הקרב על המדיה הפיזית: פלייסטיישן עוברת לדיגיטל והאינטרנט (וקוג'ימה) לא סולח
בשבוע שעבר סוני הכריזה כי החל מינואר 2028, משחקים חדשים לקונסולות פלייסטיישן לא יופצו יותר על דיסקים פיזיים. משחקים שכבר יצאו או שייצאו לפני התאריך הזה עדיין ימשיכו להימכר ולרוץ על המכשירים, ואילו אולפני משחקים שירצו נוכחות פיזית בחנויות יוכלו לעשות זאת באמצעות קודי הורדה בלבד. הכיוון של סוני לקראת העתיד ברור: להעביר את עולם הגיימינג שבידה לחוויה דיגיטלית בלבד, הן לטובת חיסכון בכסף, הן למניעת לוגיסטיקה והן למניעת הדלפות.
מהר מאוד, ההכרזה הזו הפכה מעדכון עסקי לשריפת ענק. בעיקר נוכח התזמון שלה בתקופה האחרונה, שבה תעשיית המשחקים עדיין סופגת גלי פיטורים, סגירות סטודיו וביטולי פרויקטים. שחקנים, אספנים ובעלי חנויות יד שנייה זעמו בעיקר על אובדן תחושת הבעלות: אי אפשר להשאיל, למכור, לשמור ולשמר על המדף, או להיות בטוחים שהמשחק יישאר נגיש גם בעוד 20 שנה. משחקים דיגיטלים מהווים יותר רישיון מאשר עותק ממשי של המשחק שבבעלות הרוכש, כך שהיכולת שלו לפוג, להיעלם או להפסיק תמיכה לפי החלטת יצרנית הקונסולה מעורר חשש ובצדק. מעל לכל, עולה גם השאלה - איך זה ישפיע על העסקים של חנויות גיימינג, גדולות ופרטיות כאחד, או כל חנות טכנולוגיה שמתדהדרת באוסף המדפים עמוסי משחקי הפלייסטיישן?
ואז הגיע האינטרנט, כמו שרק הוא יודע. מותגים רבים החלו להריץ פוסטים פארודיים על ההכרזה, בסגנון ״גם אנחנו מפסיקים לייצר מוצר פיזי, שאין לו היגיון אם אינו פיזי״. דומינוס התבדחו על פיצות דיגיטליות, KFC על עוף בפורמט PNG וב-Github החליטו להדפיס פרויקטי קוד שלמים על דיסקים פיזיים. פתאום, אחת ההחלטות העסקיות הגדולות של סוני הפכה למם - מצד אחד כזה שמעביר ביקורת הומוריסטית על ההחלטה, ומצד שני מהדהד את חומרת הצעד גם לקהלים שלא היו נחשפים אליה אחרת.
הסיפור הזה הפך לרגיש במיוחד, זמן קצר לאחר שצעד דומה הוכרז להשקת GTA VI, טרם הכרזתם של סוני. כבר נודע בציבור כי רוקסטאר אינם מתכננים להדפיס דיסקים פיזיים של המשחק ובמקומם להציע לחנויות קופסאות עם קוד. עם זאת, לאחר תקופה קצרה בה אפליקציית ה-PlayStation Store נשאה את הצבעים המזוהים עם המשחק החדש, משתמשים שמו לב שאלו הוסרו וחזרו לגוון הכחול הרגיל זמן קצר אחרי תחילת הסערה. יש הטוענים שרוקסטאר ביקשה מסוני להנמיך פרופיל אחרי כמות הביקורות השליליות שנזרקו לעברה, אבל נכון לעכשיו אין לכך הוכחה ממשית - וייתכן שמדובר פשוט בסיום של קמפיין שיווקי זמני. בעוד שהאכזבה מרוקסטאר לגבי ההוצאה הפיזית של המשחק המצופה שלהם הייתה נקודתית, אין ספק שהמהלך של פלייסטיישן האפיל עליו ותפס את מרכז העניינים בתעשיית הגיימינג בתקופה האחרונה.
באופן מעניין, הקול אולי הכי מעניין שהביע דעה בנושא הוא יוצר המשחקים ובמאי התוכן הידאו קוג'ימה. במהלך פסטיבל הסרטים Il Cinema in Piazza באיטליה, קוג'ימה התייחס לסוף עידן הדיסקים המתקרב. הוא אמר כי הוא גדל על מדיה פיזית, ולכן הבחירה בצעד שכזה היא דבר ״מאוד עצוב״ עבורו. אך הוא דאג להוסיף כי הפחד הגדול שלו הוא לא רק המעבר מדיסקים להורדות, אלא עתיד שבו הכול תלוי בגישות הזרמה והורדה. עתיד שבו אין בעלות בכלל על מוצרים דיגיטליים. לדבריו, כשמדובר בשירותים כמו נטפליקס או אמזון, המשתמש לא באמת מחזיק את המידע, אלא רק מקבל גישה אליו כל עוד הברז פתוח. קוג'ימה הזהיר שאם מדיניות, פוליטיקה, חברות או רישיונות ישתנו, גם הגישה לסרטים, מוזיקה ומשחקים עלולה להיעצר. מצב שבו יש שליטה דיגיטלית מלאה יכול להוביל להחרמה וחסימה של תכנים בצורה גורפת ושתלטנית, ללא חופש לצרוך וליצור כל מה שרוצים.
מבחינתו, מה שעתיד לקרות למשחקים ב-2028 הוא רק חלק קטן ממהלך שלם של תחום הבידור בכל האספקטים שלו, שלאט לאט מתקדם במטרה שלא נשים לב. הוא סיכם את זה באמירה שמדובר במצב מדאיג במיוחד, וברצונו להזכיר לכולנו שצעד שכזה עלול להשפיע על כל מדיה ותרבות באשר היא. באותו נושא, ניתן להיזכר גם בציוץ המפורסם שלו מ-2021, שהזהיר מעתיד דיסאוטופי שכזה. ״בסופו של דבר, אפילו מידע דיגיטלי לא יוחזק באופן אישי במחיצתם של אינדיבידואליים. בכל פעם שיש שינוי או תאונה משמעותית בעולם, במדינה, בממשלה, ברעיון, בטרנד, הגישה אליו עלולה פשוט להיסגר. לא נוכל לגשת בחופשיות לסרטים, לספרים ולמוזיקה שאנחנו אוהבים. [במצב כזה,] הייתי חסר-כל. זה מה שאני מפחד ממנו. זו לא חמדנות״, אמר קוג׳ימה.
מה דעתכם? העתיד הדיגיטלי הוא נוחות בלתי נמנעת ואוטופיה של אחסון רב שלא תופס מקום על המדף, או צעד נוסף אל עבר שליטה מלאה של בעלי פלטפורמות ותכנים בגישה שלנו אליהם?
האם אתם סבבה עם הכיוון הדיגיטלי שסוני לוקחת, או שהייתם מעדיפים להמשיך לקנות דיסקים לאוסף שלכם גם בקונסולה הבאה?