

ביקורת ComicON: ״חייו של צ׳אק״ - תודה על 111 דקות נפלאות
הסרט החדש בכיכובו של טום הידלסטון לוקח את הצופים למסע מחשבתי שחוקר לא רק מיהו צ׳אק, אלא מה באמת מרכיב את החוויה המפותלת שהיא החיים?
תודה לקולנוע לב על ההזמנה להקרנת העיתונאים!
תקציר: בזמן שהכל מסביב בעולם קורס והסוף נראה קרוב מתמיד, דבר אחד נשאר בולט בעיני כל - פרסום המודה לרואה החשבון צ׳אק קראנץ (טום הידלסטון) על 39 שנות שירותיו. מארטי (צ׳ויטל אג׳יופור), מורה נואש ורווק, מנסה להבין מה כל כך מיוחד באדם הזה, שהשבחים אליו מופיעים בכל פינה. מה כל כך מיוחד באדם הזה, הוא תוהה, שנראה נורמטיבי ורגיל למראה עין? והאם הוא יצליח להגיע לקיצו של העולם כשהשלים את כל מבוקשו?
״אני גדול. אני מכיל המונים.״ - ״שירת עצמי״, וולט וויטמן
״היקום גדול והוא מכיל המונים. אבל הוא גם מכיל אותי. אני נפלא. מגיע לי להיות נפלא. ואני מכיל המונים.״ - צ׳ארלס קראנץ, ״חייו של צ׳אק״ / סטיבן קינג
הדבר שאני הכי אוהב ומצפה לו כשאני צופה בסרטים, הוא היכולת שלהם כסוגת אומנות ללכוד חוויות חיים שונות ולספר נקודת מבט ייחודית, המוחבאת בין קפליהם של סיפורים חביבים עם דמויות המעוררות הזדהות - בין אם הן מציאותיות או פנטסטיות. הסרטים שאני מחשיב כטובים ביותר בעיניי הם אלו שעוררו בי תחושות מסוימות, בין אם חיוביות, שליליות, או פשוט צמררו אותי עמוקות בהבנות עמוקות ומרחיבות אופקים.





