ביקורת ComicON: ״מפרץ האלמנות״ שסטיקום פוגש צ׳יזבטים מסביב למדורה https://www.comicon.co.il/article/widows-bay-review#google_vignette

״בשלב הזה, ״מפרץ האלמנות״ נשמעת כמו הבטחה מוכרת אך מסקרנת: סדרת מסתורין עם נגיעות של אימה וקומדיה, כזו שמנסה ללכת על החבל הדק שבין צחוק לאי־נוחות. החדשות הטובות הן שהסדרה לא רק עומדת בהבטחה הזו, היא גם יודעת בדיוק איך לנצל אותה. כבר מהרגעים הראשונים, ניכר שיש כאן הבנה מדויקת של הטון: מתי ללחוץ על דוושת ההומור ומתי לתת למתח לנשום. השילוב הזה לא מרגיש מאולץ או מודבק בכוח, אלא זורם באופן טבעי, והופך לאחד היתרונות הבולטים של הסדרה. מי שמחזיק את האיזון הזה בצורה המרשימה ביותר הוא מת’יו ריס. בתפקיד טום לופטיז, ריס מצליח לקחת דמות שעל הנייר הייתה יכולה להיות מעיקה או אפילו דוחה, ולהפוך אותה למורכבת, אנושית ולעיתים אפילו חיננית. הוא נע בחופשיות בין קצוות: מצד אחד דמות מעצבנת במיוחד, צינית, אדישה לסביבה שלה; מצד שני, רגעים קטנים של פגיעות, כמעט בלתי מורגשת, שמצליחים לחדור דרך השריון. זו הופעה שמצליחה לייצר אמפתיה מבלי לבקש אותה במפורש, ולהפוך דמות שאמורה להיות מעצבנת במיוחד למשהו הרבה יותר עגול ונוגע ללב. לצידו ניצבת קייט או׳פלין בתפקיד פטריסיה, העוזרת האישית של טום ואחת הדמויות היותר חריגות בנוף של הסדרה. פטריסיה היא דמות שקשה לי מאוד להגדיר במילים פשוטות, אבל אני בכל זאת אנסה: היא מוזרה, לא צפויה ולעיתים אפילו מעט מטרידה. אבל דווקא מתוך חוסר הנוחות הזה, נבנה אחד האלמנטים המעניינים ביותר של הסדרה. או׳פלין מצליחה להעניק לדמות עומק ושכבות, מבלי לוותר על המוזרות הבסיסית שלה. היא נעה בין קומדיה פיזית, קומדיה שהיא כמעט אבסורדית ורגעים שמרגישים אימתיים, ובכך מוסיפה צבע ואופי לכל סצנה שבה היא מופיעה.״

הביקורת המלאה של ליאם סולומון לסדרה ״מפרץ האלמנות״ זמינה באתר שלנו!