הכתבה מכילה ספוילרים לפרק התשיעי בעונה השנייה של ״ניתוק״

אחרי שני פרקים, שמספרים בעיקר סיפורי רקע המבססים עולם ורקע חשוב לקראת העתיד לבוא (אם כי אני בהחלט טוען שלפחות פרק 7 קידם את העלילה אבל זה כבר לכתבה אחרת), בפרק התשיעי אנחנו חוזרים אל קו העלילה המרכזי ששועט קדימה בקצב מסחרר לקראת הסיום האפי, שיבוא עלינו לטובה בשבוע הבא. כיאה לסדרה כמו ״ניתוק״ ולארועים שהתרחשו במהלך העונה עד כה, (וכמו שנעשה בלא מעט סדרות אחרות), מטרת העל של הפרק היא לבסס עד כמה המצב בעולם הסדרה עגום, על מנת לנסות ולהפוך את הסוף האפי של הסדרה שיגיע אלינו בשבוע הבא למשמעותי יותר ומרגש יותר. כדי לבסס את עומק השפל והתבוסה (לכאורה) אותן חוות הדמויות השונות, הפרק בוחר להראות ולבנות לנו את אותה תחתית מדרגה אליהן מגיעות הדמויות השונות, בעזרת שימוש חכם במיוחד בקונספט של אובדן שמשמש כתמה המרכזית של הפרק. במהלך הפרק רוב הדמויות (אם לא כולן) מתמודדות עם אובדן אישי שהן חוו הן במהלך הפרק ולפניו. אלא שאף על פי שכל אותן הדמויות חוו סוג של אובדן משלהן, שבסופו של דבר מביא אותה אל אותה תחתית אפלה, כל אחת ואחת מהן מתמודדת איתו בצורה קצת אחרת, מה שמספק לנו פרספקטיבה שונה על קונספטים של אבל ואובדן. למעשה, כל אחת מחמש הדמויות המרכזיות המופיעות בפרק (מלבד מארק ס.), מתמודדת עם האובדן בצורה שמזכירה שלב אחר בחמשת שלבי האבל, מה שיוצר עבורנו הצופים סוג של חוויה מיוחדת במינה, בה אנחנו זוכים לעבור את כל תהליך האבל יחד עם הדמוית השונות. בכתבת הניתוח של הפרק הזה, נעבור על כל אחת מחמש הדמויות המרכזיות של הפרק, נראה איך היא מתמודדת עם אובדן, ואיזה חלק היא ממלאת בחמשת שלבי האבל, וכיצד בסופו של דבר הסיפור של כולם מתרכז לכדי תהליך אחד סינרגי ויפיפה, שמכין אותנו בצורה הטובה ביותר לקראת העתיד לבוא.

הכחשה ובידוד

הדמות שמייצגת את השלב הראשון מבין חמשת שלבי האבל בפרק הזה היא דמותה (או יותר נכון דמויותיהן) של הלי/הלנה, שהתמודדות שלה עם האובדן בהחלט מתאימה לשלב ההכחשה והבידוד. האובדן אותו חוות גם הלי וגם הלנה במקביל (בלי שהאחת יודעת על השנייה), הוא למעשה אובדן החום ואהבה מצד הקרובים אליהם (במקרה של הלי חבריה המנותקים ובמקרה של הלנה אביה), מה שבעצם הופך אותן בכל כורחן למאוד בודדות ואולי אפילו מנודות. את מסע האובדן של הלנה אנחנו לא רואים במהלך הפרק (או הסדרה), אבל אנחנו מתוודעים להשלכות שלו עליה במהלך סיקוונס הפתיחה של הפרק. אותו סיקוונס מציג לנו את הלנה איגן בביתה הגדול (מה שעוד יותר מחזק את תחושת הבדידות שלה), שמתחבא מאחורי המפעלים של לומון ואת שגרת הבוקר המאוד עצובה שלה. היא קמה בבוקר, שוחה מספר בריכות בדממה מוחלטת, מתלבשת ומתארגנת לארוחת הבוקר דלוחה במיוחד ואז הולכת לאכול אותה עם אביה ג'ים איגן מנכ״ל לומון העכשווי. למרות שארוחת הבוקר היא האקט היחיד של הלנה אותו היא לא מבצעת לבד, הוא האקט שמדגיש בצורה הטובה ביותר עד כמה היא נמצאת לבדה בעולם. במהלך ארוחת הבוקר המאוד ביזארית הזו, ג'ים אביה, שבכל תרחיש נורמלי היה אמור לשבת ולאכול יחד איתה את ארוחת הבוקר ולהתעניין בשלומה, רק רודה בה ופוקד עליה. זה מתחיל בזה שהלנה מציעה לו להצטרף אליה אל ארוחת הבוקר, אבל הוא מחליט רק לצפות בה כאילו היא באיזשהו מבחן מוזר, ממשיך בזה שהוא מתיישב במקום הכי רחוק ממנה שאפשר בשולחן וגם כשהיא מנסה לפתח איתו שיחת חולין הוא פשוט מנפנף את זה, ונגמר בזה שמיד אחרי שהיא פורסת את הביצה הקשה שלה לחלקים שווים וסימטריים, הוא נוזף בה ומודיע לה שהוא היה מעדיף שהיא תאכל אותן חיות. הסצנה הזו מוכיחה לנו שלג'ים לא אכפת אפילו קצת מהלנה, ובסופו של דבר הוא רואה בה רק עוד כלי או חיילת שלו ושל החברה, שצריכה לשרת את מטרותיו. הוא לא אוהב אותה, ואולי אפילו סולד ממנה בהתחשב בכל האינטרקציות שלהם העונה, ואנחנו מבינים שלמעשה שהלנה כל כך אומללה שמעבר לכך שהיא איבדה כמעט את כל האנשים והחברים שהיו בחייה, אלא היא איבדה גם את הכבוד, ההערכה והחום של בן המשפחה היחיד שלה (שאנחנו יודעים לפחות), ולמעשה נותרה בעולם בלי אף אחד שאכפת לו ממנה באמת.

קצת לאחר מכן, כשהלנה יורדת אל קומת המנותקים והופכת להלי, אנחנו רואים את הלי חווה תהליך מאוד מאוד דומה (אך בנסיבות אחרות) כאשר היא בהדרגה ממשיכה לאבד את החום האהבה והקרבה של כל חבריה המנותקים. את ארווינג הלי איבדה כבר בפרק הרביעי בעקבות ארועי ה-ORTBO המפורסם, את מארק היא לא ראתה כבר כמה ימים מאז שעבר את הפעימה השנייה של תהליך המיזוג מחדש, ודילן (שנגיע אליו ממש בקרוב) עובר תהליך אובדן משלו, מה שגם גורם לו להשליך את המצב שלו עליה ולהתנהג אל הלי בצורה מגעילה ולא חברית שפוגעת בה, אבל גם להחליט לעזוב את החברה, מה שבסופו של יום משאיר את הלי כעובדת היחידה שנותרה במחלקת זיקוק נתונים. כמו הלנה, רק מסיבות אחרות, בעקבות ארועי הפרק הזה אנחנו מבינים שנכון לכרגע אין בסביבתה אף אחד שאכפת לו ממנה, וגם היא נמצאת במצב שבו היא איבדה כל חום ואהבה מהאנשים שהיו יקרים לה ונשארה בודדה לחלוטין. אז מה הדרך של השתיים האלו להתמודד עם האובדן? כמו שראינו התשובה פשוטה מאוד והן פשוט בוחרות להכחיש אותו. הלנה ממשיכה לשדר עסקים כרגיל וממשיכה ללכת יום יום לעבודה למרות הבדידות והריקנות שלה, והלי ממשיכה גם היא לשדר עסקים כרגיל מהצד שלה ומחליטה בסופו של דבר להכחיש ולהתעלם מההערות הפוגעניות של דילן, ולבלוע את השקר של מילצ'ק שהכל בסדר עם מארק, ולהמשיך בתוכנית שלה. הלי הולכת לחדר ההפסקה ומוציאה את הפתק עם הוראות ההגעה למסדרון היצוא שארוויג השאיר להם שם, ולמעשה מכחישה את אובדן חבריה והבדידות שלה כל כך חזק, בכך שהיא מפנה את כל תשומת ליבה אל שינון הדרך אל מסדרון היצוא עד שהיא פשוט לא שמה לב לזמן שעובר. היא כל כך מרוכזת במשימה, עד שהיא לא שמה לב לזמן וממשיכה להשאר במשרד גם אחרי שנגמרות שעות העובדה, כי היא לא רוצה להפסיק את הסחת הדעת הזו ולהצמודד עם המציאות, דבר שמייצג באופן מושלם את השלב הראשון בחמשת שלבי האבל. עצם העובדה שגם הלי וגם הלנה עוברות טראומה ואובדן יחסית זהה ומחליטות להתמודד איתו באותה צורה, לא רק מצליחה להמחיש את שלב ההכחשה והבידוד בצורה טובה במיוחד, אלא גם מראה שלמרות הכל ולמרות שכל אחת שונאת את השנייה יותר הן עדיין מאוד דמות ובסופו של דבר יש להן מרכיבי אישיות זהים שאי אפשר להתעלם מהם.