ככל שהאנושות מתקדמת יותר ויותר אל עבר העתיד, עם פריצות דרך טכנולוגיות (וגם כשלונות) שצצות בכל יום מחדש, דורות מבוגרים יותר נוטים להביט לאחור ולהעריך יותר את תקופות הצעירות שלהם, בהן ״הכל היה פשוט יותר״. אתם בטח חושבים שמדובר בגישה ״בומרית״, אבל אפילו אני בגיל 25, שגדלתי בלי סמארטפון ביד והייתי נפעם לגמרי כשאבא שלי קיבל מעבודתו מחשב כף יד אז ב-2007, מוצא את עצמי מנותק מהנוער של היום - שאגב, מסתבר שהרחיקו עצמם לגמרי מפייסבוק ומתקשרים כיום כמעט בלבד דרך האינסטגרם (השיער עדיין לא לבן, תודה ששאלתם).

עם זאת, אני האדם האחרון שיטיף לכם על כמה אתם צריכים ״לעזוב כבר את הטלפונים שלכם ולצאת לגעת בדשא״. לעומתי, הנוף הסינמטי אינו זר לסרטים שמנסים לדחוף את המסר הזה בפרויקטים ״מאגניבים וצעירים״. הבולט מבניהם בשנים האחרונות היה ״שחקן מספר אחת״ של ספילברג, שלא באמת סחף אחריו השפעה תרבותית גדולה ארוכת טווח, אבל הוא עדיין מוכר מאוד בז׳אנר הזה. עכשיו, אחרי כל השנים האלו, ניכר שנטפליקס והאחים רוסו בחרו לקחת השראה מהסרט הזה, לעבד ספר אחר לחלוטין, ולנסות ליצור מכך שחרור מדיה מרכזי וגדול, שאף ילד גיק לא יוכל להתעלם ממנו. לצערי, בתהליך שלהם לערבב יחד אלמנטים שונים שהם העריכו שיהיו ״מגניבים״ מספיק על מנת שהפרויקט הזה ישווק את עצמו, הם זרקו כל זיקה לאיכות היישר מהחלון. ומסתבר שבנוסף, גם סטפות עבות של כסף.

הפרויקט הזה עלול להיראות תחילה כהפקה גדולה ועשירה בכל טוב, בעיקר מהעובדה שהוא כולל כוכבים גדולים ומציג עיצוב הפקה שהוא לכל הפחות מעורר סקרנות. על אף זאת, הוא כושל באספקטים השונים ההכרחיים להפיכה יעילה של מוצר מסחרי שכזה ליצירה קולנועית שהקהל יוכל להתחבר אליה. כמובן, אין שום דבר פסול בלרצות שההשקעות הרבות שהכנסת להפקה שלך ישתלמו ויהיו רווחיות, אבל אם המטרה שלכם כוללת את מכירת האומנות שלכם לאנשים, צריך להיות לכם אכפת איך האומנות שלכם תתקבל בעיני הקהל.

זה לא סוד שנטפליקס מבססת את הצעדים העסקיים שלה על אלגוריתמים סבוכים ומורכבים, שמנתחים את הרגלי הצפייה שלנו ומציגים להם אילו ז׳אנרים, טאלנטים וקהלים שווים את ההשקעה הבאה לקבלת תוצאות מקסימליות. ואני בהחלט מאמין, שבמובן מסוים, הסרט הזה הוא תוצר מכאני של פס הייצור הזה (אירוני, אני יודע). אבל, להפתעתם של אף אחד מלבדם, אי אפשר פשוט לדחוס יחד אלמנטים שונים בתכלית אחד מהשני לכדי מוצר אחיד, גם אם הנתונים מצביעים על אהדתם הנפרדת בעיני הקהל. זה פשוט לא עובד ככה. ברור, פראט חביב ביותר בתור סטאר-לורד ומילי זכתה לאהדה ופופולריות רבה במהלך ריצתה ארוכת השנים של הסדרה ״דברים מוזרים״. אבל למקם את שניהם אחד ליד השני באותו הפריים לא בהכרח יוביל להצלחה רק כי הם נמצאים שם.