(כתב: ליאב שטרית)

אם היו שואלים אותי מי היה גיבור הילדות שלי, כנראה שהייתי עונה: “ספיידרמן”. אבל אם היו שואלים אותי מי גרם לי להאמין שאפשר להיות הגיבור הזה, התשובה הייתה תמיד טובי מגווייר.

לפעמים אני עוצר וחושב כמה אדם אחד יכול להשפיע על הילדות של מישהו, מבלי שהוא בכלל יודע על קיומו. בשבילי, טובי מגווייר הוא הרבה מעבר ל”עוד שחקן”. גדלתי על הסרטים שלו. חזרתי אליהם שוב ושוב, התרגשתי בכל צפייה מחדש, ובזכותו התאהבתי בספיידרמן ובקסם של הקולנוע.

יכול להיות שעברו שנים, אבל יש דברים שלא משתנים. התחושה שטובי נתן לי בפעם הראשונה שלבשתי בדמיון את המסכה של ספיידרמן, עדיין נשארה איתי.

היום, כאדם בוגר שהפך את הקולנוע לחלק משמעותי מהחיים שלו, בכל פעם שאני שומע את המוזיקה של הטרילוגיה או חוזר לראות את פיטר פארקר שלו, אני חוזר להיות אותו ילד שהתאהב בעולם הזה.

זו מתנה שלא הרבה שחקנים מצליחים להעניק למעריצים שלהם.

אז תודה לך טובי ויומהולדת שמח!