ב-16 באוקטובר 2020 יצא לבתי הקולנוע הסרט ״שיטהאוס״, סרטו המלא הראשון של השחקן והבמאי קופר רייף. הסרט, שאומנם לא בלט במיוחד באותה שנה וגם שנים לאחר מכן, בעיקר בגלל ששוחרר בזמן התפרצות מגפת הקורונה והצמצום המשמעותי של מתחמי הקולנוע, הצליח עם הזמן למשוך יותר תשומת לב ולהוכיח את איכותו. קופר רייף מוכר בעיקר מהבימוי והמשחק בסרט "צ'ה צ'ה ריל סמוט" (שבארץ תורגם  ל-"צ'ה צ'ה ממש חלק"), שבו כיכבה גם השחקנית דקוטה ג'ונסון. הסרט הצליח להביא את הקסם שלו ביצירה אל מסכם של אנשים רבים, וזכה להצלחה רבה, בעיקר לאחר ש-Apple רכשה את זכויותיו. למרות ששני הסרטים מרהיבים, דווקא ״שיטהאוס״ מצליח למכור את הקסם הזה שנקרא ״קופר רייף״ באופן מלא ומראה את התשוקה הרבה שהייתה לו לספר סיפור שהוא אישי, אותנטי ומדויק בתחושותיו.

הסרט מבוסס על הסרט הקצר ״מדליין וקופר״ שיצר רייף בשנת 2018 וזמין לצפייה ביוטיוב. הסרט הקצר הצטיין בתסריט ובמשחק, אך החוסר בתקציב בלט ממש במהלך הצפייה. רק שנתיים לאחר מכן, רייף הוציא את הגרסא המלאה והטובה ביותר, ״שיטהאוס״. היא הצליחה להביא למסך הגדול את החזון המלא שלו, תוך הוספת רבדים חדשים לעלילה שמעשירים את החוויה ומציגים את הסרט כמוצלח ומשכנע יותר. ההרחבה הזו של הרבדים מאפשרת לצופה להיכנס יותר לעומק הדמויות ולהבין את הקשיים והציפיות שלהם מהעולם סביבם.

הסרט מצליח לשלב מספר רב של נושאים, כשהבולט שבהם הוא בעיקר המעבר לעולם הבגרות, נושא שנוגע בכל אחד מאיתנו בשלב כזה או אחר בחיים - בין אם בקושי ובין אם בהקלה. עלילת הסרט עוקבת אחרי אלכס, סטודנט שנה א בקולג׳, שמתקשה להשתלב במסגרת החדשה. הוא נמצא במצב שבו עליו להתמודד עם מציאות חדשה, קונפליקטים פנימיים ותחושת בדידות, תוך כדי שהוא מלא בגעגועים לבית. כתוצאה מכך, הוא מתקשה להתרגל לעולם החדש שמסביבו והדברים האלו הופכים לאתגר משמעותי עבורו. לאחר שהוא אוזר אומץ ומחליט ללכת לאחת מהמסיבות בבתי האחווה ״שיטהאוס״, הוא פוגש את דמותה של מגי. הערב שלהם יחד מוביל ללילה לבן ולשיחות רבות, גילוי רגשות וחיבור אנושי שמעניקים לשניהם תובנות על עצמם ועל הדרך שלו להתבגרות. אלו רגעים שמעצבים אותם בצורה עמוקה ולא ניתנים לשכחה.

בשלב מסוים בחיים, כל אחד מאיתנו לוקח את עצמו והופך מהילד הקטן שהסתמך על אמא ואבא לבן אדם שצריך להיות אחראי על עצמו, שמשלם על עצמו והולך למקומות לבד. אין ספק שקופר רייף תפס זאת בתסריט בצורה הטובה ביותר, שכן הוא מביא לנו את הדמות שלא מצליחה להסתדר וכבר מהקטע הראשון גורם לנו להבין אותה. אלכס לא מנסה תמיד, והוא נתקל בקשיים בכל פעולה שנראית לנו ברורה ופשוטה. הדבר היחידי שעושה לו תקווה הוא בובת הכלב שלקח מהבית. הוא בונה לעצמו בראש דמות שהוא סומך עליה, ובעזרתה עושה דברים שלא היה בהכרח מצליח לשכנע את עצמו לעשות לבד. רייף לא מפחד להראות לנו שהדמות של אלכס לא מושלמת, ולשנייה אחת לא נחשוב שהיא מושלמת. זו דמות שעושה טעויות רבות, דמות שעושה דברים שאם מסתכלים עליהם מהצד כנראה נאכל תסביך. אבל רייף לוקח את הנוסחה הזו ומשתמש בה לטובתו, וגם לדמות שלא מדברת כמו בובת הכלב יש תפקיד חשוב בעלילה ופיתוח הדמות, בכך היא מספקת גם חיבור רגשי וגם רגעי הקלה עדינים שמאזנים את התחושות.