הביקורת אינה כוללת ספוילרים ל-״דברים מוזרים״ עונה 5 חלק 2.

לביקורות הקודמות: עונה 1, עונה 2, עונה 3, עונה 4 עונה 5 חלק 1.

כשסיימתי את ״דברים מוזרים״ עונה 5 פרק 4 (ויחד איתו גם את החלק הראשון של העונה) לפני קצת יותר מחודש הייתי בהלם. מעבר לכך שאותו סוף הציג את אחד הרגעים להם הכי ציפינו במהלך הסדרה, הוא עשה זאת בעזרת תסריט מבריק וחכם מאין כמותו, משחק מרשים ביותר (בעיקר של נואה שנאפ) וכמובן גם בעזרת עבודת בימוי ואפקטים מהמרשימות שראיתי בשנים האחרונות. מעבר לכך שהסיום הזה השאיר אותי קצר נשימה ובשוק מוחלט, ושלח אותי לכתוב את הביקורת שלי בצורה הכי טובה שאפשר, הוא גם הצליח לייצר אצלי לא מעט הייפ והתלהבות לקראת העתיד לבוא. אחרי הכל, אם כבר בשלב הזה אנחנו מקבלים רגע וסיקוונס שיכול להתחרות (ובצדק) על התואר הרגע הטוב ביותר של ״דברים מוזרים״, לא יכולתי לדמיין מה יקרה בחצי השני של העונה, שעל פי כל השמועות והדיווחים היה אמור להכיל לא מעט תגליות ואירועים מפוצצים. הסיום הזה גרם לי לספור את השניות עד הרגע, שבו אוכל לראות את שלושת הפרקים הבאים של הסדרה, וכשהרגע הזה סוף סוף הגיע מצאתי את עצמי מזנק מהמיטה הישר אל הטלוויזיה, כדי לחזות בהמשך העונה המרהיבה הזו כמה שיותר מהר. אלא שלהפתעתי הרבה ולמרות שקיבלנו עוד שלושה פרקים איכותיים במיוחד, מצאתי את עצמי לא מאוד מסופק, שלא נאמר קצת מאוכזב…

האומץ לפחד

כדי שתוכלו להבין מה בדיוק איכזב אותי בחלק הזה של העונה (ואיך למרות הכל עדיין מדובר בפרקים טובים מאוד), צריך לדבר קודם כל על מה שהפרקים האלו עושים נפלא, ובראש אותה הרשימה נמצא הסיפור הכללי של החלק הזה. בגדול (ומבלי להיכנס לספוילרים), אם את החלק הראשון של העונה ניתן להגדיר כסוג של חימום מנועים, את החלק הזה שלה ניתן להגדיר בקלות כסוג של סיכום המסע שעברנו עד כה, איסוף החבורה יחדיו והכנה רגשית ועלילתית לקראת הקרב הסופי והגדול, שיגיע אלינו בפרק סיום הסדרה. בהתאם לכך, שלושת הפרקים האלו היו צריכים לעסוק כמעט בכל אחד מקווי העלילה השונים של הסדרה, ולסגור את רובם בצורה מספקת והגיונית, כדי לאפשר לפינאלה הגדולה להתעסק אך ורק בקווי העלילה המרכזיים והחשובים ביותר של הסדרה. זו משימה קשה לכל הדעות, אבל שלושת הפרקים האלו עומדים בה ובגדול. בעזרת תכנון מוקפד וכתיבה וביצוע תסריטאי מבריק, שלושת הפרקים האלו מצליחים לגעת בכל אחד מאותם קווי עלילה בדיוק ובמידה שמתאימים לו, ואף הצליחו לסגור רבים מאותם קווי עלילה משניים בצורה הטובה ביותר שניתן להעלות על הדעת. אבל לא די בכך, כי מלבד העובדה שהאיזון בין לא מעט סיפורים ועלילות שצריך להעביר במקביל על פני פרק זמן קצר היה עשוי בצורה פנטסטית במיוחד, הפתרונות השונים שהוצגו עבורם היו חכמים ואמיצים מאוד. האחים דאפר ושאר כותבי הסדרה לא הלכו אל הפתרונות הקלים והבטוחים שכולם ציפו להם, אלא ישבו וחשבו על הפתרונות וקווי העלילה שהכי מתאימים והגיוניים עבור כל אחת מהדמויות השונות. הפתרונות הללו אולי יעצבנו חלק לא קטן מהקהל של הסדרה, שלא קיבל את מבוקשו (שכן שלושת הפרקים הללו מפריכים כמה רוב תאוריות המעריצים הפופלאריות ביותר), אבל בעיני הבחירה לצאת מהקופסא כנגד בקשות הקהל, ולספק פתרונות מורכבים וכואבים, שלא עושים הנחות לאף אחת מהדמויות השונות, היא בחירה חכמה ביותר. השילוב של אותה הבחירה יחד עם ביצוע מדויק ומלא במחשבה הופך את הסיפור הכולל של הסדרה להרבה יותר הגיוני איכותי (והרבה פחות נדוש), ובכך גם להרבה יותר מהנה לצפייה. 

יחד עם זאת, אני חושב שראוי לציין שגם בשלב הזה ניכר שחדר הכותבים של ״דברים מוזרים״ עדיין מסרב ללכת עד הסוף, ולדחוף את הדמויות השונות לקצה היכולת שלהן באמת. אני לא יודע אם זה בגלל שהם מתכננים להציג בפרק סיום העונה שיא מרהיב, שיאחד את הרגעים הגדולים ביותר של כל הדמויות יחדיו (אם דבר כזה בכלל יכול לעבוד), או אם זה הדבר שממנו הם הכי חוששים בתגובות הקהל, אבל נראה שגם הפעם כותבי הסדרה מסרבים ללכת עד הסוף. זה מרגיש קצת כאילו מצד אחד הם מאוד אמיצים עם המקומות והתהליכים השונים שהם רוצים להעביר את הדמויות השונות, אבל בו זמנית גם יותר מדי פוחדים מהתוצאה הסופית שאליה אותם תהליכים מובילים, ככה שהם לא מתחייבים אליהם עד הסוף. הזגזוג הזה בין אומץ לפחדנות יוצר מן מצב ביניים מוזר, שמצד אחד גורם לי להעריך מאוד חלק מהבחירות העלילתיות השונות שקרו במהלך הפרקים, אבל מצד שני לגלגל עיניים ביחס לחלק אחר (אם כי קטן יותר) של אותן בחירות עלילתיות ולהרגיש לפעמים שהסדרה משחקת על בטוח מדי. זו תחושה שעוד אפשר להבליג עליה בחלק הזה כי הוא מפצה עליה בעזרת המון אלמנטים אחרים, אבל כולי תקווה שבפרק הסיום לא נרגיש ככה כי אם נרגיש שהקליימקס של הסדרה כולה היה בטוח ופחדני מדי, שום דבר לא יוכל לפצות על זה.