ביקורת ComicON: ״מזל משמיים״ - אל תשלח לי מלאך (ספיישל פסטיבל טורונטו)
- עידו שייביץ
- Oct 18, 2025
- 4 min read
זכינו לצפות בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט החדש של אולפני ליונסגייט, ״מזל משמיים״, בבימויו של עזיז אנסרי ובכיכובו, לצד קיאנו ריבס וסת׳ רוגן, שהתקיימה כחלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו ה-50 (TIFF) בתחילת ספטמבר 2025. כעת כשהסרט עלה לבתי הקולנוע בישראל, בואו לקרוא את הביקורת שלנו על הסרט החדש!
תקציר: סרט קומדיה המהווה סרט הביכורים של עזיז אנסרי. גבריאל הוא מלאך המוקצה להציל ממוות אנשים שמסמסים בזמן שהם נוהגים, אך הוא מרגיש שהוא רוצה לעשות עבודה הרבה יותר משמעותית כמו המלאכים האחרים. הוא מחליט לנסות לעזור לנפש אבודה של בחור בשם ארג׳, שנמצא בשפל המדרגה, ומחליף את חייו עם החיים של מיליונר טכנולוגי בשם ג׳ף. גבריאל מאמין שהחלפת הגופות תלמד את ארג׳ להעריך את החיים שהיו לו ולרצות להמשיך להתמיד בהם - אך התוכנית לא הולכת כמתוכנן כשארג׳ מרוצה מהעושר שניתן לו ולא מעוניין להתחלף בחזרה.
עם כמה שבאתי לפרויקט הזה עם ראש פתוח ועם רצון אמיתי לתמוך בקומדיות מקוריות על המסך הגדול, הסרט הזה פשוט לא מספק את הסחורה ובעיקר מעיד על חוסר מקצועיות משמעותית. הפרויקט מרגיש כמו סרטי הקומדיה הבנאליים שהיו פופולריים בקולנועים ובספריות ה-DVD בתחילת שנות האלפיים, מהז׳אנר שהיה מזוהה מאוד עם אדם סנדלר, או בשלב מסוים, סת׳ רוגן בעצמו. למרות שיש לו רצון להביא טוויסט לטרופ קולנועי שנבחן כבר הרבה פעמים, כמו למשל ב-״שישי הפוך״ או ב-״רוחות חג המולד״, הוא לא מצליח ליצור מהרעיון הזה תסריט שיסתכם לעלילה אחידה או אפילו לכדי תהליך מעניין מספיק.
התסריט של הסרט הזה כתוב באמת בצורה זולה, כאשר הוא מורכב ברובו מבדיחות נורא פשוטות ולא מתוחכמות שכנראה יצא לכם לשמוע באיזה סטנדאפ נדוש, או לראות באיזה סיטקום טלוויזיוני כזה או אחר. לא פעם במהלך העלילה דברים קורים כי נוח שהם יקרו באותו הרגע, ולא מתוך התקדמות אמיתית או ריאלית של הסיפור. הוא גם כולל מספר רב של רגעים שנותנים תחושה כאילו נקודת הזמן של העלילה נמתחת, ובמהלך אותה מתיחה מכניסים פשוט דברים שיהיה מצחיק לשמוע את השחקנים האלו אומרים. אני אשקר אם אגיד שלא גיחכתי מידי פעם, אבל לא היה מדובר בבדיחות מתוחכמות, אלא דברים שכנראה מתאימים לפרק של סיינפלד עם צחוק ברקע.
התסריט גם שבור מאוד בכל הקשור לשטיק המרכזי שלו, בכך שהוא ממלא חורים איפה שאפשר ״בדיעבד״ עם משפטים שפותרים בעיות על הדרך מאשר לצפות את הבעיות האלה מראש, וכן מרגיש שהסרט לא בדיוק ידע איפה הוא רוצה להסתיים ולהוכיח שקיימת לו התרה מסודרת. כך נוצר מצב שהסרט פשוט ממשיך וממשיך, לאט לאט דועך, עד שהוא מגיע לנקודה שבה הוא מרשה לעצמו להסתיים.
ההפקה של הסרט הזה מרגישה מאוד דלת תקציב, כאילו כל הכסף הלך על מנת לשכור את קיאנו ריבס ולא נשאר כסף לשום דבר אחר. זה ניכר בעיקר במספר דמויות מצומצם מאוד, כנפיים פרקטיות מתחפושות האלווין שמודבקות על מעילים, שימוש חוזר באותם הסטים למשך סצנות דיבור ארוכות המצולמות בעיקר מזווית אחת לאורך זמן, חוסר היכולת להשתמש בכלל באפקטים על מנת לתת תחושה יותר אמינה ל-״קסם״ של המלאכים (שבמקומם משתמשים בעיקר בקאטים) ואף שוטים שהיה רצוי לכלול בסרט אבל פשוט מדלגים עליהם ומדברים עליהם אחר כך.
באופן מאוד אירוני לעלילה, קיאנו ריבס הוא הגורם המושיע היחיד שיש לסרט הזה, ולמרות שהדיאלוגים שניתנו לו בחלק לא קטן בסרט אפשר לומר שמבזים שחקן ברמתו (לתת לו לאכול שוקולד עם סמי הזיה או לגרום למישהי להגיד שבא לה לשבת עליו זה ביזיון), הוא עדיין עושה את המתבקש ממנו בחינניות ובקסם אישי הכובש כל צופה. נהניתי לצפות ממנו לאורך הריצה, לא בגלל איך שהתפקיד שלו היה בנוי, אלא מאחר והוא הראה מחויבות אמיתית וניסיון לעשות את התפקיד הזה נכון, וזה ניכר מאוד. למעשה, אני רואה שהוא מביא מעצמו את הרגש וההומור שהוא צריך להביא במסירת השורות שלו וזה עובד נהדר, אבל הוא לרוב עומד בצורה מאוד סטטית, וזאת מאחר ועזיז אנסרי לא מביים אותו טוב. גם סנדרה או, שמופיעה בסרט הזה לזמן קצר מאוד, מצליחה להביא הופעת משחק סבבה לגמרי בגדר ״קמיאו״.
לצערי, שאר השחקנים לא עושים פה עבודה טובה בכלל. מקיקי פאלמר לא ציפיתי להרבה, ומסת׳ רוגן היו לי ציפיות אחרי ״הסטודיו״, אבל כאן הוא לוקח צעד אחד אחורה לעשור הקודם ולקומדיות שבהם הוא בעיקר צועק או צוחק וזה אמור לרצות אותי. אבל לדעתי השחקן הכי פחות טוב בסרט הוא היוצר שלו, עזיז אנסרי, שפשוט אומר את השורות שלו בצורה הכי לא אמינה שיש. הוא חושב שהוא משחק במעין קטע מודע לעצמו, כאמור סטייל סיטקום, אבל בפועל זה מרגיש שהוא יותר מדקלם שורות בצורה רובוטית מאשר מבין מה הרגש שהדמות שלו חווה באותו רגע בשביל לשקף זאת בקולו.
אני מבין כמה זה מורכב לעשות את כל החלקים האלה בעצמך, אבל אני לא חושב שהוא היה צריך לביים את עצמו בפרויקט הראשון שלו, מאחר וניכר באופן ברור שהוא לא מסוגל לכך. זה לא יוצא בתוצר הסופי כמו שהוא מדמיין בראש שלו, ומה שהוא מדמיין לגמרי לא מתאים לפורמט הקולנועי שהוא מכוון אליו.
אני לגמרי בעד קומדיות מקוריות, אבל אני חושב שסרטים שמגיעים לקולנוע ובעיקר לפסטיבלי סרטים צריכים לבוא עם משהו הרבה יותר חדשני ומקורי, שגם יצליח להצחיק את הקהל וגם להישאר איתו לאחר מכן כהמלצה חיובית. אין ספק שהקהל באולם צחק המון, הרבה יותר ממני, אבל אני בספק שהם יזכרו מה שקרה בסרט לפרטים ביום למחרת. כמובן שחשוב להשקיע ביצירה קולנועית, אבל גם חשוב להשקיע בהפקה שלה מלכתחילה. אחרת אתה מסתיים עם משהו שהוא בגדול הגרסה האמריקאית של ״לשחרר את שולי״ מבחינת רמת ההומור.
אנחנו כבר לא בתחילת שנות ה-2000, אבחנות כלליות על החיים בגישת ״well that just happened״ כבר לא נחשב לקומדיה איכותית. סמים זה לא תחליף לבדיחה. משפט מודע לעצמו על גזענות הוא לא פאנץ׳ ליין. ליהוק של קיאנו ריבס הוא לא מחילה מהצורך לכתוב טוב ולביים טוב. ולא, להגיד ״שילך לעזאזל ה-AI״ בחמש דקות האחרונות של הסרט לא יגרום לי לתת לכם נקודות זכות.
אני מדרג את הסרט הזה 5 מתוך 10, שאלוהים יעזור לי. 🪽
״מזל משמיים״ זמין כעת בבתי הקולנוע בישראל.
בהקרנה בפסטיבל, שכאמור התקיימה בתחילת ספטמבר 2025, נכחו היוצר עזיז אנסרי והשחקן הבולט והאהוב קיאנו ריבס - אשר הציגו את הסרט והשתתפו בסשן שאלות ותשובות לאחריו. השחקן סת׳ רוגן נבצר מלהגיע. אנסרי דיבר רבות על החשיבות והסיכון ביצירת סרט קומדיה מקורי לקולנוע, ואילו קיאנו סיפר כמה הוא נהנה לקחת חלק בהפקה הזאת.
Comments