ביקורת אורח: ״כנופיית ברמינגהאם: בן אלמוות״ - אקורד סיום
- רועי האן
- 2 days ago
- 6 min read
קודם כל, היי! זאת הפעם הראשונה שאני כותב ביקורת ב-ComicON, ועל כן ראוי לומר ברוכים הנמצאים ותודה לרז היקר על זה שהוא זרם איתי על הרעיון של ביקורת אורח. בימי חול, אני כותב בעיקר על גיימינג ב-Vgames. אז אם הדבר מעניין אתכם, אתם יותר ממוזמנים לבקר אותי ואת התוכן שלי (ושל יתר חברי האתר) גם באתר של Vgames וגם בעמודי הרשתות החברתיות של האתר ושלי. והנה ספוילר - גם רז מככב שם לפעמים!
4 שנים חלפו מאז שהסתיימה לה העונה השישית והכביכול אחרונה של ״כנופיית ברמינגהאם״. ואחרי שלא מעט מעריצים (ואני בניהם) נותרו עם שאלות פתוחות ותחושה של ״חוסר מיצוי״ לסיפורו של תומס שלבי ושל יתר הדמויות בעולם של הסדרה (זאת הייתה עונה נהדרת לדעתי, אבל לגמרי נשארו לא מעט קצוות פתוחים), כעת מגיע אלינו בסערה הסרט החדש של המותג, ״Peaky Blinders: The Immortal Man״ (או ״כנופיית ברמינגהאם: בן אלמוות״ בעברית). הסרט מנסה (וגם מצליח) לסגור לנו את הסיפור כמו שצריך, גם בזמן שהביצוע כאן לאו דווקא מושלם. הביקורת נטולת ספוילרים, קראו בחופשיות!
בחזרה לברמינגהאם
עלילת הסרט ממקמת אותנו בשנת 1940 ובשיאו של ״הקרב על בריטניה״, כשגרמניה הנאצית ממשיכה במאמצים הכבירים שלה להטות את הכף ולהביא לניצחון שלה במלחמה. היא עושה זאת באמצעות תקיפות אוויריות קשות שגובות את חייהם של רבים, לצד פעולות חשאיות שמנסות לשנות את המצב במישור הפוליטי / כלכלי של בריטניה, שמתפקדת כמעוז האחרון המתנגד לפשיזם. בכל הקשור לכנופיית ברמינגהאם, אנחנו מגלים עד מהרה שמי שלקח את הבעלות על הכנופייה הוא דיוק שלבי, בנו הבכור של תומי. הוא נתקל בבוז מחלק מאזרחי העיר עקב הפעולות שהוא מבצע, בהן למשל גניבה של נשק ותחמושת ממפעל נשק קל, המופצץ על-ידי הנאצים וגורם להרג של חלק מכח העבודה הנשי של המפעל. אותן גניבות מובילות באופן ישיר לפגיעה בחפים מפשע, בצורה שנוגדת בצורה מובהקת ואף בוטה את העקרונות וערכיו של אביו. מתחת לפני השטח, אנחנו מגלים שדיוק מנסה לקדם את המזימה של המפלגה הנאצית להכניס לשורותיה של בריטניה כמויות אדירות של כסף מזויף. הוא עושה זאת יחד עם סוכן גרמני, במטרה ליצור ״היפר-אינפלציה״ שתגרום לכאוס כלכלי בבריטניה ותביא לניצחונה של גרמניה במלחמה. אותו סוכן מציע לדיוק כ-70 מיליון לירות שטרלינג בתמורה לשירותיו.
במקביל לכל אלה, אנחנו עדים לתומי, שמתבודד באחוזה שלו מחוץ לברגמינהאם. זאת לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים בשנת 1938 - מהלך שהביא בין היתר את אחותו של תומי, איידה שלבי, לרשת את מקומו בפרלמנט כנציגת דרום ברמינגהאם. לצידה של איידה, אנחנו מקבלים הופעות ואזכורים מרגשים של דמויות מפתח מהסדרה, בהן ארתור שלבי, ג'וני דוגס, פולי גריי ועוד דמויות שקשורות במישורין או בעקיפין לתומי שלבי ולכנופייה (יש שיגידו שלא קיבלנו כאן מספיק מזה). במהלך שהותו באחוזה, כותב תומי את האוטוביוגרפיה שלו (לה הוא קורא ״The Immortal man״, ״בן האלמוות״), תוך כדי שהוא מנהל מאבק פנימי עם החזיונות שלו. אלו כוללים בין היתר את בתו המנוחה רובי, שנפטרה ממחלת השחפת במהלך עונה 6, שמופיעה ברחבי האחוזה. ״שלוותו״ של תומי מופרת ברגע שקאולו צ'יריקלו, אחותה של זלדה, זוגתו לשעבר של תומי ואימו של דיוק, מגיעה אליו ומבקשת ממנו לחזור לברגמינהאם, על-מנת לחבור לבנו דיוק ולסייע לו.
אחד הדברים שהכי קל לשים לב אליהם במהלך הצפייה בסרט קשור באופן ישיר, איך לא, לדמותו של תומס שלבי ולמשחק הפשוט מפעים של קיליאן מרפי (שמאז העונה האחרונה של הסדרה קטף את פרס האוסקר על תפקידו בסרט ״אופנהיימר״). הוא מצליח פעם נוספת למצב את דמותו של תומס שלבי כאחת מהדמויות המסקרנות ביותר שתעשיית הטלוויזיה סיפקה לנו ככל הנראה אי-פעם. המאבקים הפנימיים של תומי משתלבים באופן מדהים, ולעיתים מפחיד, עם העובדה שמתחת לכל השכבות העמוקות שלו הוא היה ועדיין נשאר לאחד מהגנגסטרים האכזריים ביותר שיצאו מבריטניה אי-פעם. אלו מאפשרים לסרט לספק לנו רגעים מיוחדים של עומק רגשי, הקשורים ישירות בטראומות והחזיונות הקשים של תומי, ורגע לאחר מכן, להציג קטעי אקשן מעולים ואכזריים, שמזכירים לנו בדיוק עם מי יש לנו עסק. הדבר בא לידי ביטוי בקור הרוח של תומי, ברגעים שהוא צריך לבצע פעולות אכזריות, כמו הכנסה של רימון חי למעילו של חייל בריטי שניסה לתקוף אותו. הוא עושה זאת תחת הידיעה שחזרתו לעיר מעוררת תקווה בלא מעט אנשים שעמדו לצידו לאורך השנים, אחרי שהוא עזר להם ולדרום ברגמינהאם לקבל יחס והשפעה מהותית בפרלמנט.
גם מערכת היחסים של תומי עם בנו, דיוק, מוצגת לנו נהדר בסך הכל. הריחוק שנוצר בניהם בעיקר מציג זאת כאשר שבירתו מוצגת במהלך הסרט כתוצאה מכך שתומי חוזר לעיר, מה שמביא לרגעי שיא בין השניים. זהו קשר בולט לאורכן של כמה סצנות פשוט נהדרות המפגישות בניהן, בהן תומי אפילו מצליח ״לחנך״ את דיוק ו-״להכין״ אותו לרשת את השלטון, גם כשבפועל הדבר כבר קרה. תומי מרגיש ומתפקד מתחילת הסרט כדבק שמחבר את כל האלמנטים השונים בו, אולם כאן גם מתחילות חלק מהבעיות של הסרט. אני מרגיש שהעלילה, מתוקף היותה מתוחמת בזמן ריצה של סרט ולא בעונה שלמה של סדרה, מרגישה לעיתים קצת חפוזה מידי. לצערי, הדבר מוזיל קלות את רמת העומק והאיכות של הקשרים של תומי עם יתר הדמויות, במיוחד ביחסיו האישיים עם דיוק ובאירועי סוף הסרט.
החמצה
התחושה הזו של חוסר העומק נשארת עם הצופה לאורך כל הסרט, כשקווי עלילה רבים מרגישים די רדודים ונמהרים. זאת לצד חוסר עומק בחלק מהדמויות, החל מדמותה של איידה שלבי, שפשוט לא זוכה לכבוד הראוי לה בעיניי, ועד דמותו של ג'ון בקט, הסוכן הנאצי שמנסה לקדם את מזימת הכסף המזויף. הוא לא זוכה לנפח משמעותי לאורך הסרט, גם כשהוא ברמת העיקרון הייצוג המרכזי של הנאצים וה-״רעים״ בעלילה, וכן אחראי גם על אחד הרגעים הכי מפתיעים בו. חוסר העומק כאן קשור בעיניי ישירות לעובדה שמדובר בסרט ולא בעונה שלמה של הסדרה. מפאת זמן ריצה לפרוש ולפתח את הסיפור, האירועים הגדולים וה-בהחלט משמעותיים האלה פשוט לא מקבלים את הדגש שהם היו יכולים לקבל. בזמן שהם מבויימים לא פחות מנהדר, ניכרת התחושה שהסרט מעט ״נכבה״ בכל רגע שבו תומס שלבי לא על המסך, עקב חוסר העומק של הדמויות שסובבות אותו. כאן לשמחתנו זה יחסית בסדר, היות ותומי מופיע על המסך ברוב המוחלט של הסרט, אבל זו עדיין נקודה שמאוד חשוב לציין לדעתי.
כך או כך, אם אתם ממעריצי הסדרה ומצפים לתשובות, כדאי שתכינו את עצמכם ל-112 דקות מטלטלות, שלשמחתי יענו לכם על לא מעט שאלות ויסגרו לכם לא מעט קצוות. אין כאן שום ספק שהסרט נועד לסגור באופן סופי ומוחלט את הסיפור של כנופיית ברמינגהאם. בעיניי הביצוע בסך הכל נהדר, אם כי כמובן שהייתי מעדיף כאמור לראות את האירועים השונים בסרט נמתחים על-גבי עונת סדרה שלמה - זה היה מאפשר עומק שפשוט היה הופך את מה שכבר טוב בסרט הזה לאפילו יותר טוב. אגב, בניגוד למקרים אחרים, כאן אני לאו דווקא מרגיש שישנו צורך בצפייה חוזרת בסדרה בכלל, או בעונה 6 בפרט. אם ראיתם את הסדרה בזמן השידור המקורי שלה, סביר להניח שתצליחו להיכנס לעניינים באופן מיידי, גם מבלי שתצטרכו לצפות בה שוב וטוב שכך (לא שזה דבר רע לעשות את זה בכל זאת).
תחושה נוספת שאפפה סביבי במהלך הצפייה בסרט הייתה הטון הדכאוני והמאוד מלנכולי שלו. העונה השישית תיזכר לכולנו כאחת העונות הכבדות והאפלות ביותר של הסדרה הזו, ועל כן, זה לאו דווקא הפתיע אותי שגם הסרט הלך לכיוון האפל והכבד הזה. הרי מהווה המשך ישיר של הסדרה, וממשיך מנקודת זמן שמתבססת באופן ישיר על האירועים של סוף העונה השישית. אך יחד עם זאת - היו לא מעט רגעים במהלך הצפייה שלוו בתחושה מובהקת של חוסר נוחות וכבדות, כך ששווה להכיר את העניין הזה לפני הצפייה בסרט. בכל הקשור לנראות הכללית ולבימוי - אין מה להגיד, רמת האיכות כאן לגמרי בשיא. עם ויזואליזציה נהדרת, החל מההצגה של ברמינגהאם המפוצצת, דרך זוויות הצילום המעולות ועד פסקול הסרט שמלווה בצורה טובה ואף נוסטלגית את האירועים השונים במהלכו. הסיום של הסרט, גם לאחר כך הבעיות שמניתי כאן, מספק בסופו של דבר את הסחורה לחלוטין - הוא גדול, הוא מרגש, והוא נותן תחושת סיום מאוד חזקה. בתור מעריץ די שרוף של המותג, קיבלתי במקרה הזה בדיוק את מה שרציתי.
השורה התחתונה
לסיכומו של עניין, ״Peaky Blinders: The Immortal Man״ והתוכן שלו היו יכולים לספק לנו תוצר טוב בהרבה מזה שקיבלנו כאן, במידה והיה מדובר בעונה השביעית של הסדרה ולא בסרט. אך בסופו של דבר, קשה להתווכח עם רמת האיכות שקיבלנו כאן, גם לנוכח הבעיות הדי מבאסות שהסרט הזה כולל. בתור מעריץ גדול של ״כנופיית ברמינגהאם״, שמחתי לגלות שכל 112 הדקות של הסרט השאירו אותי על הקצה של הכיסא ודי מרותק למסך. כך שאם אתם כמוני ויש לכם את הרצון הזה לסגור את הסיפור כמו שצריך, זהו ללא צל של ספק סרט שפשוט חובה שתראו.
ציון ל-"כנופיית ברמינגהאם: בן האלמוות" - 8.5/10!
אקורד סיום, בהחלט. ראוי? חד משמעית, גם אם הוא אינו מושלם.
הסרט ״כנופיית ברמינגהם: בן אלמוות״ וכן כל 6 עונות הסדרה ״כנופיית ברמינגהם״ זמינים לצפייה בשירות הסטרימינג נטפליקס.
Comments