תודה לטוליפ אנטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת העיתונאים של הסרט!

תקציר: דניאל קלנר (ג׳וש אוקונר), מומחה סייבר שעבד לשעבר בארגון ״וורדקס״, מבריח כמויות אדירות של תיעודים סודיים וחסויים של היתקלויות צבאיות וממשלתיות בצורות חיים חוצניים לאורך ההיסטוריה, במטרה לחשוף אותם בפני העולם כולו ולספק הוכחה חותכת לקיומם של חייזרים. במקביל, חזאית הטלויזיה מרגרט פרצ׳יילד (אמילי בלאנט) מתחילה להתנהג מוזר לאחר מפגש מפתיע עם ציפור קרדינל, כשהיא מבטאת מילים בשפה קריפטית בשידור חי וכשהראש שלה קורא לה להיפגש עם דניאל ולברוח מאנשי הממשלה החשאיים. השניים יצטרכו לשלב כוחות ולהימלט ביעילות מההתנגדות הכוחנית של ״וורדקס״, במטרה להביא את דבר קיום החייזרים לידיעת הציבור - בהתחשב בכל ההשלכות והיתרונות שעלולות להיות בכך.

סרט חדש של ספילברג תמיד אמור להיות אירוע קולנועי גדול. הבמאי האמריקאי-יהודי הפך לשם דבר בהיסטוריית הקולנוע, כשהביא פעם אחר פעם כותרים שהפכו לקלאסיקות על זמניות. בין אם מדובר ב-״מלתעות״, ״שודדי התיבה האבודה״ (אינדיאנה ג׳ונס), ״פארק היורה״ או אפילו ״רשימת שינדלר״, חותמת שמו על סרט הייתה ברוב השנים סימן איכות די גדול. גם בז׳אנר המדע הבדיוני ספילברג לרוב לא פספס, כש-״מפגשים מהסוג השלישי״, ״אי.טי. חבר מכוכב אחר״ או ״אינטיליגנציה מלאכותית״ הם עדיין מבין הכותרים המוכרים ביותר בפילמוגרפיה שלו. אלא שאז, בשנת 2018, הוציא ספילברג את העיבוד שלו ל-״שחקן מספר אחת״. למרות החיבוריות הגדולה לתכני נוסטלגיה והמסתורין המתאים לכל שכבות הגיל, התוצאה שהתקבלה די אכזבה את הקהל הרחב. היא הובילה אותו להעריך שיתכן כי לאחר 60 שנה של עבודה, יתכן שלא כל עבודה של ספילברג תהיה ללא רבב. הפרויקט החדש שלו שיווק את עצמו כחזרתו הגדולה לז׳אנר, ואולי אף פרויקט המשך רוחני לכותריו הגדולים. הוא מיקד את הכיוון היצירתי שלו על התהייה ״כיצד מפגש עם חייזרים ישנה את האנושות?״ - נושא שהיה גם די במרכז של ״מפגשים״, אבל הפעם ניתן להוצאה לפועל בדרכים יותר מודרניות, גדולות ואולי גם פילוסופיות. למרות ההבטחות הגדולות, הטריילרים לא הצליחו לשכנע אותי שיש ממה להתלהב. רוב הסצנות שהוצגו היו אנשים נדהמים מול מסך, תקריבים על עין, מרדף מכוניות כללי ואולי כמה חיות באפקטים סטנדרטיים למדי. על כן, לא ניגשתי לסרט בציפיות גדולות שהוא הולך להמם אותי. אבל שמו של ספילברג כאמור אכן הולך לפניו, ובחרתי לתת לו צ׳אנס ולראות אם הוא הכין משהו מסקרן שפשוט לא עובר טוב בטריילרים. מסתבר, ככלות הכל, שהתשובה היא כן. אבל בעיקר לא.

הרשו לי רגע להתחיל מהסוף, כי אני חושב שהוא מביא נקודה מאוד חשובה וקריטית לביקורת. אם אתם קוראים את הדברים שאני כותב מידי פעם, אתם יודעים שאני לא מפחד מסרטים מורכבים ותכנים שדורשים מחשבה, ואף מסתקרן לעיתים מתוכן שלא מפרט את הפואנטה שלו באופן ישיר. אך עם החיתוך מסצנת הסיום ועליית הקרדיטים, קפצה מיד לראשי שאלה אחת שלא הייתה שם קודם לכן - מה בכלל היה המסר של הסרט הזה? מהי התכלית של ״התגלית״? אני תוהה בשאלה הזאת מאחר וכל השאלות שהוא מבליט בשיווק - ״אם היית יודע, איך זה היה משפיע עליך?״ - לא באמת נחקרות בסרט הזה. כלומר, אחת לכמה סצנות יש דמות שמעלה תהייה האם דבר הידיעה תבוא בקונפליקט לאמונה אחרת קיימת בעולם, אבל מעבר לשיח של כמה שורות באותו הרגע, הדיון בכך מתפייד. למעשה, מרבית אורכו של הסרט מתעסק במרדף לשמירה על החומרים ולעימותים בסגנון מד״ב, מאשר עיסוק בהיבטים הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שגילוי כזה עלול לגרום על הציבור כולו. אני אומנם לא רוצה להיכנס לפירוט של המערכה האחרונה מפאת ספוילרים, אבל אגיד שזה בהחלט לא מתכנס לכדי תצוגה של השלכות פוטנציאליות לכאן או לכאן. אפשר לומר ממש שהסרט נחתך בדיוק בנקודה שבה הוא היה אמור להתחיל להיות מעניין וענייני עבור מי שהשיווק המקורי סיקרן אותו.