״הפרויקט הבימויי של השחקן הקומי המוכר ג׳ונה היל (׳21 ג׳אמפ סטריט׳) שואף להציג זווית שונה ומעניינת על החוויה של שחקן בתעשיית הבידור בעת המודרנית, כאשר תרבות הביטול אופפת מעל ראשו באופן תמידי. כששחקנים ויוצרים רבים מוצאים לאור על עוונותיהם, מהקטנות ועד הגדולות, מובן מאוד כי כוונתו המקורית של היל הייתה להראות את הצורך של עובדים תמימים בתעשייה ללכת על קליפות ביצים, על מנת שלא ליפול במעידה לא מכוונת. על פניו, מדובר בקונספט די מעניין, עם פוטנציאל רב להיחקר דרך סרט באורך מלא. אך לצערי, הסרט נכשל בצורה משמעותית בהבאת הרעיון הזה לכדי נרטיב מעניין. הוא אינו מצליח להרכיב את מסע דמותו של ריבס בצורה מספיק אותנטית, מספיק מסקרנת, מספיק מעוררת אמפתיה או אפילו מספיק מבדרת לצפייה. בזמן שניתן להבין את חשש הדמות למצבה, השיחות שלו עם הדמויות השונות שהוא מנסה להתנצל בפניהן לא מורכבות או מוצגות בצורה שתגרום לנו להתחבר אליהן בפן הרגשי, או להבין בעצמנו את ה-״לקח״ שהוא אמור לקחת מהם. מאחר והסרט אינו משקיע את הזמן בלבסס את אותן הדמויות יותר מידי, או את העולם העוטף את הדמות הראשית שלנו בצורה מעמיקה דיו, כל דמות שהוא נפגש איתה היא אדם אקראי עבורנו. המפגשים האלו אינם מצליחים להיות אמוציונליים ואינטרוספקטיביים כמו שהתסריט חושב, מאחר ואין לנו היכרות עם גישתם המקורית או חלקם בסיפור, ועל כן רגע של כנות לא נתפס בעינינו כחריג או רציני יותר מיתר הרגעים בסרט. גם באשר לדמויות המעטות שהוא כן דוחף לתוך הסיפור שלנו ומלוות אותנו לאורכו, הוא עושה זאת בצורה מציקה ומאביסה, כך שהצופים לא רוצים לראות אותם על המסך שלהם - ולבטח שלא אכפת לקהל מהרגעים בהם אלו מנסים להיות אמוציונליים. רגעים בודדים בתסריט כן מצליחים להעלות נקודות מעניינות למחשבה, אך אלו נטמעים ונבלעים בין נסיונות מלאכותיים לאחוז בכל החלקים יחד מפני קריסה.״

הביקורת המלאה לסרט ״התוצאה״ של Ido Shyvits זמינה באתר שלנו >>>