ביקורת ComicON: ״פיסמייקר״ עונה 2 פרק 2 - אם אין אני לי איגלי

"Pay me, all you dirty money I'm your favourite monkey, watch me go (help, help, help)" - Dirty Money by Ida Maria

הביקורת אינה מכילה ספוילרים לפרק הראשון בעונה השנייה של ״פיסמייקר״

הביקורת נכתבה בשיתוף עם ליאם סולומון מנהל העמוד DC4U

הביקורות הקודמות: פרק 1

אם קראתם את הביקורת שלנו על הפרק הקודם בסדרה (ואם לא - מה אתם עושים פה???) אתם כבר יודעים, שהביקורת המרכזית שלנו הייתה על הקצב שלו, ובעיקר על כך שהוא שימש כמעט כולו כאקספוזיציה אחת גדולה במיוחד לסיפור. האקספוזיציה הזו, שהיתה נחוצה ובוצעה בצורה מרתקת ומדויקת, גרמה לפרק הקודם להיות דרמטי ואפל בהרבה מהסגנון המזוהה עם העונה הראשונה. היא דחקה הצידה כמעט לחלוטין את ההומור והטירוף, שבלעדיהם הסדרה הזו לא הייתה הופכת למה שהיא. אבל בחרנו לקבל את זה, כי האקספוזיציה נעשתה בחוכמה, הציבה את הדמויות במקום הנכון על הלוח, ובעיקר כי היינו בטוחים שמדובר בצעד חד-פעמי, שמכין את הקרקע לקראת חזרה לתמהיל המיוחד של עומק רגשי מהול בהומור פרוע וחסר גבולות. לכן, כשעבר לו עוד שבוע, וצפינו בפרק החדש, ציפינו לפרק שמחזיר עטרה ליושנה, ציפינו לקבל חזרה את הסגנון הישן, המוכר והאהוב של ״פיסמייקר״, אבל לצערנו זה לא בדיוק מה שקרה. בעוד שמצד אחד, הפרק אכן מצליח להחזיר חלק מהטירוף ומהבדיחות המוגזמות של העונה הראשונה בחציו השני של הפרק, מהצד השני חלקו הראשון מושקע כמעט באקסקלוסיביות בהמשך האקספוזיציה, שיוצרת תחושה מעט ארוכה ומתישה.

עצב מהול בשמחה - מתוך ״פיסמייקר״ עונה 2 באדיבות HBO

אני נולדתי לשלום שרק יגיע

אל תטעו, אנחנו חלילה לא טוענים שאין חשיבות לאקספוזיציה הזו, וברור לנו שהיא מכילה לא מעט פיתוח דמויות חיוני, וקווי עלילה שעומדים להמשיך ולשרת אותנו בהמשך ששת השבועות הנותרים של העונה. אבל העובדה שבמשך השבועיים הראשונים (ועד כה היחידים) של הסדרה, קיבלנו כמעט אך ורק עיסוק באקספוזיציה ובניית העולם והדמויות, יוצרת תחושה של קצב פתיחה והתנעה איטי יחסית. קצב שהפוך ב-180 מהתדמית המהירה, הקצבית והמטורפת שאפיינה את הסדרה עד כה. אבל לא די בכך, כי בעקבות אותו עיסוק חשוב ככל שיהיה באקספוזציה, והתחושה הכבדה שהוא משרה על הסיפור, נוצרת התדמית שהסיפור תקוע במקום ולא מתקדם לשום מקום, דבר משונה מאוד בהתחשב בעובדה שבלי שמנו לב כבר רבע עונה מאחורינו. היינו מצפים, שבשלב הזה הסיפור כבר יתקדם מעבר להצגה הבסיסית של הסיפור והדמויות, ושכבר נתחיל לקבל נתחים ראשונים ועיקריים מהעלילה האמיתית של העונה. למעשה, ב-HBO וב-DC יכלו לפתור את הבעיה הזו די בקלות, אילו היו משחררים את שני הפרקים הראשונים יחדיו. אילו שני הפרקים הראשונים היו עולים יחד, הקהל אמנם עדיין היה מקבל את אותה אקספוזציה ארוכה, אבל היא הייתה מוצגת כמקשה אחת, המשולבת במספיק קטעי אקשן ובדיחות, כדי שזה ירד הרבה יותר חלק בגרון, ובלי שנרגיש שאקט הפתיחה של העונה השנייה נגרר יותר מדי.

אפל מידי -  מתוך ״פיסמייקר״ עונה 2 באדיבות HBO

במקביל לכך, חשוב לציין שהאקספוזיציה הארוכה לא רק יוצרת בעיית קצב קלה, אלא גם פוגעת בצד הקומי והפרוע של הסדרה. ההומור, שהיה הלב הפועם של העונה הראשונה, ממשיך להדחק הצידה גם במהלך הפרק הזה לטובת בניית עולם ודמויות, וגם כשמדי פעם מבליחות כמה בדיחות וכמה רגעים קומיים, יש תחושה מאוד מאולצת, מתאמצת ומוזרה בחלק מן המקרים. יש סצנות קומיות ומטורפות במהלך הפרק, שבהחלט עובדות (עם דגש מיוחד על סצנה אחת ספציפית של איגלי) ולגמרי נהננו לצפות בהן, אבל סצנות אחרות עדיין מרגישות כאילו הן הוכנסו בכוח כסוג של סימון וי על ידי הכותבים והיוצרים שמנסים להזכיר לנו, שלמרות הכבדות והאיטיות שלה זו עדיין ״פיסמייקר״. אלו לא רגעים רעים כמובן, ואנחנו בהחלט לא סבלנו כשראינו אותם (גם אם לא צחקנו בקול רם כמו שהיינו רגילים), אבל אלו עדיין רגעים מאכזבים, כי במקום שנקבל מקשה אחת של דרמה מרגשת וקומדיה פרועה שמשתלבים ביחד לכדי סיפור מרהיב, אנחנו מקבלים ממש שני אלמנטים שונים שכמעט ולא מצליחים להשתלב זה בזה, ויוצרים את התחושה שאנחנו צופים בשתי סדרות שונות במקביל. 

כנפי השלום

בכל זאת, ואחרי פרק וחצי של אקספוזיציה ארוכה ודרמטית בחצי השני של הפרק, העלילה סוף סוף מתחילה להתקדם, ומתקבלת התחושה ש-״פיסמייקר״ חוזרת לעצמה ובגדול. החצי השני של הפרק מלא בלא מעט סצנות ורגעים, שהזכירו לנו למה אנחנו אוהבים את ״פיסמייקר״ והיה פשוט תענוג לצפות בהם. החל מסצנת המסיבה המרגשת על הגג ועד לקרב ההזוי והמוטרף של איגלי, הקצב סוף סוף מתגבר, ההומור משתחרר, והעטרה של ״פיסמייקר״ סוף סוף חוזרת ליושנה. מי שהיה הכוכב הגדול של החלק הזה (ולמעשה של הפרק כולו) היה לא אחר מאשר איגלי, הנשר הנאמן של פיסמייקר, שהוכיח שגם אם אתה בסך הכול חיה ב-CGI, אתה עדיין יכול לגנוב את ההצגה בכל רגע ורגע. הרגעים בהם שהוא מופיע בהם על המסך, ובמיוחד אותה סצנת קרב אייקונית, היו לא רק הרגעים הגדולים של הפרק אלא היוו כמה מהרגעים הגדולים והטובים ביותר של הסדרה, והזכירו לנו טוב טוב מי פה הבוס באמת. על הסצנות האלו מתווספות עוד לא מעט סצנות הזויות ומרגשות כאחד, שהפכו את החצי השני של הפרק לממתק טלווזיוני אמיתי. אם זה הרף שהסדרה הציבה לעצמה שנייה לפני שהיא מתחילה לצלול אל תוך הבשר האמיתי של העונה, אין ספק שמצפים לנו שישה שבועות מהנים במיוחד.

הגיבור האמיתי של הפרק - מתוך ״פיסמייקר״ עונה 2 באדיבות HBO

אחת הסיבות, שהחצי השני של הפרק הצליח כל כך, היתה כמובן השחקנים השונים של הסדרה, שממשיכים להיות נקודת חוזק עקבית, ומראים שכאשר התסריט מאפשר זאת, הם יודעים להעביר את אותו תמהיל מיוחד של דרמה וקומדיה בצורה פנטסטית. ג׳ון סינה וג׳ניפר הולנד מוכיחים בפרק הזה פעם נוספת שלא רק שהם ליהוק מצוין שמתאים לדמויות שלהם כמו כפפה ליד, אלא גם בחירה מצוינת עבור שני השחקנים הראשיים של הסדרה, כאשר הם לגמרי מצדיקים את האמון שג׳יימס גאן נתן בהם מההתחלה. הם מובילים בגאון גם את הפן הדרמטי והמרגש יותר של הסדרה, וגם את הפן הקומי והמטורף שלה, והסצנות שלהם (במיוחד כאשר נמצאים ביחד) שניות באיכותן רק לסצנות של איגלי. אל הולנד וסינה מצטרף בפרק הזה, השחקן טים מדואס בתפקיד הסוכן לגנסטון פלרי, שמסתמן בתור אחד החידושים המפתיעים והמוצלחים של העונה. פלרי הוא אחת הדמויות המעצבנות ביותר שהוצגו במהלך הסדרה (אם לא המעצבנת ביותר שבהם), ולמרות שאנחנו סולדים מדמויות כאלו לרוב, איכשהו מדואס מצליח להפוך את זה ליתרון. הוא מצליח להפוך את הבלתי נסבלות של הדמות הזו למשהו קצת יותר קליל ומהנה, ובכך הופך להיות אחראי על חלק גדול מההומור בפרק, תוך כדי שהוא מאיר את העונה באור חדש ורענן, שבעיקר מוכיח עד כמה הוא שחקן כישרוני . לצידו חשוב לנו לציין את השחקן פרנק גרילו, שמגלם את דמותו של ריק פלאג האב. הוא הופיע במהלך הפרק הקודם, אבל במהלך הפרק הזה אנחנו מתחילים לקבל הצצה לסיפור הרקע הכואב שלו בסצנת הפתיחה. הסיפור הזה מוסיף רובד דרמטי חשוב לסדרה, שמחזירה אותו לאירוע מוכר וכואב ביקום הקולנועי של DC, וגרילו מצליח להוביל אותה בצורה יוצאת מן הכלל. 

מפתיע לטובה - מתוך ״פיסמייקר״ עונה 2 באדיבות HBO

רודף שלום

את הפרק הקודם ביים ג׳יימס גאן, שנאלץ לקחת הפסקה (בכל זאת, היה לו את ״סופרמן״ על הראש) ומי שהחליף אותו בכסא הבמאי הוא גרג מוטולה (״סופרבאד״). מוטולה מספק בפרק הזה עבודת בימוי מצוינת, ובהיותו במאי קומי מפורסם הוא מצליח להעניק לפרק טאצ׳ קומי שמזכיר לנו את יכולותיו ואת הפרויקטים הקודמים שלו. הוא אולי לא במאי מוצלח כמו גאן, וגם אם הוא לעיתים מתקשה לנצח ביד אחת על סצנות דרמה, כאשר במקביל הוא מנצח ביד השניה על סצנות קומיקסיות צבעוניות ומופרעות, הוא בהחלט מצליח לייצר רגעים זכירים, עם זוויות צילום ובניית שוטים מצוינת. השיא הויזואלי של הפרק הזה הוא כמובן השילוב בין סצנת המסיבה על הגג לבין סצנת הקרב של איגלי, שבעזרת עריכה, איזון וקצב מצוינים, לקחו שתי סצנות שהיו גם ככה טובות בבסיסן והפכו אותן למונטאז׳, אדיר שמדביק את הצופה למסך.

יוצר רגעים זכירים -  מתוך ״פיסמייקר״ עונה 2 באדיבות HBO

גם את הפרק הזה, מלווה הפסקול המופלא של הסדרה, שממשיך לעשות בית ספר (כמעט) לכל הסדרות האחרות. הפסקול שממשיך להיות מורכב בעיקר משירי רוק קצביים וכייפים, משתלב בכל הסצנות בהן הוא מופיע בצורה פנומנלית, שמשדרגת אותה בעשרות מונים והופכת את חווית הצפייה להרבה יותר מיוחדת וכיפית. גם בפן הזה מככבת הסצנה האייקונית של איגלי, כאשר במהלכה  מתנגן השירDirty Money של Ida Marina, שתופס את המהות של הסצנה בצורה מושלמת, ומשמש לה כעוזר נאמן, ממש כמו שאיגלי משמש לפיסמייקר. השילוב של השיר בסצנה הזו עשוי באופן כל כך אדיר ואפי, שכאשר תחוו אותה לראשונה, תמצאו את עצמכם מתחילים להתנועע ולרקוד בעל כורכחם, כי איגלי והסצנה לא יותירו לכם ברירה אחרת. 

בסופו של דבר, למרות חצי ראשון יחסית איטי, שגרם לנו להתחיל את הפרק עם תחושה קלה של אכזבה, איגלי נחלץ לעזרה ומספק יחד עם שאר השחקנים חצי פרק שני, שלגמרי גורם לנו להיות אופטימיים. השילוב של המשחק המעולה של הקאסט המוכשר, יחד עם הבימוי הקומי הנהדר של מוטולה, והעובדה שהעלילה סוף סוף מתחילה להתקדם, מצליחה סוף סוף לפצות על האקספוזיציה הארוכה ולהשאיר אותנו עם טעם של עוד לקראת הפרק הבא. זה כמובן לא תמיד עובד בצורה מושלמת, ואנחנו עדיין חלוקים בינינו לגבי איזה חצי של הפרק יותר בלט,  אבל קשה שלא להרגיש שהעונה סוף סוף מתחילה להיכנס לקצב, ושמהנקודה הזו ואילך, ההבטחה של ״פיסמייקר״ לחזור לעצמה באמת מתחילה להתממש.

ציון סופי ל-״פיסמייקר״ עונה 2 פרק 2: 8/10 - עם איגלי כזה מי צריך חברים

הסדרה ״פיסמייקר״ זמינה לצפייה ב-HBO Max