חודש בדיוק אחרי ש״דברים מוזרים״ הסתיימה באופן רשמי, הגיע הזמן לבחור את עשרת הרגעים הגדולים ביותר של הסדרה גם מבחינת הקהל וגם מבחינת המבקרים וחברי המערכת

בין כל הסצנות המרגשות והאפיות בפרק האחרון של ״דברים מוזרים״, הייתה סצנה אחת שבלטה במיוחד. סצנת הסיום שלה. במהלך הסצנה הזו הצליחו האחים דאפר והקאסט המוכשר, לספק קלוז'ר אחד אחרון לכל אחד מהילדים השונים שהרכיבו אותה, תוך כדי שהיא סוגרת את הסיפור, ונפרדת מהקהל בצורה המספקת ביותר שאפשר. בניתוח האחרון של העונה נפרק את הסצנה הזו לגורמים וננסה להבין למה היא גרמה לנו להרגיש רגשות עזים כל כך? מה המסר שעומד מאחוריה? והאם יש תשובה לגבי הסוף הקאנוני של כל אחת מהדמויות השונות (ושל אילבן ב

3456 ימים לאחר שהגענו להוקניס לראשונה, אנחנו נאלצים להפרד מ-״דברים מוזרים״ ולעזוב לצמיתות את העיירה המקסימה. אבל שנייה לפני שנעשה את זה, פרק הסיום של הסדרה יעביר אותנו מסע אפי ומטלטל חושים שיזכיר לנו למה התאהבנו בה מההתחלה, וישלח אותנו לדרכנו עם שמחה ללב ודמעות בעיניים.

על פניו ובמחשבה ראשונה, קל מאוד להבין ולהזדהות עם טענות המעריצים על החלק השני של ״דברים מוזרים״ עונה 5. אבל אם נעצור רגע ונחשוב על הפרקים לעומק, נגלה שמדובר לא רק בכתיבה עמוקה וחכמה, אלא גם מאוד אמיצה.

אחרי החלק הראשון של ״דברים מוזרים״ עונה 5 והסיום המופתי שלו, מצאתי את עצמי סופר את השניות עד לחלק השני, בתקווה לקבל המשך אפי וראוי לאקורד הסיום שלו. במקום זאת, החלק השני של העונה בחר לסכם את המסע שעברנו בדרך עד כה, לספק לא מעט שיאים רגשיים אבל לא גרנדיוזים, כדי שנוכל לבוא אל פרק הסיום הכי מוכנים שאפשר.

למחזה ״דברים מוזרים: הצל הראשון״, היו את כל הסיבות להכשל. אבל במקום זאת האחים דאפר וקייטי דרפי עשו את הבלתי יאומן והציגו את העולם הנפלא הזה על הבמה בצורה הנאמנה ביותר שאפשר, שפונה לקהל חדש וישן כאחד.

לנטפליקס היתה הזמנות היסטורית וחד פעמית לבצע את אחד מקפניי השיווק המוצלחים ביותר של השנים האחרונות עם העונה החמישית והאחרונה של ״דברים מוזרים״. אבל במקום זה, לא רק שהם פספסו את ההזמנות אלא נראה שהם בחרו להכנס למלחמה חזיתית ראש בראש עם הקהל שלהם...

למרות שעל פניו הפרק הגדול ביותר של העונה חמישית והאחרונה של ״דברים מוזרים״, אמור להיות פרק הסיום שלה, אחרי צפייה בחלק הראשון שלה, אני דווקא מאמין שהפרק השישי עומד להיות הפרק המרהיב ביותר של העונה, ואולי אפילו של הסדרה כולה.

הכרזת הרכישה הטרייה של אולפני וורנר ברוס על ידי נטפליקס הובילה לפאניקה ציבורית ולהכרזות על מותם של הקולנוע והטלויזיה כפי שהכרנו אותם. באמצעות סקירה של מצבה של נטפליקס כיום והערך הרב שהיא יכולה לקבל פשוט מלספוג את וורנר ברוס כמו שהיא, אסביר למה לא ניכרת סיבה ממשית לחשוש שתמהר להתערב ולשנות כל תהליך.

ההודעה על הסכם הרכישה בין נטפליקס לאולפני האחים וורנר הרעידה את ההוליווד כולה. הנה כל הפרטים המלאים והמדויקים אודות הרכישה הפוטנציאלית וההשפעה שלה על הקהל הישראלי

הסרטים המוצלחים ביותר של נטפליקס בעונת הפרסים מגיעים סוף סוף לשירות, קומדיות מצוירות ולייב אקשן משתלטות על המסך הגדול וסדרות פופולריות חוזרות לעונות חדשות ומסקרנות. מה מצפה לנו בחודש הקרוב?

סוף החלק הראשון של ״דברים מוזרים״ עונה 5 אולי היה קצת צפוי. אבל הביצוע המושלם והמלא משמעות שלו, הפוך אותו מעוד סתם טוויסט גנרי שמלא בפאן סרביס, לרגע של טלוויזיה מופתית ומיוחדת במינה.

אחרי שלוש וחצי שנים מורטות עצבים, ״דברים מוזרים״ חוזרת לעונה חמישית ואחרונה, על מנת לסגור את השער לאפסייד דאון אחת ולתמיד. אותו מסע מתחיל בארבעה פרקים ראשונים ומרהיבים ביותר, שפותחים את העונה בבום גדול ועוצמתי, שמצליח להביא את הסדרה לשיאים חדשים.

הבלש הקולנועי המוצלח בנואה בלאנק חוזר למסכים בתעלומת רצח חדשה עם דמויות חדשות ומורכבות שינסו לגרום לו ולקהל לחשוב לעומק מהי המשמעות האמיתית של אמונה. ראיין ג׳ונסון ונטפליקס משתפים פעולה פעם נוספת בפרויקט מותח, אפל ומסתורי - אך מבדר לא פחות.

העונה השלישית של ״דברים מוזרים״ היא ככל הנראה העונה הכי שונה של הסדרה. אבל דווקא בגלל זה היא כל כך טובה.

אם תשאלו את האינטרנט תגלו די מהר שהעונה השנייה של ״דברים מוזרים״ נחשבת לעונה הכי פחות טובה שלה. הצפייה המחודשת בעונה השנייה גרמה לי להסכים בהחלט עם האמרה הזו, אם כי עדיין מצאתי בה כמה נקודות אור שמדגישות עד כמה הסדרה היא טלוויזיה יוצאת מן הכלל

העונה הראשונה של ״דברים מוזרים״ היא דוגמא ומופת לא רק לאיך בונים עולם עשיר ומסועף שמלא בדמויות נפלאות, אלא גם לאיך יוצרים טלוויזיה אייקונית.

הסרט המסקרן והמדובר של עונת הפסטיבלים, מהכותבים של ״סינג סינג״ ובכיכובם של ג׳ואל אדג׳רטון ופליסטי ג׳ונס, מגיע סוף סוף לנטפליקס ישראל. בתקופה מלאה בחלומות על עתיד טוב יותר, שנגדע בדרכו על ידי הצורך בלחטוב עצים, נותר אדם שמרגיש הכי לבד במרכזו של העולם. האם מסעו הרגשי של רוברט מסתיר מאחוריו איכות קולנועית מיוחדת כפי שהרשת טוענת?

נטפליקס מהמרת על הבמאי המועמד לאוסקר אדוארד ברגר ועל השחקן המועמד לאמי קולין פארל, בניסיון להרוויח פרסים כפליים מהשילוב המיוחד הזה. אבל האם באמת מה שמסתתר מאחורי הסרט הזה הוא אס בשרוול?

פרויקט הפנטזיה החדש של גיירמו דל טורו עם אוסקר אייזיק וג׳ייקוב אלרודי מפיח חיים בסיפורה של מרי שלי וחוקר האם הבריאה והתמותה הם מתנה של אהבה או גורם של שנאה. האם זה יספיק בשביל להוביל את נטפליקס לקטגוריות המובילות בעונת הפרסים?