ביקורת ComicON: ״המנדלוריאן וגרוגו״ - האם זו הדרך, או שיש דרך יותר טובה?
- ציון לוי
- 23 hours ago
- 7 min read
תודה לפורום פילם ולדיסני ישראל על ההזמנה להקרנת העיתונאים!
תקציר: דין דג׳ארין, הלא הוא ״המנדלוריאן״ (פדרו פסקל) ובן חסותו גרוגו (גרוגו) נשלחים למשימה למצוא את אחד האויבים המסתוריים ביותר של הרפובליקה החדשה, לורד קוין. על מנת לקבל הכוונה אל האדם הנכון, מונחה מאנדו לסייע לאחיו ואחותו של ג׳אבה דה האט בהשבת בנו האבוד, רוטה דה האט (ג׳רמי אלן וויט), אל כוכב נאל האטה. כאשר מאנדו וגרוגו זוכים לפגוש את רוטה, הם מגלים כי הפך ללוחם גלדיאטורי, המרוצה ממקומו ומניתוק ממורשתו של אביו. אך עד מהרה יבינו השלושה כי לא כל מי שחשבו כבן ברית הוא דמות טובה, וכי האינטרסים מתחת לפני השטח הרבה יותר מורכבים משחשבו.
בשביל לתת ביקורת לסרט הראשון של ״מלחמת הכוכבים״ בבתי הקולנוע מזה 7 שנים, אנחנו צריכים ללכת רגע אחורה ולחשוב - מהו בעצם המקור של הסיפור הזה? ״המנדלוריאן״ היא דמות שהוצגה לנו לראשונה בסדרה באותו השם, שיצאה בשנת 2019 עם השקתו של שירות הסטרימינג דיסני פלוס. הדמות נוצרה על ידי ג׳ון פאברו, בשיתוף פעולה עם דייב פילוני. הסדרה מתעמקת במסעותיו של צייד הראשים דין דג׳ארין, לוחם, המושבע לקחת חלק מתרבות מנדלוריאנית - כלומר, של תושבי כוכב מאנדלור. אותם מנדלוריאנים מעוצבים בהשראה מעיצוב דמותו המקורית של בובה פאט על ידי ג׳ורג׳ לוקאס, עבור ״האימפריה מכה שנית״. הם מזוהים בלבוש שיריון מלא וקסדה עם משקף בצורת האות T, ורובם הגדול נושא תרמיל ריחוף ואקדחים או רובים שונים. בגישתם של המנדלוריאנים, ישנו חוק חשוב מאוד - אין להוריד את הקסדה ולחשוף את פניהם האמיתיות בפני אף אחד אחר.
סיפור הסדרה מתחיל כאשר מנדו שלנו נקלע לסיטואציה מורכבת, בעודו הוא נשלח למשימה מסתורית במיוחד. בסופו של הפרק הראשון, אנחנו מגלים שהוא נשלח להביא יצור-ילד ירוק (שלימים יתגלה להיקרא ״גרוגו״), מהזן החייזרי המסתורי של מורה הדרך יודה, לידיה של האימפריה מסיבות שיתגלו לאורך הפרקים. המצפון של מנדו לא נותן לו לסיים את המשימה כפשוטה. הוא בוחר להציל אותו מידי האימפריה, ויחד שניהם בורחים ונקלעים להרפתקאות מגוונות. לאורך הדרך, הקהל זוכה להבין את הסיבות שבגינן האימפריה רצתה עם גרוגו, בין היתר רגישותו ל-״כוח״. תוך כדי, בונים השניים קשר חזק ומתקרבים אחד לשני כדמויות אב ובן, עד שבסופה של העונה השלישית, המנדלוריאן מאמץ את גרוגו בתור הבן שלו, במטרה ללמד אותו את דרכי המנדלוריאנים. השניים אף משמשים כפרילנסרים עבור הרפובליקה החדשה, שמטרתם למצוא ולתפוס מטרות פושעות של שאריות האימפריה, כדי שאותה התנגדות אפלה לא תוכל לקום מחדש.
עכשיו, אחרי שהסברתי פחות או יותר את הרקע שהוביל אותנו עד הלום, השאלה הגדולה היא - האם הייתה סיבה להעביר את הסדרה למסך הגדול, או שהיה צריך פשוט להמשיך את הסיפור עם עונה 4? בעיניי, הסרט הוא סרט טוב. משעמם הוא לבטח לא. הבעיה העיקרית בסיפור לתפיסתי היא שהוא אינו מרגיש כמו המשך בסגנון עונה רביעית לסיפור של ״המנדלוריאן״, אלא יותר כמו סיפור צד ונספח. הוא לא מספק שינוי מהותי לסיפור של הדמויות האלו או מעביר אותן התפתחות שגורמת להם ללמוד על עצמן משהו חדש ולקחת צעד קדימה במסען. האמירה הזאת כמובן לא סותרת את הדברים החיוביים שיש להפיק מהסרט הזה: הסיפור הוא סיפור כיפי, פשוט ויפה ויזואלית. האפקטים וסצינות קרב שהיו בו הרשימו אותי מאוד והצליחו להדביק אותי למסך מרוב היופי, המתח והסקייל הקולנועי. מלחין המוזיקה זוכה האוסקר לודוויג גוראנסון, אשר היה אמון על הלחנת סדרת הסטרימינג המקורית, חוזר גם לפרויקט הזה ומספק לנו טראקים מקוריים, עם עיבודים מוזיקליים מפתיעים של טכנו שמשפרים את חווית הצפייה באולם עם רמקולים עוצמתיים.
פדרו פסקל חוזר גם הוא לדבב ולשחק את הדמות הטלוויזיונית על המסך הגדול, והוא מספק את אותה רמת הופעה שהוא מבצע בפרקי הסדרה. מרבית העשייה שלו היא ווקאלית ולא פיזית, כך שאין בחלקו בפרויקט דבר חדשני במיוחד או מפתיע במיוחד. מצד שני, גם עלילתית הדמות שלו לא עוברת יותר מידי, אז יכול להיות שהאשמה בכך לא שייכת לפדרו. אבל לסרט קוראים ״המנדלוריאן וגרוגו״, לא? יש פה עוד חלק נוסף לא פחות חשוב. כולנו חשבנו שגרוגו יופיע בסרט בעיקר לבדיחות ולשם הצורך למכור לדיסני עוד קצת מרצ׳נדייז, בדיוק כפי שהם עשו בקיץ שעבר עם ״לילו וסטיץ׳״. אבל למרבה ההפתעה, בהפקה לא הסתפקו רק בנוכחותו המתוקה של בובתו הפרקטית של גרוגו, אלא קיבלנו גם מספר רגעים סיפוריים שנתנו לדמות שלו את מרכז הבמה. ברגעים של ניתוק ממאנדו וחוסר יכולת להסתמך על חסיונו, גרוגו תופס פיקוד ואחריות - בחירה שהייתה בעיניי נקודה חיובית גדולה מאוד לסרט. שמחתי מאוד לראות את גרוגו פועל קצת יותר בצורה עצמאית ולא נגררת, וכן חושב ופועל בצורה יותר שקולה ולוגית כשהוא לבדו או מפקח על דמויות יותר קלאמזיות ממנו.
לצערי, הדמויות הנוספות שמופיעות בסרט ואינן בשמו איכזבו אותי, במיוחד בתור מעריץ שמאוד ציפה להם. הראשונה והכואבת ביותר היא השחקנית האהובה ומלכת סרטי המדע הבדיוני בעיניי, סיגורני וויבר. כאשר היא הוכרזה במקור להשתתף בפרויקט, סוקרנתי ממש והתלהבתי לראות אותה בתוך העולם של ״מלחמת הכוכבים״. אך לצערי, הדמות שלה הייתה גנרית להפליא ולא תפסה מקום בסיפור מלבד להגיש למאנדו משימות בסצנות בודדות בלבד. זה תפקיד שהיה יכול להיות מועבר על ידי כל שחקן או שחקנית שהוא, ולא מנצל בצורה הולמת את הכישרון והניסיון שלה.
גם דמותו האייקונית של זב אוראליוס מהסדרה המצוירת של ״מלחמת הכוכבים: המורדים״, שהופיעה לראשונה בלייב-אקשן אחרי כל השנים בעונה השלישית של הסדרה, הובאה לסיפור הקולנועי רק בכדי... להיות בסוף פשוט הטייס הפרטי של מאנדו? אכזבתי רק התעצמה מכך. הוא זכה לסצנת אקשן בודדה ולא מרשימה במיוחד, כאשר בסדרה המצוירת שהציגה אותו במקור ראינו שקיימת בו היכולת לעזור הרבה יותר. אי לכך, אין באמת משמעות לליהוק של וויבר או להשבתו של זב בתוך העלילה הזאת, ולא היה משתנה דבר לו היו ניצבים אקראיים או מפלצות רנדומליות.
מהצד של הנבלים, שהם לרוב דמויות מעניינות ומורכבות לא פחות בסרטי ״מלחמת הכוכבים״ הקלאסיים, יש לנו את התאומים האחים של החייזר המאפיונר מטריולוגיית הסרטים המקורית, גאבה דה האט. מאז שהנסיכה ליאה הרגה אותו ב-״שובו של הג׳דיי״, הכס והאימפריית הפשע של ג׳אבה נשארה ללא ראש. באופן מאוד טבעי, האחים חומדים על המקום הכוחני והעשיר הזה לעצמם. בנקודה הזאת, הגיעה בחירה שאני, באופן אישי, מאוד אהבתי. זכינו לראות בסיפור הזה, בפעם הראשונה מאז סרט האנימציה של ״מלחמת המשובטים״ מ-2008, את הבן הביולוגי של ג׳אבה - רוטה דה האט. בסרט ההוא, הוא היה ילד קטן ומודל אנימציה משעשע לצפות בו. אך כעת הוא גדל למימדים גדולים, התבגר ואפילו זוכה למשחק קול בדיבובו של ג׳רמי אלן וויט. רוטה הוא למעשה היורש הטבעי היחידי שיש לג׳אבה דה האט, מה שממריץ את התאומים להיפטר ממנו, בכדי שלא יערער את מקומם. הם מערימים על מאנדו בכך שהם שוכרים את שירותיו להשיב את רוטה, בתמורה למידע על בכיר בעולם הפשע.
באופן מפתיע ולא צפוי, הדמות של רוטה דה האט כתובה בצורה מאוד מעניינית בעיניי. לקחת יצור שאנחנו מכירים כנבל והבן של אחד הנבלים הגדולים של ״מלחמת הכוכבים״, ולהפוך אותו למישהו טוב עם כוונות להיות שונה מאבא שלו - זו בחירה טובה וכיוון מסקרן עבור הסיפור ועבור התעלות על ציפיות הקהל. הקרב בזירת הגלדיאטורים בסרט היווה רפרנס מוצלח למעריצים המושבעים של המותג, שזיהו את הדמיון למשחק הצעצוקים שקיים על סיפון ספינת המילניום פאלקון ב-״תקווה חדשה״. גם האפקטים והקרבות שהיו בסצנת הזירה היו מאוד מושקעים ויזואלית, עם אקשן טוב במיוחד מצד דמותו של מאנדו. על ההישג הזה יש להודות לשחקן הפעלולים לאטיף קראוודר, שאחראי למילוי התלבושת הפיזית של מאנדו ברוב סצינות הלחימה הפיזיות בסדרה ובסרט.
העלילה ממשיכה להסתבך משם, כאשר אני אשתדל לחסוך מכם את הספוילרים, אך אומר שהדברים לא הולכים בהכרח בקלות לצמד החללי שלנו. הופעת האורח המפתיעה במשחק קולו של מרטין סקורסזה, אשר ידוע בביקורת הנוקבת שלו על סרטי מארוול, דווקא מצליחה להוות רגע קומי ומשעשע אל מול רצינותם של מאנדו ורוטה. ברגע אחר, מתווספים אל הסיפור ה-״אנזלנים״, יצורים קטנים מאותו סוג של באבו פריק מ-״עלייתו של סקייווקר״, שענו לקריאתו של מאנדו לסייע בתיקון החללית שלו. ההתמודדות עם אויבים בלתי צפויים גורמת לכך שגם אלו יהיו מעורבים באופן אקטיבי במסע הדמויות, בהרפתקה של הישרדות, לחימה וקרבה משפחתית - בעיקר בין גרוגו והמנדלוריאן עצמם.
אך בסופו של דבר, אין מנוס מלהודות באמת. הסיפור עצמו פשוט למדי. אין פה טוויסטים בעלילה או הפתעות שאמורות לעורר התלהבות וסקרנות אצל הצופים, הן הטריים והן הותיקים - אבל זה לא הופך את הסרט לרע. הוא אומנם פשוט ולא מחדש לנו שום דבר על הדמויות וגם לא מוסיף לאפיונם, אבל הוא מצליח להיות מהנה למרות זאת. אני אישית לא רואה בכך בעיה באופן ספציפי. כמעריץ ותיק של כל עולם ״מלחמת הכוכבים״ ואף יש שיגידו מעריץ מושבע של ״המנדלוריאן״, מצאתי את עצמי מתרגש, צוחק ואפילו נהנה מכל רגע כמו ילד קטן. עם זאת, בהחלט ניכר שנעשתה התאמה לסיפור ואיזון ציפיות על מנת שאנשים שלא צפו בסדרה יצליחו להבין את המתרחש בסרט - ושם בעיניי נמצאת הבעיה העיקרית שלי איתו. בתור צופה שעקב באדיקות אחרי פרקי הסדרה הרבים, גם בתקופות השפל שלה, ורצה לראות המשך עלילתי - לא ממש קיבלתי מימוש למבוקשי.
הסרט הזה אינו מעוניין להתאמץ להוות המשך לעלילת הסדרה, אלא יותר לכוון אל עלילה מוכלת בפני עצמה. הבחירה הזאת משילה מהפרויקט את כל הבסיס שהפך את הדמות של המנדלוריאן למעניינת ומורכבת, במיוחד עם כל מה שעברה עד כה. כתוצאה מכך, התחושה המתקבלת היא שמדובר בסרט חסר תוכן וחסר דמויות מעניינות שבאמת יקדמו את הסיפור בצורה מספקת. זה ממש חבל, כי לאחר שבמשך 3 עונות של הסדרה החזירו לא פעם דמויות קלאסיות או בנו מאפס דמויות חדשות, בחרו לבסוף שלא להשתמש כמעט באף אחת מהן כשהמותג מקבל את ההזדמנות שלו לפרוץ מחדש על מסכי הקולנוע. אומנם הצלחתי להפיק הנאה מהצפייה בסרט ואני מאמין שגם שאר הקהל שינסה עלול למצוא בו עניין, אך הפרויקט מחמיץ את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל הענק הטמון בו במלוא הדרו.
לסיכום, בחזרה לשאלה שלנו - האם היה צריך להעביר את הסדרה אל המסך הגדול? התשובה שלי היא כן, אבל זו ממש לא הדרך. הסרט הזה בסך הדברים הוא בהחלט טוב, אבל רק ״טוב״. הוא לא רע, רחוק מזה, אך הוא פשוט לא מגלם את ההמשך הלוגי והמשמעותי לסיפור של המנדלוריאן וגרוגו, שהיה יכול לספק את המעריצים שהיו נאמנים למותג במשך שנים רבות. עם זאת, זהו עדיין באופן כללי סיפור מהנה עם אקשן מוצלח, אפקטים מושקעים ופסקול מצוין. המחסור במקוריות של העלילה ותחושת הריקנות מתוכן, הנובעים מחוסר מטרתו של הסרט באמת להכין אותנו לאירוע כזה או אחר, או להביא אותנו לתחושת סוף דרך - מותירים את הצופים עם סימני שאלה בנוגע ליצירתו מלכתחילה. הקהל נותר לתהות מהו בעצם הערך של הפרויקט הזה לטווח הרחוק.
אם היו מנצלים את השעתיים של התוכן והתקציב המשמעותי שהוקצב לאירוע הקולנועי הזה בצורה מוקפדת מספיק, שבונה ומרחיבה על גבי לור עלילתי של 3 עונות שרבים מכירים לעומקו ושואפת לעמוד בשורה עם סרטי המדע הבדיוני האהובים והאייקוניים ביותר בהיסטוריה - היה אפשר להוציא מההזדמנות הזאת פרויקט בלתי נשכח שסוגר או מרים את הדמויות האלה מעלה וגורם להם להיחגג מחדש ברחבי העולם. ואז דיסני, ככל הנראה, הייתי שוקל בחיוב לקנות עוד מרצ׳ של גרוגו.
אני מדרג את הסרט הזה - 7 מתוך 10! 🚀 🔫 🍪
I have spoken.
מה דעתכם? האם צפיתם בסרט החדש של ״המנדלוריאן וגרוגו״ בבתי הקולנוע? והאם יותר נהניתם ממנו או התאכזבתם ממנו? ספרו לנו בתגובות!
״המנדלוריאן וגרוגו״ זמין כעת בבתי הקולנוע בישראל, וכן ב-IMAX 3D, ScreenX ו-4DX.
Comments