למרות שעל פניו ניכר ש-DTF St Louis היא עוד סדרה גנרית שראינו כבר בעבר, מתחת לפני השטח מסתתרת סדרה מיוחדת במינה על אנשים ומערכות יחסים ביזאריות ביותר, שמסתמנת כאחת מהסדרות המוגבלות הטובות של השנה.

סרט האנימציה החדש של סוני פיקצ׳רס אנימיישן, בהפקתו של אגדת הכדורסל סטף קרי, שואף ללמד ילדים את הערך החשוב והמעודד שגם קטנים יכולים להתגבר על גדולים ולשבור כל תקרה שנראית מאיימת. אך כאשר האולפנים בוחרים לפנות לילדים ״בשפה שלהם״ ולרדד את התוכן לרמת ה-״בריין רוט״ שהם רואים בטיקטוק, כל ניסיון לקלוע לרגש או להומור מחטיא את הסל לגמרי.

הסרט החדש של גור ורבינסקי בכיכובו של סאם רוקוול מגיע עם משקל טעון מאוד כנגד ההשפעות של הבינה המלאכותית על החוויה האנושית. אך למרות הצד הברור בדיון הציבורי הסוער של ימינו, בוחר הסרט להציג את משנתו בצורה מעניינת במיוחד, כשהוא לא מתמקד בתוצאות ההרסניות שעתידות לבוא - אלא במצב הנוכחי והבלתי-אנושי שכבר נטמע בינינו. האם היצירה האנושית הצליחה לרקוח פיצוח עלילתי יצירתי המבקר בחוכמה את הנושא שכולם לא מפסיקים לדבר עליו?

אחרי שנה של הפסקה סדרת הדרמה המסתורית ״פרדייז״ חוזרת לעונה שנייה. העונה שאמורה להיות גדולה יותר ואפית יותר, מנסה למנף את הטוויסטים והתגליות של סוף העונה הקודמת לטובתה, אבל בגלל שאפתנות יתר נופלת בכל המקומות שהיא הצליחה להתחמק מהם בחינניות בעונה הקודמת.

סדרת הדרמה החדשה של קשת 12 בכיכובה של ניב סולטן לוקחת את הצופים לעוד תעלומה מסתורית ומפותלת, מהסוג שהקהל כבר התרגל לאהוב בתכנים כמו ״רצח כתוב היטב״ או ״הלוטוס הלבן״ - מלווה בזכרונות עגומים מתקופת בידודי הקורונה. אך האם הסדרה ששואפת להביא את הפורמט הסיפורי שסחף את העולם לישראל, זוכרת שהיא צריכה לרצות קודם כל את הקהל הישראלי, לפני שהיא מוכרת את התוצר לחו״ל?

הפרק התשיעי והאחרון לעונה של פלוריבוס מביא את המתחים לשיאם כאשר המפגש בין קרול למנוסוס סוף סוף מתרחש, אך לא בדיוק באופן שבו שניהם דמיינו אותו. קרול שכבר הביעה התמסרות מחשבתית לחיקה של זושה וה-״אחרים״, היא כבר לא אותה המהפכנית שמנוסוס יצא למסעו לקראתה. בעוד שהשוני השפתי בניהם יראה כמו פער עקרוני גדול מכדי לגשר, הם עלולים לגלות שיש הרבה יותר דמיון בין שניהם - מאשר בין ה-״מחוברים״ ובני האדם. בניתוח הפרק נתעסק בסתירה בין רצונות ורגשות, בכאב הנוצר מחוסר קבלת השונה ובצלקות הורות רע

הפרק התשיעי והאחרון לעונה של פלוריבוס מביא את המתחים לשיאם כאשר המפגש בין קרול למנוסוס סוף סוף מתרחש, אך לא בדיוק באופן שבו שניהם דמיינו אותו. קרול שכבר הביעה התמסרות מחשבתית לחיקה של זושה וה-״אחרים״, היא כבר לא אותה המהפכנית שמנוסוס יצא למסעו לקראתה. בעוד שהשוני השפתי בניהם יראה כמו פער עקרוני גדול מכדי לגשר, הם עלולים לגלות שיש הרבה יותר דמיון בין שניהם - מאשר בין ה-״מחוברים״ ובני האדם. בניתוח הפרק נתעסק בסתירה בין רצונות ורגשות, בכאב הנוצר מחוסר קבלת השונה ובצלקות הורות רע

הסרט הבריטי החדש בכיכובם של הארי מלינג ואלכסנדר סקארסגרד לוקח את הקהל למסע ייחודי ומעורר חוסר-נוחות רצויה, כאשר בחור צעיר לומד להכיר על בשרו את גבולותיו האישיים המועדפים במערכת יחסים רומנטית-מינית. בתחום שנחשב יחסית טאבו ובסוגה קולנועית שלרוב משומשת כאמצעי זול לחוצפה, הפרויקט הזה דווקא מצליח להדגיש מסרים של פיתוח אישיותי חשוב דווקא דרך הרגעים שגורמים לנו לראות אושר של אחד כסבל של אחר.

ברקע ציפיית המעריצים הגוברת לקראת העונה השלישית של הדרמה זוכת הפרסים של אפל טיוי, ״ניתוק״, מתמקדת החברה בלמנוע מהפקת העונה החדשה לשחזר את הטעויות של הפקת העונה השנייה. במהלך די מפתיע, אפל רוכשת שליטה מלאה על הפקת הסדרה על מנת להציל אותה מבורות כלכליים - אך גם על מנת שתהיה לה השליטה להרחיב את המותג ככל שתרצה.

סרטו החדש של אייל חלפון, בכיכובו של שי אביבי, מנסה להציג את חווית הדאגה ההורית משירותו של ילדם ביחידה קרבית, דרך נקודת מבט אבהית. דרך המסע האישיותי שיחווה כשימתין במדבר לשובו, יפגוש אותו אב חלקים שונים של החברה הישראלית ויקבל פרספקטיבות שונות על השירות בצה״ל, על אבהות ועל שחרור מדאגות שרודפות אותך. אך האם חווית ההמתנה בסביבה הצחיחה שווה את הצפייה על המסך הגדול?

סרטה של הפעילה החברתית אסתי ביטון שושן, בכיכובם של משי קליינשטיין ואורי אלבי, שואף להציג מבט מיוחד אל תוך תחושת ההתערערות באמונה הדתית כאשר המציאות מכה באופן שמתיר את המחזיקים באמונה ללא תשובות מספקות. הבעיה היא שגם הסרט עצמו לא מעז להציג שאלות מעניינות, לא לספק תשובות חכמות ובעיקר מהדהד לנו את מה שאנחנו יודעים כבר מבלי להסיק מכך שום מסקנה חדשה. במקום שבו היה רצוי לעמת את הדמויות עם העקרונות הפגומים שלהם, הסרט מוותר על ההזדמנות הזאת וכולא עצמו במסגרת בטוחה.

הסרט החדש בכיכובם של ג׳ניפר לורנס ורוברט פטינסון מנסה לחקור, בצורה קצת שונה קולנועית, את הערך העצמי של אישה במערכת יחסים בשלב המעבר בין זוג טרי ולוהט לבין הורים עם מחויבויות כלפי ילדם - דבר שעלול להוריד אותה מעט מן הפסים. האם המועמדות של לורנס לפרס גלובוס הזהב הייתה מוצדקת, עד לרמה שהיא פספוס משמעותי של האוסקר?

אחרי יום גדוש, סיכמנו עבורכם את כל ההכרזות של אפל ביום העיתונאים המיוחד, במהלכו נחשפו הצצות ראשונות לתכנים הגדולים של החברה לשנת 2026

בעוד שבמארוול ובסוני בחרו לוותר על חגיגת הסופרבול השנתית, ולא להציג טריילרים חדשים ל״ספיידרמן: יום חדש לגמרי״ או ״הנוקמים: עלייתו של דוקטור דום״, לא מעט אולפנים אחרים עדיין צפויים לקחת חלק בחגיגה. אלו כל מי שצפויים להופיע במהלך חגיגת הטריילרים השנתית (וגם מי שלא)

חמש שנים אחרי שהושקה ברור יותר מתמיד שלסדרה ״וונדה-ויז'ן״ הייתה השפעה חסרת תקדים על היקום הקולנועי של מארוול כולו. לכבוד המאורע החגיגי, החלטנו לחזור אל הסדרה ולראות איך היא עומדת במבחן הזמן, ולמה היא משמשת כחלק כל כך חשוב ומשמעותי בצורה הנוכחית של היקום הקולנועי של מארוול

חודש בדיוק אחרי ש״דברים מוזרים״ הסתיימה באופן רשמי, הגיע הזמן לבחור את עשרת הרגעים הגדולים ביותר של הסדרה גם מבחינת הקהל וגם מבחינת המבקרים וחברי המערכת

אחרי שתי עונות שבנו את הסיפור והציגו בפנינו אסופה של דמויות שבורות והפכו אותם למשפחה ״שרינקינג״ חוזרת לעונה נוספת ושלישית במספר, שסוגרת את העלילה (עד כה) בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת, ומספקת סיום שפורט על נימי הלב כמו שרק היא יודעת

סרטו החדש של הבמאי הדרום-קוריאני פארק צ׳אן-ווק מעביר את הגיבור שלו דרך חוויה מתסכלת ביותר: פיטורים ממשרה בכירה לאחר קריירה ענפה. מה יכול לעשות האדם שהתרגל לחיות במעמד סוציו-אקונומי כה גבוה, שהקרובים אליו רואים בתעסוקתו מדד לאיכותו כבן אדם? בשוק התחרותי של היום, ניכר שאין בעיניו ברירה אחרת, אלא לאתר את כל המתחרים - ולעקור אותם מהשורש. האם גם אנחנו הצטרפנו לממליציה של הקומדיה הבינלאומית המובילה של עונת הפרסים?

הסדרה החדשה של מארוול עוצרת את ההתעסקות בנבכי המולטיוורס בשביל להתעסק בעולמם של האנשים החשובים באמת - שחקני קולנוע הוליוודים בדרכם אל הפסגה. כאשר התעשייה צוברת התנגדות לסרטי גיבורי על ולשימוש בכוחות על אל מול המצלמה, האם מארוול מצליחים להעביר סיפור אנושי ויצירתי שיספק גם את מעריצי הפנטזיה הגדולים?

סרט האקשן החדש של כריס פראט ורבקה פרגוסון שואף להראות לנו מה טומן בחובו עתיד שבו אנחנו מסתמכים על בינה מלאכותית בתוך אחת המערכות הדמוקרטיות הבסיסיות של האנושות - מערכת המשפט, כאשר שוטר מחויב להוכיח חפותו בפני מערכת AI בתוך 90 דקות או שיגזר עליו עונש מוות. האם הסרט הזה יצליח להעביר ביקורת מעניינת על סכנות ה-AI המתפתחות, או שיפול שוב למחוזות הדרמה-מבוססת-המסך שאמאזון כבר נפלו אליה בשנה שעברה?