תודה לטוליפ אינטרטיינמנט על ההזמנה להקרנת העיתונאים!

תקציר: בן ריצ׳רדס (גלן פאוול) הוא אב קשה-יום לילדה פעוטה חולה, שחי בעיר עתידנית ומפוטר מעבודות בחברות שהעסיקו איתו בעקבות חוסר ציות לנהלים. על מנת שיוכל להציל את בת זוגתו וביתו מעוני ומקריסה כלכלית, מחליט בן להירשם למבחנים להשתתפות באחת מתוכניות הטלויזיה הגדולות והמטורפות בהן הוא יכול לזכות בפרס כספי גדול. אלא שבמהלך המבחנים, המפיק הראשי של רשת השידור, דן קיליאן (ג׳וש ברולין), מזהה בו את הפוטנציאל לקחת חלק בתוכנית המסוכנת מכולם - ״הנרדף״. אם יצליח לשרוד ולהימלט מקבוצה של אוכפי חוק, מתנקשים והלשנות הציבור במשך 30 יום, יוכל לזכות בפרס מעל לכל דמיון עבורו - מיליארד ״דולרים-חדשים״.

זה לא סוד שהסרט הזה היה אחד הסרטים שהכי ציפיתי להם מתחילת השנה. הוא היה נראה לי כמו שילוב די כיפי של ריאליטי ושל אקשן, מתודלקים בידי הנחיה כריזמטית ואנרגטית של קולמן דומינגו. חזרתו של אדגר רייט לתפקיד הבימוי אף נשמעה מבטיחה במיוחד, שכן ״סקוט פילגרים נגד העולם״ היה באמת פרויקט שהרשים אותי מאוד כשצפיתי בו, וכן סוקרנתי לבדוק בקרוב את טריולוגיית הקורנטו. עם הטריילרים והתקדמות החודשים לקראת יציאתו, הגעתי למסקנה שגם אם הוא לא נחגג עכשיו בהכרח כסרט פסטיבלים ולא יהיה מועמד מוביל בעונת הפרסים, הוא עדיין כנראה הולך להיות חווית אקשן קולנועית כיפית במיוחד. הגעתי להקרנת ה-IMAX עם ציפיות מותאמות לחוות סרט אקשן שיעשה לי תחושה טובה, ובאמת שהייתי מבין אלו שהכי האמינו בו. אך לצערי, לאחר הצפייה בו לא יכולתי שלא להרגיש מעט מאוכזב כמעט מכל אספקט.

הבעיה הכי בולטת בפרויקט הזה היא הכתיבה שלו, שהיא פשוט אינה טובה כלל. על פניו, היו לפרויקט הזה כל האלמנטים הטובים שיכולים להפוך אותו לפיצ׳ר מוצלח. אפשר לומר שהוא אפילו התיימר להיות גרסת ״גבר-גבר״ של ״משחקי הרעב״, שמתעסקת יותר באקשן והריגות מאשר בדרמת נעורים ופיתות. אלא שבצפייה בסרט מתגלה הרצון העז שלו לנסות לחתור ולהיות משהו הרבה יותר גדול מזה, ולשקף מסר ביקורתי-חברתי. על פניו לא דבר רע לעשות, ראינו את זה קורה לא מעט אפילו בעונה הזאת וזה דבר שלרוב יכול להרים סרט כמה רמות מעלה. אבל מה שהסרט הזה לא הבין, הוא שעל מנת שהדבר יוכל לעבור בצורה טובה, המסר צריך להיות עדין ולהיטמע ברקע של העלילה המתמשכת. ״הנרדף״, לעומת זאת, לא יודע עדינות מהי.