ביקורת ComicON: ״בלתי מנוצח״ עונה 4 - הסדרה הזאת פשוט...
- יובל פרידמן
- 2 days ago
- 10 min read
הביקורת אינה מכילה ספוילרים לעונה הרביעית של ״בלתי מנוצח״!
תודה לאמאזון על הגישה המוקדמת לפרקי העונה!
"How do you feel about war?” - Allen The Alien, Invincible Season 4
קשה להאמין לזה, אבל עברה בדיוק שנה מאז שפרק סיום העונה השלישית של ״בלתי מנוצח״ שודר. נכון, גם אני מרגיש שהקרב המטורף ההוא של מארק ואיב נגד קונקווסט קרה רק אתמול, אבל האמת היא שעבר לא מעט זמן מאז אותו קרב מרהיב שנחרט לנו בזיכרון. אבל הנה אנחנו כאן, עומדים כפסע מהשקת העונה הרביעית והמאוד מצופה של הסדרה, וההתרגשות? בשיאה! ההתרגשות הזו שנבנתה במשך השנה שעברה לא הגיעה רק בעקבות העונה השלישית (ובמיוחד צמד פרקי הסיום שלה), שלגמרי השאירה אותי עם טעם של עוד ועוד ועוד, אלא גם בעקבות הניסיון שלי להימנע מספוילרים מהקומיקס בכל מחיר (הפעם לא הצלחתי), מה שעוד יותר העלה את רמת הציפייה שלי, כי לא יכולתי כבר לחכות ולראות לאן העלילה עוד יכולה להתקדם. תוסיפו על כל זה גם את הטריילר, שהיה נראה פשוט מטורף, ותוכלו להבין למה הרגשתי שהעונה עומדת להיות עונה עמוסה בכל טוב. יחד עם זאת, וכפי שציינתי קודם לכן, ״בלתי מנוצח״ היא סדרה טובה מאוד. היא כבר סיפקה לא מעט שיאים עלילתיים וטכניים כאחד בשלוש העונות הראשונות שלה, מה שגרם לי לתהות שוב האם היא יכולה להתעלות על עצמה. בשלב הזה השאלה, או יותר נכון החשש המרכזי שאיתו הגעתי אל העונה, לא היה ״האם התוכן והעלילה יהיו טובים?״, אלא ״האם היוצרים יצליחו לספק לנו חוויה טובה יותר מהעונה הקודמת?״ ואם להיות כנה, זו שאלה שהטרידה אותי מאוד לקראת הצפייה בפרקים, בעיקר כי אני חושב שעדיין לא התאוששתי לגמרי מעונה 3. אבל איכשהו, ואני באמת לא יודע איך, הסדרה שוב מצליחה להתעלות על עצמה ולספק לנו את אחת העונות הטובות ביותר שלה, אם לא הטובה ביותר שבהן.
תורו של אבא
הרבה מאותה הצלחה נובעת מהעלילה של העונה שמשתלבת היטב עם הקו והטון של העונות הקודמות, וממשיכה להציג התמודדות עם השלכות. רק שאם פעם היינו רגילים שמי שמתמודד עם ההשלכות למעשים שלו (ושל אחרים) הוא בעיקר מארק, הפעם מארק הוא לא ממש הדמות שעליה נמצא ״זרקור ההשלכות״, אלא דווקא נולאן, אבא של מארק (אומני מן). למעשה, ולמרות שמארק הוא עדיין הדמות הראשית של הסדרה, אין ספק שמי שעומד במרכז העונה הפעם הוא דווקא נולאן, שלא מעט פעמים מקבל פוקוס גדול יותר אפילו מבנו מארק. במהלך העונה נולאן עובר עם עצמו, עם החברים שלו ואפילו עם המשפחה (או ליתר דיוק משפחות) שהוא הקים, תהליך עמוק ומרתק שבמרכזו ניצבת חזרתו לכדור הארץ בפעם הראשונה אחרי שעזב בסוף העונה הראשונה. במהלך החזרה וההתעמתות עם עברו נולאן בין היתר פוגש את אשתו לשעבר (באחת הסצנות הטובות ביותר של העונה), פוגש לראשונה את אוליבר (הבן השני שלו) בתור נער בוגר, וכל זאת תוך כדי שהוא נלחם עם שדים מעברו כשעוד היה חלק מהאימפריה של וילטרום, כאשר הכל כתוב ומבוצע בצורה מדויקת, חדה ומרגשת ביותר. והאמת? אהבתי את זה מאוד. מאז ומתמיד הדמות של נולאן עניינה אותי, אבל לצערי מאז אותו קרב עקוב מדם בסוף העונה הראשונה, הוא לא קיבל המון זמן מסך. הפרקים המעטים שהראו אותו משתף פעולה עם אלן היו קרן אור עבורי בשתי העונות הקודמות, ורק רציתי לקבל עוד ועוד מהם. לשמחתי במהלך העונה קיבלתי לא מעט גם מנולאן, גם מאלן, וגם מהמשך העלילה המסתורית והמסקרנת הזו על אימפריית וילטרום, כאשר כל רגע ורגע שכזה היה טוב יותר, מרהיב יותר ומלהיב יותר מקודמו. העונה הזו לוקחת את כל מה שאהבתי בעלילה עד כה ודוחפת אותו לקיצון בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, מה שהופך אותה למרתקת וסוחפת מהשנייה הראשונה.
נבל חדש בשכונה
אם כבר עסקינן בנולאן, שפחות או יותר הפך להיות הדמות המרכזית של העונה, יחד איתו גם קו העלילה של קואליציית הכוכבים נגד אימפריית וילטרום הפך סוף סוף לקו העלילה המרכזי של הסדרה. כבר מהפרק השני (ואחרי שהפרק הראשון כמעט כולו נועד כסוג של ריקאפ והכנת השטח לעתיד לבוא), אנחנו צוללים ישר לעניינים, ואנחנו זוכים לקבל את אחד הסיקוונסים הטובים והמסקרנים ביותר בסדרה כולה בהקשר של אימפריית וילטרום. במהלך העונה אנחנו זוכים ללמוד לא מעט על האימפריה, על ההיסטוריה שלהם, על התוכניות האמיתיות שלהם, ואף זוכים להכיר לראשונה את המנהיג שלהם, ת'ראג, מה שמקנה לאימפריה הזו, שהיא פחות או יותר הנבל הגדול ביותר של הסדרה, לא מעט עומק וממדים נוספים שהיו חסרים ומאוד נחוצים בשלב הזה. היהלום שבכתר של האימפריה הווילטרומית הוא כמובן ת'ראג, אותו מנהיג אכזר וחסר רחמים. אני מעדיף שלא להרחיב יותר מדי עליו ועל סיפור המקור שלו במהלך הביקורת כדי לא להרוס לכם את החוויה, אבל כן חשוב לי לציין שבעיניי הוא נבנה ומוצג בצורה חכמה ומדויקת במיוחד במהלך העונה, שמקנה לו משקל של נבל אימתני ומאיים, ומאוד הזכירה לי את הבנייה של ת'אנוס בסאגת האינסוף של מארוול. הכותבים והיוצרים לגמרי הצליחו לבסס את התחושה שמדובר בנבל ברמה אחרת לחלוטין מכל מה שהכרנו (כן כן, אפילו יותר מקונקווסט), ואני רק אגיד שאני מאוד מאוד מתרגש ומצפה לצמד פרקי סיום העונה (בהם עדיין לא צפיתי), כי לדעתי שם הוא באמת עומד לזרוח ובגדול.
שני צידי הקרב
אבל אנחנו לא רק מעמיקים בהיסטוריה של אימפריית וילטרום בלבד, שכן שינוי הפוקוס הזה מאפשר לנו להעמיק גם בצד השני של אותה המלחמה, ואנחנו זוכים לקבל גם הצצה מעמיקה יותר אל תוך קואליציית הכוכבים, שעד כה נחקרה מעט מאוד. ההתעמקות הזו בצד שכמעט ולא היינו עדים לו במהלך העונה לא רק עובדת נפלא ומצליחה להעמיק ולהוביל את היקום המסועף של ״בלתי מנוצח״ אל מקומות חדשים ומסקרנים בהחלט, אלא גם מצליחה לענות לנו על לא מעט שאלות עם תשובות די חכמות ומסקרנות. מי הוא באמת המנהיג של אותה הקואליציה? מה האינטרסים שלו? מה התוכנית שלהם כדי לנצח את הווילטרומייטים? האם יש להם חולשות? איך מגייסים צוות מספיק חזק להתמודד איתם? ואת מי ואיך בכלל אפשר לגייס? אלו רק חלק מהשאלות שאנחנו מקבלים אליהן תשובות במהלך העונה, ואם לשפוט על פי אותן התשובות והשאלות החדשות שהן מציבות בפנינו, נראה שאנחנו עומדים בפני קפיצת מדרגה של ממש מכל הבחינות.
מ(א)רקו
בשלב הזה של הביקורת, ולמרות ההתלהבות הרבה שלי משינוי הפוקוס, אתם ככל הנראה רוצים רגע לעצור ולשאול אותי ״רגע יובל, אז מה עם מארק? האם הוא נדחק הצידה לטובת נולאן והווילטרומים?״ והאמת? זו בהחלט שאלה מוצדקת, אבל לשמחתי מארק עדיין מצליח להיות מעניין ומיוחד בדיוק כמו בעונות הקודמות, אם לא יותר. העונה מתחילה כשמארק נמצא חודשים ספורים בלבד אחרי נקודת המפנה שהגיעה בדמות הקרב הקשוח שלו עם קונקווסט. זה כמובן עוד לא הכל, כי מעבר לקרב הזה מארק כבר חווה את אנגסטרום לוי (פעמיים), ראה איך גרסאות אחרות ונוראיות שלו כמעט משמידות את העולם שלו, והוא ראה לא פעם ולא פעמיים איך המשפחה והחברים שלו נמצאים על סף מוות, כאשר בסוף העונה הקודמת הוא אפילו איבד את אחד האנשים הקרובים אליו ביותר (רקס, אתה חסר). כל אלו הפכו את מארק למארק אחר מכל מה שהכרנו. השינוי המבורך הזה לא רק מפלפל את העלילה ומציב את מארק והצופים בפני דילמות מוסריות חדשות ומעניינות, אלא גם מורגש מהשנייה הראשונה של הסדרה. מהפריים הראשון של העונה ברור לנו שמארק שאנחנו רואים עכשיו הוא לא מי שהכרנו עד עכשיו. מדובר במארק שהחליט שמספיק. אף אחד, אבל אף אחד, לא יאיים עליו או על המשפחה שלו יותר. לא משנה מי זה. זה הקו האדום שלו, והפעם אין לו בעיה להרוג את מי שצריך בשביל לקיים את ההבטחה הזו. כל אלו הופכים את מארק של העונה הרביעית למארק חזק יותר, עוצמתי יותר, קר יותר, מפחיד יותר, אבל יתרה מכך גם הרבה יותר מעניין ומורכב כדמות. המסע שלו מאוד שונה ואפל יותר מכל מה שהיינו רגילים לקבל ממנו בעונות הקודמות, מה שבהחלט מתכתב עם הטון של העונה ומשדרג אותה פלאים. יתרה מכך, אותו תהליך מוצג על המסך ונבנה בצורה מאוד חכמה ומדויקת ומתנקז לכדי שיא של ממש, שמגיע עם המפגש הראשון של מארק ונולאן מאז העונה השנייה. המפגש הזה, שהיה עשוי בצורה מרהיבה, הוא תחילתה של שרשרת אירועים אפית ומיוחדת במינה שהופכת בין רגע לא רק לאחד הרגעים הגדולים של העונה, אלא לאחד הרגעים הגדולים ביותר של הסדרה נקודה.
עפים קדימה
כמו שאתם מבינים, אל העונה הזו התחברתי הרבה יותר בפן העלילתי, ויש לכך סיבה אחת ובולטת במיוחד. גם קו העלילה של מארק וגם קו העלילה של נולאן ואימפריית וילטרום (ולמעשה לכל קווי העלילה שקיימים בעונה, נקודה) מרגישים הרבה אבל הרבה יותר תכלסיים וענייניים. הם אמנם חוזרים, מתייחסים ונבנים לא מעט על אירועי וקווי העלילה של העונות הקודמות (אפילו כאלו מהעונה הראשונה), אבל אם את העלילה של עונות 2 ו-3 היה אפשר לתאר כסוג של אקספוזיציה או הכנת השטח, העלילה של העונה הזו מרגישה הרבה יותר חדה, ממוקדת והחלטית. נראה שסוף סוף הכותבים השונים החליטו שדי, מספיק, הגיע הזמן לעזוב את הקרקע, למנף את הבנייה העלילתית ארוכת השנים ולהסתכל קדימה, כדי להביא את העלילה לכדי שיא חסר תקדים שיניע את אותה מחדש. מעבר לעובדה שאותה תחושת תכלסיות ומיקוד בבשר האמיתי והמעניין של העונה גרמה לי כצופה להיות הרבה יותר מרוכז ומושקע בסדרה, היא גם הקנתה לה תחושת רעננות נחוצה בהחלט. הרעננות הזו לא רק באה לידי ביטוי בעובדה שכמעט כל אלמנט עלילתי מגיע אל מחוזות חדשים וחוקר תחומים שעד כה נרמזו באופן עקיף ושולי ביותר (אם בכלל), אלא גם בסגנון והתחושה הכללית של העונה. אם קראתם את הביקורת שלי לעונה הקודמת של הסדרה בשנה שעברה, אתם בוודאי זוכרים שאחד הדברים שיותר הפריעו לי בה היה העובדה שהסיפור היה יחסית מקורקע ולא יצא יותר מדי מכדור הארץ או הראה משהו מאוד שונה מבני האנוש. שינוי הגישה של העונה החדשה מאפשר לה לתקן את הבעיה הזו לחלוטין ולעשות את ההפך המוחלט. העלילה היא הרבה יותר אפית, גדולה, ולוקחת סיכונים שלא דמיינו שאפשר בכלל, מה שבאופן טבעי הופך אותה להרבה יותר מיוחדת ומעניינת, וכמתחרה ראויה לעונה הראשונה על תואר העונה הטובה ביותר של ״בלתי מנוצח״.
זינוק בעלייה
אבל לא די בכך שהעלילה עצמה מעניינת, גם החלוקה שלה לפרקים ולמקבצי שידור הייתה עשויה היטב ושדרגה אותה עוד יותר. בראש אותה חלוקה עומדת העובדה שאת העונה הרביעית של ״בלתי מנוצח״ אנחנו פותחים לא עם בכורה רגילה או כפולה, אלא עם בכורה משולשת, כאשר פרקים 1-3 יעלו במקביל לשירות הסטרימינג פריים וידאו. נכון, זה לרוב מה שקורה בסדרות של אמאזון, אבל הפעם זה משדרג את הסדרה פלאים. הבכורה המשולשת הזו משלבת איזון חשוב בין סוג של ריקאפ קצר, סגירה של מספר אלמנטים שנשארו פתוחים מהעונה הקודמת, וכן גם מתחילה להניע את הסיפור המרכזי של העונה בצורה יוצאת מן הכלל (תוך כדי שהיא מצליחה לגעת בכל אחד ואחד מקווי העלילה השונים בצורה מדויקת), ככה שהיא בהחלט תצליח לעורר בצופים הישנים והאדוקים של הסדרה הייפ והתלהבות שיחזיקו אותם לאורך השבועות הבאים. יחד עם זאת, דווקא אחרי הבכורה המצוינת הזו אנחנו מקבלים פרק נוסף שלא ממש מצליח לנצל את ההייפ בצורה נכונה. זה לא שהפרק הרביעי של העונה רע והוא עדיין פרק קלאסי של ״בלתי מנוצח״, אבל לצערי למרות השם המאוד מטעה ומעלה ההייפ שלו הוא פשוט לא עומד בקו אחד עם שלושת הפרקים הראשונים או עם שאר פרקי העונה בכלל. למעשה, הוא מרגיש כמו פרק שהרבה יותר מתאים לעונה 2 או 3 מאשר לעונה הנוכחית, וחבל. הדבר עלול ליצור קצת אכזבה או שחיקה בהתלהבות אצל המעריצים שהגיעו אליו אחרי שסיימו את שלושת פרקי הבכורה המעולים, ואחרי שבוע קיבלו פרק טוב אך ממוצע (אם כי הוא נגמר בקליף האנגר טוב מאוד). אבל אני מפציר בכם בכל לשון של בקשה לא לתת לפרק הזה להשפיע עליכם לרעה. לא רק כי הוא לא מייצג את העונה בשום צורה, אלא כי הוא מוביל אל פרקים 5 ו-6 שנמנים בין הפרקים הטובים ביותר של הסדרה כולה, כאשר פרק 5 מועמד מוביל לתואר הפרק הכי טוב של הסדרה (כן כן, אפילו יותר מהפרק של הקרב של קונקווסט). אלו הפרקים שחיכיתי להם כל השנים. הם מציגים את כל הטוב של הסדרה הזו בצורה הגולמית המרוכזת ביותר שבה, כאשר מהשנייה הראשונה שלהם ועד האחרונה שבהם לא הפסקתי לצפות בהם בפה פעור ועיניים בורקות. אין לי מספיק מילים לתאר עד כמה נהניתי ואהבתי את שני הפרקים האלו (תודה לאל שלא הייתי צריך לחכות שבוע ביניהם), והעובדה שקיים הסיכוי שאלו אפילו לא הפרקים הכי טובים של העונה רק גרמה לי לחכות עוד יותר לצמד פרקי הסיום שלה, שעדיין לא ראיתי.
אם כבר רמזנו על הנושא, אי אפשר שלא להתייחס לאקשן וסצנות הקרב של העונה הזו. ״בלתי מנוצח״ ידועה בתור סדרה שמצליחה לספק לא מעט רגעי אקשן מעולים ומספקים מאוד, אבל כמו בפן העלילתי של העונה גם הרגעים האלו קופצים קפיצת מדרגה משמעותית. מעבר לעובדה שבכל אחד ואחד מהפרקים יש לכל הפחות סצנת קרב גרנדיוזית אחת (וברוב המקרים אפילו יותר), מה שמאוד תורם לקצב המהיר של העונה, הם היו קרבות מרהיבים ביופיים ואיכותם. כל קרב וקרב היה גדול, מעניין, יפה ויצירתי יותר מקודמו, וברוב המקרים הם גם השתלבו בשיא עלילתי או רגשי כזה או אחר, מה שעוד יותר דחף אותם לקיצון ושדרג אותם רמה אחת מעל. השילוב הזה בין קרבות אפיים ומרהיבים לבין פיתוח דמויות עמוק ומלא רגש הוא בדיוק אבל בדיוק מה שאני רוצה לראות מהסדרה הזו, והעונה הרביעית של הסדרה מצטיינת בכך. בכל פעם מחדש שחשבתי שהסדרה הגיעה לשיא שלה, נדהמתי לראות איך שנייה אחר כך הוא נשבר מחדש ואיך בכל פעם מחדש הקרבות ורגעי השיא הללו הפכו ליצירתיים יותר, מיוחדים יותר וקיצוניים יותר, עד כדי כך שאני כבר לא יודע לאן הם עומדים להשתדרג מכאן (ובשלב הזה אני קצת מפחד לשאול).
מציירים מחוץ לקופסא
יחד עם זאת, ולמרות שמאוד אבל מאוד נהניתי מאותן סצנות קרב אפיות, אני לא יכול שלא לציין את העובדה שהן הדגישו את החיסרון הגדול והבולט ביותר של הסדרה. האנימציה שלה. שלא תבינו אותי לא נכון, זו לא אנימציה גרועה, ואני בהחלט מבין ורואה את העבודה הקשה שהאנימטורים השונים משקיעים בסדרה כדי להמשיך ולהוציא עונה חדשה בכל שנה, אבל ההבדל ברמה בין רגעי השיא בהם יש דגש על האנימציה לבין שאר העונה והרגעים ה״רגילים״ יותר מאוד מורגש, והוא הדבר העיקרי שמונע מהסדרה הזו להפוך למושלמת. אבל, הרצון של האנימטורים ויוצרי הסדרה לצמצם את הפער הזה מורגש בעונה הזו הרבה יותר מאשר בעונות הקודמות. שימוש חכם ומדויק בהצללות, זוויות צילום ובניית פריים יצירתית, יחד עם בדיחות והתייחסות מודעת ועקיפה לבעיה, הם רק חלק מהכלים השונים שהעונה משתמשת בהם כדי לנסות לפצות על הבעיה, ובלא מעט מקרים זה בהחלט עובד. נכון, זה עדיין לא משתווה לרגעי השיא של הסדרה ולסצנות הקרב בהן האנימציה פשוט שומטת לסתות (במיוחד העונה), אבל זה בהחלט שיפור ושינוי מוערך בהחלט, ואם זה המחיר שאנחנו צריכים לשלם כדי לקבל עונה מרהיבה שכזו פעם בשנה, אז יכול להיות שבהחלט שווה לשלם אותו.
קול מוכר
מי שמכיר את הסדרה וצפה בכל שלוש העונות לא צריך להיות מופתע מהעובדה שגם הפעם הקאסט עושה עבודה פנומנלית. קאסט המדבבים של הסדרה מכיל לא מעט שחקנים מוכרים ומוכשרים כמו סת' רוגן (אלן החייזר) או ג'יליאן ג'ייקובס (אטום איב), שכבר מכירים את הדמויות השונות שלהם, ולכן זה לא מאוד מפתיע שגם הפעם הם הצליחו לספק תצוגת דיבוב נפלאה, שהלכה יד ביד עם העלילה של העונה והביאה את הדמויות שלהם לשיאים חדשים. כמובן שגם סטיבן יאון ממשיך להיות מדהים בתור מארק (כרגיל), כאשר הוא מצליח להפיח חיים בסיפור המורכב ובמארק החדשה בצורה פנומנלית, שרק ממשיכה להוכיח שהוא נולד לגלם את הדמות הזו. אבל האמת שאפילו מעליו מתעלים שני השחקנים ג'יי. קיי. סימונס וסנדרה או, שמגלמים את דמויותיהם של נולאן ודבי בהתאמה. תצוגת הדיבוב שלהם במהלך העונה, ובמיוחד ברגעי השיא הרגשיים שלה, הייתה מהפנטת ביופיה, כאשר בעזרת קולם בלבד הם הצליחו להעביר בצורה מושלמת ומדויקת תחושות ורגשות שלא מעט שחקנים בלייב אקשן היו מתקשים להעביר. הדבר ניכר במיוחד בסצנת המפגש המדוברת של דבי ונולאן, שהייתה אחד מרגעי השיא הבולטים והאיכותיים ביותר של העונה. כמעט כל הסצנה כולה נבנתה על יכולת הדיבוב של שני השחקנים האלו, והם סיפקו את הסחורה ובגדול עם שיא פנומנלי ביופיו.
לא סתם ראיתי את הפרקים ששלחו לנו לביקורת פעמיים. העונה הרביעית של ״בלתי מנוצח״ סוף סוף צוללת לאקשן ומעניקה תגמול עלילתי ראוי בהחלט שחיכינו לו שנים. היא מרחיבה את העולם ומשנה את הפוקוס העלילתי כדי להציג זוויות חדשות, תוך כדי שהיא מתניעה את הקונפליקט המרכזי של הסדרה במה שניתן לתאר כשניים מהפרקים הטובים ביותר של הסדרה כולה. למרות פרק אחד יחסית פושר אנחנו מקבלים את כל מה שאנחנו אוהבים בסדרה הזו בצורה הטובה והאיכותית ביותר שלה, ויחד עם אקשן מפוצץ, דיבוב מפעים ושיפור באנימציה (שעדיין לא מושלמת), אנחנו מקבלים קפיצת מדרגה בסיפור של מארק ונולאן כאחד, במה שבהינתן מילים טובות יותר מסתמנת כאחת מעונות הטלוויזיה האיכותיות ביותר של השנה. אני כבר סופר את השניות לחודש הבא בו נוכל לראות את פרקי סיום העונה, אבל כרגע הייתי אומר שהסדרה הזו לגמרי מוכיחה שהיא עדיין.. [טייטל קארד]!
ציון סופי ל״בלתי מנוצח״ עונה 4: 9.5/10: רק חבל שאין עוד באנגר מוזיקלי כמו Feel It.
העונה הרביעית של הסדרה ״בלתי מנוצח״ תחל את שידוריה באמזון פריים ב-18.3 עם בכורה משולשת ותמשיך לאחר מכן עם פרק חדש כל שבוע.
1
Comments