז הספיק להיות מבוטל). כסוג של פיצוי, הם גם הודיעו באופן רשמי שהם עובדים על משחק סינגל פלייר חדש, אבל עם אפס פרטים נוספים עליו.

מאז אותו האירוע, המהלכים השיווקים המוזרים של סוני והזלזול שלהם בקהל חזרו על עצמם שוב ושוב ושוב, בשלוש צורות שונות. ראשית, הגיעו עשרות דיווחים שונים שההנהלה הבכירה של SIE החליטה לעשות שינוי חד ולהפוך מחטיבת משחקים שמתמקדת בעיקר במשחקי סינגל פלייר איכותיים לחטיבה שמתקדמת בפיתוח משחקי מולטיפלייר ומשחקי GaaS שונים. למרות שאין ספק שמהות השינוי הזה (שתודה לאל ככל הנראה התבטל או התמתן בשנה האחרונה) ברורה ועסקית בעיקרה, שכן משחקים בסגנון מכניסים כמות רווחים עצומה בגדולה, עדיין היה מדובר בשינוי תמוה במיוחד. חטיבת המשחקים של סוני לקחו אולפנים שלא היה להם מושג ירוק ביצירת משחקי GaaS, כמו Naughty Dog או Insomniac, ודחפו אותם בכל הכוח ליצור אחד כזה למרות שזה נגד הטבע שלהם - מה שלמרבה הפלא (של אף אחד) גרם ליצירת משחקים שעל פי השמועות והדיווחים פשוט לא היו מספיק טובים ואיכותיים. הפרויקטים האלו הובילו לבלאגן גדול, לדחיות ובסופו של דבר גם לביטולים של חלק מאותם המשחקים, ובאיזשהו מקום אני מאמין שלדבר הייתה השפעה (יחסית גדולה) על גל הפיטורים האחרון והמאסיבי ב-SIE. אבל כל הסיבות האלו הן אפילו לא הסיבה המרכזית לכך שהמהלך הזה היה מזלזל מבחינתי. הסיבה האמיתית שהמהלך הזה כל כך הכעיס אותי, היא שמבחינתי מדובר ביריקה בפרצוף לא רק בשחקנים של פלטפורמות הפלייסטיישן השונות, אלא גם במורשת של פלייסטיישן כולה. פלייסטיישן הוא לא מותג שנבנה בתור הפלטפורמה הכי טובה לשחק בו משחקי GaaS או הקונסולה הכי זולה בשוק, אלא בזכות אותם משחקי שחקן יחיד אפיים ואייקונים של אולפני הבית שלהם, שהתמקדו בלספר וליצור חוויות סיפוריות מרשימות ומרגשות במיוחד.  “Ratchet & Clank”, "inFAMOUS", "The Last Of Us" ו-"God of War" הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה במיוחד של פרנצ'ייזים ולהיטים שהפכו את פלייסטיישן למקום הכי טוב בתחום הגיימינג (ואפילו לאחד המקומות הטובים ביותר בכלל) לחוויות סיפוריות חדשות ואיכותיות במיוחד. זו הסיבה שאני, לכל הפחות, לקוח של פלייסטיישן.

כהוכחה חותכת לעובדה הזאת, אפשר לראות שמספר לא קטן מאותם המשחקים המצויינים של פלייסטיישן הפכו או עומדים להפוך בקרוב לסרט / סדרה הוליוודית, דבר שלא קורה באותה תדירות עם אולפנים אחרים. כשזו המורשת שלך ואבני היסוד שבסופו של דבר הביאו את המותג למצב שבו הוא נמצא היום (או לפחות נמצא בו ב-2021), לקחת ההחלטה הבזיונית של המעבר החד והעצבני של סוני לשוק משחקי ה-GaaS לא יכולה להתפרש אחרת מיריקה בפנים בפניהם של המעריצים והמורשת שלה. כאשר מספר החלטות ניהוליות הכריחו אולפן כמו Naughty Dog, להתמקד במשך כמעט ארבע שנים(!) במשחק GaaS של מותג שכל מהותו היא לספק חוויות סיפוריות מרגשות ופורצות דרך, מה שבסופו של יום מביא את החברה למצב שבו היא אשכרה צריכה לשאול את עצמה אם היא ממשיכה להיות חברת משחקי סינגל פלייר איכותיים או חברה שיוצרת ומתחזקת משחקי GaaS (ואני מעריץ את דרוקמן על הבחירה שלו ושל האולפן להמשיך להתמקד במשחקי סינגל פלייר), אי אפשר שלא לתהות מה לעזאזל עבר בראש של ההנהלה הבכירה של חטיבת המשחקים של סוני באותן השנים, והאם הם שכחו מה הדבר שכל כך יחד ואפיין אותם לאורך ההיסטוריה. אני לא יודע אם זו הייתה החלטה של ג'ים ראיין או החלטה של מנהל בכיר אחר, אבל נראה שסוני איבדה את הדרך באותו הזמן. ארגזי הכסף שמשחקים כמו Fortnite או Overwatch עשו (ועדיין עושים) פשוט עיוורו לחלוטין את ההנהלה הבכירה של פלייסטיישן, שרצתה להכנס לשוק הזה בשיא הכוח ובשיא המהירות כדי לנסות לרכב על ההצלחה ולנסות לקושש כמה כסף שרק אפשר. העיוורון הזה גרם להם לא רק להכשל חרוצות בהרבה מאותם הפרוייקטים (מישהו אמר Concord?), אלא גם לקבל החלטות ניהוליות איומות במיוחד שפשוט התעלמו לחלוטין מהמורשת שלהם בשלושים השנים האחרונות, והזניחו חלק נכבד מהקהל שלהם שרוכש את המוצרים שלהם על מנת לחוות עוד מאותן חוויות מיוחדות, ולא כדי לשחק פורטנייט…