הכתבה מכילה ספוילרים לפרק החמישי בעונה הראשונה של ״אקס-מן 97״

בזמנו שפרק 5 של אקס-מן 97 שודר ישבתי וכתבתי השוואה בינו לבין מה שקרה במדינת ישראל באוקטובר 2023 בכלל וב-7 באוקטובר בפרט. הפרק החמישי תפס אותי (ואת קהל המעריצים העולמי כולו) לא מוכן, ונדהמתי לראות איך מארוול בטעות לגמרי הצליחו להמחיש ולהציג רגשות ומחשבות שהיו לי על המצב במדינה, בצורה כל כך מדויקת ומרגשת. לא ציפיתי להתרגש כל כך מאותה הסדרה הזו, ובוודאי לא למצוא לה הקבלות כאלו מוחשיות וכואבות לרגשות ששררו בי ובמדינה באותם הימים (וחלקם עדיין נוכחים בימינו אנו), מה שהוביל לכך שמרגע יציאתו ועד היום חשבתי על הפרק הזה לא מעט בכלל. לכן, לכבוד שנה למועד יציאת הפרק, מה שבאופן אירוני במיוחד יוצא קרוב מאוד ליום הזכרון, החלטתי לחזור אל אותו הטור והשוואה שכתבתי, לעדכן אותו מעט ולשחרר אותו מחדש.

קום המדינה

הפרק נפתח בכתבת שבאה לערוך ראיון עם האקס-מן כדי להכיר אותם אל העולם ולהראות שהם והמוטנטים לא גרועים כמו שהעולם תופס אותם. במהלך הכתבה, אנחנו למדים שסוף סוף, אחרי שנים של מאבקים ותלאות שהאקס-מן והמוטנטים עוברים במהלך חייהם, האו״ם סוף סוף עומד להכיר בג׳נושה ולתת לה מעמד של מדינה עצמאית. בעיניי, אקט הפתיחה הוא השוואה מדויקת לכמה דברים. את הכתבה אפשר לנסות להשוות למאמצי ההסברה של ישראל (לפני ואחרי המלחמה) ואת המאמץ למלחמה באנטישמיות, שכן גם אנחנו, בדיוק כמו בכתבה, מנסים להלחם באנטישמיות ולהרים את תדמיתנו בעולם ולהראות שהתפיסה של הישראלים והשנאה אליהם לא מוצדקת בכלל. את ההודעה על ההכרה הרשמית של האו״ם בג׳נושה אפשר להשוות (ודי בקלות) להכרת האו״ם במדינת ישראל אחרי השואה בכ״ט בנובמבר 1947, ולעובדה שסוף סוף אחרי אלפי שנים של רדיפה בגולה, העם היהודי קיבל מדינה ועצמאות משלו. לחלופין, ניתן להשוות זאת גם להסכמי אברהם ולתהליך הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ והתחלת ההכרה במדינות האיסלאם, כגון דובאי והאמירויות במדינת ישראל, אחרי שנים שהם היו אויבים. 

מפה אנחנו עוברים באופן די טבעי אל מגנטו רוג וגמביט, הגיבורים המרכזיים של הפרק הזה, שמייצגים את האקס-מן שבאופן די הגיוני אפשר להשוות אותם לצבא הישראלי, שכן האקס-מן הם הקבוצה שאחראית להגן על המוטנטים מפני איומים. שלושת המוטנטים מגיעים לג׳נושה החופשייה, ומגלים ברחוב חגיגה של ממש. מדינה שלמה שחוגגת את חג העצמאות הראשון שלהם. כאשר השלושה מתקרבים לג׳נושה, מציגים בפנינו מדינה קטנה, צבעונית וחגיגית שמונה בתוכה מוטנטים מכל הסוגים, הצבעים והצורות, שפשוט שמחים לחיות בשקט ובשלווה אחד עם השני. השילוב של המוזיקה השמחה והחגיגית, יחד עם הצבעוניות הטבעית של האקס-מן מלכתחילה, תורמים לכך ממש ומצליחים ליצור את האווירה החגיגית והמיוחדת הזו. האקס-מן סוף סוף נוחתים בג׳נושה ושם הם פוגשים את מדלין פריור שתפסה מקום בכיר בממשלת ג׳נושה (כמו הרבה גנרלים צבאיים בישראל), שאומרת לו שהממשלה הזמנית של ג׳נושה מבקשת להחליף איתו כמה מילים בפרטיות. בזמן שמגניטו הולך לו, רוג וגמביט פוגשים את נייטקרולר (שמייצג בסיפור שלנו את האזרח הישראלי), שלוקח אותם לסיור בג׳נושה, בסצנה שכתובה ומבוצעת באופן מושלם, הגורמת לנו לראות ולהרגיש שלמוטנטים בפעם הראשונה יש סוף סוף בית אמיתי ומקום בעולם. בנוסף, בסצנה הזו מתחילים לבנות את משולש האהבה בין גמביט, רוג ומגנטו, שישחק חלק משמעותי מאוד בהמשך הפרק. 

האנטישמיות לא נעלמת