ביקורת ComicON: ״רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת״ - האב, הבן והבלש האהוב (ספיישל פסטיבל טורונטו)
- עידו שייביץ
- 26 בנוב׳
- זמן קריאה 7 דקות
זכינו לצפות בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט החדש של נטפליקס, ״רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת״, בבימויו של ראיין ג׳ונסון ובכיכובם של קאסט שחקנים רחב ומוכשר, שהתקיימה כחלק מפסטיבל הסרטים הבינלאומי טורונטו ה-50 (TIFF) בתחילת ספטמבר 2025. כמו כן, אנחנו רוצים להודות לנטפליקס ישראל על ההזמנה להקרנת הבכורה הקולנועית של הסרט בישראל! כעת כשהסרט עולה על המסכים ברחבי הארץ, בואו לקרוא את הביקורת שלנו על הסרט החדש!
תקציר: סיפור דרמת מסתורין חדש של דמות הבלש האהובה של דניאל קרייג וראיין ג׳ונסון, בנואה בלאנק. כומר צעיר בשם ג׳אד, שהיה בעברו מתאגרף, נשלח לעיירה קטנה במטרה לסייע לכנסייה האיזורית לצבור יותר עוקבים מעבר לרשימת הקבועים החוזרת על עצמה. כשהוא מגיע לשם, הוא מכיר מקרוב את הכומר הראשי שלה - מונסיניור וויקס - שהוא לומד לשנוא מעומק ליבו והוא לא מסתיר זאת. אך הדבר יסתבר להיות טעות פטאלית, כאשר וויקס נרצח, ומעבר לעובדה שהאדם היחיד שהיה בקרבתו היה ג׳אד - אופן הרצח ניכר כלא הגיוני שיתקיים במציאות.
חיכינו כל כך הרבה וסוף סוף זכינו לראות את הפרויקט הגדול הזה, לכן אני שמח לומר באופן חגיגי שהסדרה המצליחה והאהובה זוכה לעוד סרט מצוין! מדובר בפרויקט ״רצח כתוב היטב״ שמצד אחד שומר על סממני המסתורין שאתם מצפים מהסדרה הזאת בצורה אפקטיבית, ומצד שני מצליח בצורה מאוד מפתיעה להמציא את עצמו מחדש ולפתח זהות משל עצמו. הפרויקט כולל אווירה שונה לחלוטין משני הסרטים הקודמים, גם מבחינת הסביבה שבו הוא מתרחש, אך גם באופן שבו הוא כתוב, מצולם וערוך. עבודת הבימוי של ג׳ונסון מפתיעה בכל פעם מחדש, וגם הפעם היא לא ממצה את עצמה או משעממת אפילו לרגע. עמוק בתוך השקפת העולם המורכבת מוראלית של הדמויות שלנו, מצליח ראיין ג׳ונסון גם לספק מתח ברמה גבוהה וסקרנות מיוחדת, וגם הומור קליל מהסוג שזכינו לאהוב מהמותג. השילוב של השניים מרגיש טבעי ביותר ולא מרגיש כאילו הוא פוגע אחד בשני במהלכו. זו לא עבודה קלה בכלל, בטח לא עבור בימוי השחקנים שצריכים לדעת להגיב בצורה המתבקשת כדי לא לשבור את אופי הסיפור.
הסרט הזה לוקח את הפורמט למקומות יותר כבדים, אפלים ואמורפיים, כאשר הוא באמת מתעסק לעומק ברעיון של דת ואיך אדם יכול לפרש אותה או את יכולותיה ותכליתיה, ואף בשלבים מסוימים מרגיש ממש כאילו הוא מנסה להיות סרט אימה של ממש. הסרט מעלה רמה באופל שלו ככל שהוא מתקדם, ומציב את בנואה בלאנק והדמויות סביב בתעלומת רצח שמושכת את הפרויקט לכיוון הרבה יותר דרמטי ורציני ממה שהופיע בסרטים הקודמים - למרות שעדיין הסרט הנוכחי מלא ברגעים קומיים שהצחיקו את הקהל כולו. תחושת האופל עוברת לא רק במתרחש בעלילה, אלא גם בפלטת הצבעים המשמשת את הסרט בחלקים האלו ובדרך שבה הדברים מצולמים או נתפסים בעיניי הדמויות. לאחר הצפייה השנייה, אני יכול אפילו עוד יותר להעיד שההשקעה של תסריט הפרויקט לארוג אלמנטים של הדת והדעות השונות שיש לציבור לגביה אל תוך התסריט היא רבה ומפתיעה באיכותה. היא מתעסקת בנושא הזה בצורה מאוד בוגרת ואחראית, המראה את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהצדדים בצורה מאוזנת ושקולה מבלי להטיף לצופים. הסרט מדגיש את התפר הדק שהאנושות מתנדנדת עליה בין התאווה לעושר לתאווה לאושר, כלומר רצון האדם בין כוח ושליטה לבין נחת ויציבות נפשית. ההצלחה של הסרט להתעסק בעולמות האלה בצורה מכבדת, בוגרת מאוד ואנושית מאוד, שאינה מנסה להטיף רעיונית לכאן או לכאן ומראה כמה האמונה האישית היא למעשה מצפן מוראלי עבור אנשים שמחפשים אותו בחייהם, הופכת אותו לאחד הפרויקטים הכי מוצלחים בעיניי מהשנים האחרונות המסתכמים סביב רעיון הדת - לא רחוק מקלאסיקות כמו ״כנר על הגג״.
אם כבר דיברנו על צילום, בסרט יש מגוון רחב של שוטים המצולמים בצורה יצירתית, עם תנועת מצלמה לא מובנת מאליה וזוויות מיוחדות שמדגישות את הטונים הנדרשים בגישתם של הדמויות השונות. השימוש בצילום ובעריכה על מנת ליצור שינוי שכזה מכפר על העובדה שרוב הסרט מתרחש באותם הסטים - אלמנט שחוזר מהסרט הראשון בסדרה. זאת כמובן מבלי להוריד מערכם של הסטים המרשימים מאוד שנמצאים בסרט הזה, ובכלל הסט של הכנסייה המרכזית שהוא באמת בנוי מהמם, משמש את העלילה בצורה אפקטיבית (במיוחד בכמה חלקים פיזיים ספציפיים בו) וגם פוגע בול באווירה הנדרשת. עבודת עיצוב ההפקה עשה עבודה ממש טובה בבנייה ובסידור של אותם הסטים, שמדייקים את תחושת ההתיישנות או תחושת האדיקות בדת, המלווה במבני שיש, באנדרטאות ובפרופס שונים בצורת צלב.
קאסט השחקנים המשתתף פשוט נפלא ומצליח להטמיע את עצמו באפיוני הדמויות השונות ובאווירה המושרית מהסביבה שלהן בצורה מעולה, כך שנהניתי לצפות כמעט בכל אחד ואחד מהם. הבולטים מכל חברי הקאסט הם במקרה שני השחקנים שקוראים להם ג׳וש - או׳קונור וברולין - שפשוט גונבים את ההצגה עם הופעות עוצמתיות בטירוף ודמויות בעלות רבדים רבים, דבר שרק מראה כמה הם מבינים לעומק את מי שהם אמורים להיות. אפילו הייתי אומר שג׳וש אוקונור בתור ג׳אד תופס כאן את התפקיד הראשי ומנווט את כל הסיפור הזה מתחילתו ועד סופו שמתרחש בעיקר סביבו, ואילו הדמות של בנואה בלאנק משמשת יותר כתפקיד משני, שאכן נוכח אבל פחות. דניאל קרייג גם חוזר לתפקידו הקלאסי ומצליח לשמור על החן והקלילות שהיו לדמות שלו בסרטים הקודמים, כך שכיף לראות עוד ממנו. אני כן חושב שמעט ריסנו את רמת ההומור שלו מהסרט השני על מנת שיוכל יותר להתאים לסיטואציה הנוכחית - ואם כן זו בחירה תסריטאית לגיטימית לגמרי שגם מתכתבת קצת יותר עם הסרט הראשון - אבל הוא עדיין דמות מבדרת ללא כל ספק, והוא עדיין מלווה את התעלומה הזאת עם הטאצ׳ האישי של אותה הדמות.
העלילה מאוד מעניינת ומצליחה להתפתל הרבה יותר ממה שהתרגלנו לקבל בסרטים הקודמים, לפחות לפי ראות עיניי ולפי ההפתעות שהיא הצליחה להציב בפניי. הדמויות המופיעות כחלק מהעלילה מרגישות באמת כמו בני אדם בעלי נפש מורכבת משל עצמם - לכולם יש אמונות, כוונות ופעולות שהם מוציאים לפועל על בסיס מי שהם ומה שהם, ואתה משתכנע שכך המצב מהסיפור המסופר ומהזווית שהם מביאים, שזה לא דבר קל להשיג בסרט אנסמבל. הסרט מאפיין את הדמויות שלו על בסיס נקודה חוזרת של תפישת הדת על ידי האדם, שלא בהכרח אחת היא גם בקהילה קטנה שכזו. עוד בנוגע לעלילה, הסרט הזה בעיניי מביע סאטירה וביקורת כלפי המצב הפוליטי והחברתי שיש כיום בארה״ב מאשר הסרט הקודם וכמעט באותה רמה של הסרט הראשון, במשמעויות שהן אולי ״נסתרות לעין״, אבל מובנות בקלות מהקשר ועובדות בצורה די איכותית. אני התרשמתי מכך מאוד.
אני כן אגיד שחלק מהדמויות והליהוקים, על אף שהם קיימים בסיפור וחלקם אפילו משתלבים בו בנקודות חשובות, הם מרגישים הרבה פחות משמעותיים בסך הדברים וההיכרות איתם כבני אדם לא מרגישה ״משתלמת״ בסופו של דבר. אני לא אפרט בדיוק מי כי זה ספוילר כשמדובר בסרט חקירות, ואני מאמין שזה מה שקורה כשיש לך יותר מידי דמויות ושחקנים ואתה צריך שכולם יהיו חשודים - אתה לא יכול פשוט ללהק מפורסמים רק לחשודים העיקריים. אני מאמין שהפרויקט גם לא רצה להעמיס על הסצנות יותר מידי דמויות על מנת ליצור עומס מיותר ולשמור על קוהרנטיות, וזה מוערך במידה מסוימת. אם זה יצליח להטעות את הקהל במידה מה, זה רק דבר טוב.
במסגרת המועמדויות בעונת הפרסים הקרובה, אני כן חושב שהופעות המשחק של ג׳וש או׳קונור וג׳וש ברולין הן איכותיות ומפתיעות ממש, ולחלוטין מדובר בהופעות המשחק הטובות ביותר של שניהם מכל הסרטים שבהם הופיעו השנה. בעוד שג׳וש ברולין נתן הופעות משחק סבירות פלוס ב-״שעת הנעלמים״ וב-״הנרדף״, שנת 2025 הייתה שנת פריצה משחקית גדולה במיוחד עבור ג׳וש או׳קונור שנתן הופעות טובות ובחלקן אף מרשימות ביותר ב-״ההיסטוריה של הקול״ ו-״לבנות מחדש״ (עדיין לא יצא לי לראות את ״The Mastermind״). ההצלחה של ג׳ונסון למצות את המקסימום משניהם ולהציג זאת בגאון זה באמת הישג אדיר. עם זאת, למרות שאני חושב ששניהם ראויים למועמדויות בקטגוריות המשחק הראשי והמשנה, אני מעריך כרגע ששניהם לא יכנסו לקטגוריות האלו באוסקר מאחר והם לא מתברגים בטופ 5 של השנה האחרונה על ידי ציבור המבקרים הרחב. יתכן שההפרדה בין הז׳אנרים בגלובוס הזהב תתן להם יותר יחס. אני כן מאמין שלפחות ג׳וש אוקונור נמצא על התפר באיכותו (הוא מבחינתי מקום 6 בדירוג קטגוריית השחקן הראשי), אם כי אני בספק שהאקדמיה תתן לו את המועמדות הזאת - יחסיה לסרטי ״רצח כתוב היטב״ לא מעיד שהם רואים בהם עשייה קולנועית אמיתית. וחבל.
בנוגע לשאר הקטגוריות, היה דיבור ברשת בשבועות האחרונים על מועמדות שחקנית משנה פוטנציאלית עבור גלן קלוז. למרות שאני בהחלט יכול להעריך את ההופעה שלה כאן, אני חושב שהיא לא עד כדי כך מרשימה על מנת להצדיק תפיסה של מקום בקטגוריה הזו, במיוחד לא אם אחד הסרטים האחרים שמתמודדים השנה יתפוס פוטנציאלית שני מקומות שם. אני חושב שהתפקיד שלה מאוד מקביל לתפקידה של ג׳יימי לי קרטיס בסרט הראשון - מדובר בליהוק של שחקנית מבוגרת ומוכרת לתפקיד טוב, אבל לא ממקום של הופעה זוכת פרסים בהכרח. מעבר למשחק, אני חושב שהסרט לגמרי עומד להתברג במועמדות תסריט מעובד בדיוק כמו קודמיו בסדרה (אם כי סיכוייו שם לא גבוהים במיוחד כי ההיצע השנה באמת משובח), וכן כמעט באופן ודאי יקטוף מועמדות לקטגוריה החדשה של פרס הליהוק הטוב ביותר - שכן בחירת השחקנים, הן הראשיים והן המשניים, אפקטיבית ביותר ובזכותה סרט האנסמבל הזה עובד כמו שהוא עובד.
אחרי שעתיים וחצי של חוויה שהשאירה אותי על קצה הכיסא בסקרנות לראות לאן היא תתקדם, אני חושב שמדובר בסרט הרבה יותר מאוזן מבחינת המסתורין מאשר ״תעלומה יוונית״. למרות שהראשון כן משובח מאוד עם התסריט שהוא מביא אל המסך, הסרט הזה בונה סביבך חוויה קולנועית עשירה יותר ומורכבת יותר. הוא מכוון יותר גבוה, ועל כן מצליח להגיע ליעד יותר גבוה. הוא זוכר שאתה רוצה לחוות עולם שלם ולנוע בין האלמנטים השונים שמתגלים בפניך מספיק זמן לפני שהוא מתיר לך את כל השאלות. הסרט הזה לגמרי מספק חוויה מלאה, מאוזנת ואף מסקרנת במוזרותה ובאמורפיותה. הישג מרשים במיוחד.
אני בהחלט מאמין שרמת ההפקה שהסרט מציע שווה לחזות בה על המסך הגדול, ואני ממליץ ביותר לצאת לראות אותו בבית הקולנוע הקרוב אליכם - ולא לוותר על כך במחשבה שתשלימו אותו כשיגיע לנטפליקס. גם אם לא מדובר באפוס חוצה עולמות עם צילומי נוף מרהיבים, צבעים עזים בעולמות פנטזיה גרנדיוזיים או שוטים של כוריאוגרפיה מוגזמת ואפקטים כבדים, עדיין מדובר בחוויה קולנועית סיפורית איכותית, המעבירה את הצופה הרפתקה מושקעת שצריכה להיות מוערכת כחגיגת קולנוע לכל דבר.
אני מדרג את הסרט הזה 8.5 גבוה מתוך 10, אמן ✝️
״רצח כתוב היטב: התעורר, איש מת״ יעלה לזמן מוגבל בבתי הקולנוע ב-27 בנובמבר, ויעלה לשירות הסטרימינג נטפליקס ב-12 בדצמבר.
לאחר הקרנת הבכורה העולמית בפסטיבל טורונטו, הצטרפו אל הבמאי ראיין ג׳ונוסון לבמה כל חברי הקאסט המלא של הסרט, ובניהם דניאל קרייג, ג׳וש או׳קונור, גלן קלוז, ג׳וש ברולין, מילה קוניס, ג׳רמי רנר, קרי וושינגטון, אנדרו סקוט, קיילי ספייני ודריל מקורמק. זו הייתה הפעם הראשונה שחברי הקאסט צפו בעותק הסופי של הסרט, לאחר שייעץ להם הבמאי לחוות את הסרט במלואו עם קהל אמיתי.
תגובות