

ביקורת ComicON: ״שרינקינג״ עונה 3 - לפעמים החגיגה נגמרת
אחרי שתי עונות שבנו את הסיפור והציגו בפנינו אסופה של דמויות שבורות והפכו אותם למשפחה ״שרינקינג״ חוזרת לעונה נוספת ושלישית במספר, שסוגרת את העלילה (עד כה) בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, ומספקת סיום שפורט על נימי הלב כמו שרק היא יודעת
הביקורת אינה כוללת ספוילרים לעונה השלישית של ״שרינקינג״. תודה לאפל על הגישה על הגישה המוקדמת לצפייה בפרקי העונה!
"The GOAT is back" - Paul Shrinking Season 3
הרשו לי להתחיל את הביקורת הזו באמרה מפוצצת: ״שרינקינג״ היא ככל הנראה הסדרה הטובה ביותר שאתם עדיין לא מכירים.
כן כן אני יודע, זו אמירה לא פשוטה בכלל, אבל אני לגמרי עומד מאחוריה. אחרי הכל היא מציגה את שיתוף הפעולה השני של יוצרי ״טד לאסו״ הנפלאה עם אפל, ובדיוק כמו בפעם הקודמת קיבלנו עוד דרמה קומית איכותית, מורכבת, מיוחדת ובעיקר אנושית (שאם תשאלו אותי, אפילו מצליחה להתעלות על קודמתה בחלקים מסוימים). אבל הדמיון ל״טד לאסו״ לא נגמר רק בסגנון של הסדרה, שכן גם הפעם הסדרה תוכננה תחילה להתפרש על פני שלוש עונות בלבד. המשמעות היא שאחרי שתי עונות ראשונות מאוד מאוד מאוד מוצלחות, שהצליחו לבסס את הדמויות המשונות ומערכות היחסים העוד יותר משונות שלהן (עד כדי כך שאי אפשר היה שלא להתאהב בהן), על העונה השלישית והחדשה של הסדרה שהחלה את שידוריה לפני כמה ימים, הוטלה המשימה לסגור את הכל ולכנס את כל הסדרה וקווי העלילה (עד כה) לכדי סיום מרגש ומדויק. זו משימה לא פשוטה בכלל, במיוחד בהתחשב בשיאים הרגשיים המרהיבים שהסדרה הגיעה אליהן כבר בעונות הקודמות שלה. אבל למרות זאת, העונה עדיין עומדת במשימה הזו בגבורה, ואנחנו מקבלים עוד עונה נפלאה שמצליחה לסגור את הסיפור של הסדרה עד עכשיו בצורה איכותית ומדויקת, שתפרוט לכם פעם נוספת על נימי הרגש.
צחוק משחרר
לפני שנגיע לדבר על החלקים הדרמטיים והמרגשים של הסדרה (ויש לא מעט מה להגיד עליהם), אנחנו צריכים לדבר על הפן הקומי של הסדרה, שהיה לא פחות מוצלח. בסופו של דבר, ולמרות כל הדרמה והרגש של הסדרה, היא עדיין בבסיסה קומדיה ובניגוד להרבה סדרות אחרות ניכר ש״שרינקינג״ לא שוכחת את זה. היא מצליחה להציג לא מעט רגעים שגרמו לי לצחוק בקול אל מול המסך, ואף ממנפת את הפן הקומי שלה, בצורה כזו שלא רק הופכת את העונה לעונה המצחיקה והקומית ביותר של הסדרה עד כה, אלא גם מעצימה ומחזקת את אותם רגעים דרמטיים ומרגשים, שמתקיימים לצידה במקביל. הדרך העיקרית שבה העונה עושה את זה, היא השימוש החכם במערכות היחסים והדמויות השונות, והתהליך שהן עברו במהלך שתי העונות הקודמות. במקום לבחור בהומור יותר גרנדיוזי ומפוצץ, שגורם לקהל לצחוק מכורח הסיטואציה עצמה, העונה הציגה הומור הרבה יותר עדין ומדויק (אך לא פחות מצחיק), שהתאים לה כמו כפפה ליד. השימוש החכם בדמויות ובתהליכים שהן עברו עד עכשיו, ובעובדה שהם סוג של משפחה אחת גדולה ומאוד מוזרה, פועל גם לטובת הפן הזה של הסדרה, שכן במקום שההומור ירגיש זול או אפילו מביך, הוא דווקא מרגיש הרבה יותר אישי וחברי. הירידות הבלתי פוסקות של הדמויות השונות זו על זו, והחוויות שהם עוברים יחדיו, הם לב ליבם של אותם רגעים קומיים, והשזירה המדויקת והבלתי פוסקת שלהם לאורך העונה, יחד עם כתיבה וביצוע שמשתמשת בכל ההיסטוריה שלהן עד כה (וגם עוזרת להן להמשיך במסע ובפיתוח שלהן) הופכת את העונה לממתק קומי אמיתי ומיוחד במינו.





