תודה רבה לאפל על הגישה המוקדמת לפרקים!

הביקורת אינה מכילה ספוילרים לעונה השנייה של הסדרה ״אפלטוני״

אני כבר כמה שנים טובות טוען שאפל הדיחה את HBO והפכה להיות יצרנית התוכן הטלוויזיונית הטובה ביותר בעולם. כשאומרים זאת,  רוב הדיונים והניתוחים מתייחסים לסדרות הדרמה של שירות הסטרימינג (ובפרט על סדרות המד״ב שלה) כמו ״ניתוק״ או ״סיילו״, ולמרות שהם לא טועים ואין ספק שאלו גולות הכותרת של השירות, קל לשכוח שהאמרה הזו נכונה גם לסדרות הקומדיה של אפל. סדרות כמו ״שרינקינג״ או ״טד לאסו״ למשל היו לא פחות איכותיות ומבריקות בדרכן מסדרות הדרמה של אפל, והן היו חלק חשוב ומשמעותי בתהליך של אפל לעבור להיות גוף הטלוויזיה האיכותי שהיא. אחת מאותן סדרות קומדיה הייתה ״הסטודיו״ של סת׳ רוגן, שעלתה מוקדם יותר השנה לשירות הסטרימינג. השילוב של הסאטירה נוקבת על הוליווד של ימינו יחד עם ההומור המטורף של רוגן, הפכו את הסדרה הזו עד מהרה לאחת מסדרות הקומדיה היותר מדוברות של השנים האחרונות ולסדרת הקומדיה המובילה (ובפער) בעונת הפרסים הקרובה. אבל מלבד כל זאת, הסדדה הזו הזכירה לי משהו נוסף. היא הזכירה לי את הסדרה ״אפלטוני״, שמייצגת את שיתוף הפעולה הנוסף בין אפל לרוגן. הסדרה עוקבת אחרי וויל (סת׳ רוגן) וסלביה (רוז ביירן), חברי ילדות שמתאחדים אחרי שנים של נתק ומפתחים קשר קרוב מחדש. היא אמנם נראתה פחות איכותית ומצחיקה מ-״הסטודיו״, אבל היא עדיין נדמתה כבעלת פוטנציאל רב להיות אחלה של סדרה קלילה וכיפית. כל זאת ועוד הובילו אותי די מהר להתחיל את העונה הראשונה, שעמדה במשימה די בגבורה, ולאחר מכן להמשיך באופן די מידי לעונה השנייה - שלצערי הדרדרה מפרק לפרק, והפכה להיות אחת העונות המעצבנות והמאכזבות ביותר שחוויתי השנה…

הרבה מידי ומעט מידי

כפי שניתן להבין מהפסקה הקודמת, לעונה הראשונה של הסדרה היה קונספט עלילתי מאוד ברור. מה קורה כששני חברים ותיקים ממינים שונים מתאחדים, והאם הם מסוגלים לקיים מערכת יחסים אפלטונית (ולכן גם השם של הסדרה). הקונספט הזה נחקר די טוב במהלך אותה העונה, אבל בסיומה הוא גם די מיצה את עצמו, והציב את וויל וסילביה במצב שבו טיב מערכת היחסים בניהם ברור לחלוטין. בעקבות כך, הסדרה נאלצה להמציא את עצמה מחדש ולמזוג איזשהו רעיון מסדר לתוך הבלילה ששמה ״השטויות של רוגן וביירן״, כדי שיהיה איזשהו קו עלילה מסדר, ולו הקטן ביותר. אבל לצערי, היא נכשלה בכך ובגדול. לא בגלל העובדה שלא היו לכותבים וליוצרים שום רעיון חדש ומעניין, אלא בדיוק להפך, בגלל שהיו להם יותר מידי מהם. העונה החדשה מלאה בקווי עלילה שונים ומשונים, שלמרות שלכולם בסיס טוב ומעניין, אף אחד מהם לא נחקר מספיק לעומק, מה שמסתכם לעונה די חסרת פואנטה. במקום להתמקד במספר קווי עלילה בודדים (או חס וחלילה ברעיון מסדר אחד מוביל עם כמה קווי עלילה משניים), הכותבים בעונה החדשה בחרו להציג כמעט בכל פרק מספר קווי עלילה חדשים, ולקפוץ בניהם לבין אלו שהוצגו בפרקים הקודמים ללא הרף. הדבר יוצר חווית צפייה די מתישה, מה שמאוד לא אופייני לסדרות קומדיה. יש בעונה הזו חומר עלילתי שבקלות היה יכול להספיק לעוד עונה נוספת (אם לא 2). זה מרגיש כאילו במעין נסיון מוזר של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, בכל פעם שלאחד הכותבים היה רעיון חדש, הוא נכנס אל תוך העונה. לא משנה עד כמה לא טבעי זה הרגיש, או על חשבון מה זה בא, ואין ספק שזה בהחלט פגע בסדרה. לא רק כי היא הופכת למבולגנת ומתישה מידי, אלא גם כי כצופה, לא מצאתי את עצמי מושקע באף אחד מאותם קווי עלילה. כשרובם הגיעו לרגע השיא הגדול שלהם, שהיה אמור לשלב יחדיו הומור ורגש כמו שאפל הוכיחה לא פעם ולא פעמיים שהיא יודעת לעשות, מצאתי את עצמי צופה בהם בחוסר אכפתיות מוחלט, וזה הדבר האחרון שסדרה צריכה לגרום לצופים שלה להרגיש כלפיה.