הפלוס הפך למינוס: סקירה של המעידה מגדולות של מארוול סטודיוס לאורך סאגת המולטיוורס
- עידו שייביץ
- לפני 10 שעות
- זמן קריאה 8 דקות
מערכת העיתון הפופולרי האמריקאי The Wall Street Journal פרסמה השבוע סקירה מעמיקה על התהליך שעברה חברת מארוול סטודיוס במהלך השנים האחרונות, בהם חוזקה השיווקי והכלכלי שהיו בלתי מעורערים עד 2019 החלו להדרדר ולהיות לא יציבים ואחידים כפי שהיו. בסיקור שלהם, נתנה מערכת העיתון מבט נוסף על איך חלק מהעניינים התרחשו מאחורי הקלעים, מתוך עדות של אנשים שעבדו בעבר במארוול או עבדו בשיתוף פעולה עם מארוול מתוך חברות אחרות.
יו״ר מארוול סטודיוס, קווין פייגי, אמר בפה מלא בפני עובדים ושותפים לאחרונה כי באמת נוצרה התחושה בפני הקהל לפיה הצפייה בכל העיבודים מבוססי הקומיקס של החברה, בטלוויזיה ובקולנוע, מתחילה להרגיש כמו מטלה ושיעורי בית, במקום להרגיש כמו תחביב לבידור ולהנאה. הוא אף הדגיש כי הסיבה לבעיה הזו אמונה ברצון לספק את הדרישות החמדניות של חברת האם, חברת וולט דיסני, לתוכן חדש עבור שירות הסטרימינג שלהם. הדבר הוביל ליצירה של יותר מידי תכנים עם סיפורים המשתלבים אחד בשני, היוצרים בלבול ומעמסה.
פייגי, כידוע, נחשב לאחד המפיקים הבולטים ביותר בתעשייה ההוליוודית. לאחר שהחל את דרכו כעוזר מפיק בסרט הראשון של ה-״אקס-מן״ משנת 2000, הוא נשכר על ידי מארוול אנטרטיינמנט ועם השנים הפך לאדם הבכיר והראשי בתוצרי הקולנוע של החברה - האמון על נתינת המילה האחרונה על כל חלק בפרויקטים. פייגי היה הדמות הבכירה בחברה גם לפני הרכישה של כלל חברת מארוול על ידי דיסני ב-2009, והיה משמעותי להצלחותיה הרבות של החברה בימי השיא שלה, גם ב-״איירון מן״, גם ב-״שומרי הגלקסיה״ וגם בהצלחה הכלכלית הענקית ביותר של החברה, ״הנוקמים: סוף המשחק״ - שהכניסה כ-2.8 מיליארד דולר.
בשנות ה-2010, פייגי היה מאוד מעורב בפיתוח של כל סרט וסרט. בכתבה מציינים כי הוא היה נוהג להקצות מנהלים בדרג נמוך יותר לפקח על תהליכי צילומים, אך היה צולל עמוק במעורבות בשלב העריכה וקורא לא מעט לשינויים משמעותיים או לצילום סצנות חדשות. המפיק בפועל העובד במשך שנים תחתיו, לואי ד׳אספוסיטו, היה אומר בבדיחות הדעת ש-״אנחנו יכולים לתקן כל סרט אם נצלם אותו שוב״. ולראיה, בהפקה של ״ת׳ור: העולם האפל״, היו 35 ימי צילומים מחדש - שהם ארוכים מתקופות צילומים שלמות של סרטים בתקציבים נמוכים יותר.
על אף שלא כל סרט באותה התקופה תפס את תשומת הלב של המעריצים באותה התקופה, מבחינה עסקית מארוול תקתקו כמו שעון והצליחו לגרוף ממוצע של בערך מיליארד דולר פר סרט בהכנסות בינלאומיות. הסרטים אומנם היו מגוונים ושונים אחד מהשני, אך עדיין החזיקו חיבור מסוים שמחבר את כולם לעולם אחד גדול.
הכתבה מציינת כי באותה התקופה, הפקות הסרטים היו מפוקחות על ידי צוות קטן של מנהלים יצירתיים, שכונה בין אנשי החברה בתור ״הפרלמנט״. אותו צוות הורכב מעובדים שהיו חלק ממארוול סטודיוס מאז הקמתה, או עוזרים שקיבלו קידמו לתפקידיהם. התוצאה הייתה מעין תרבות משפחתית, בה אנשים המכירים את החברה יכלו לדבר בחופשיות על דעותיהם על האופן שבו הפקות מתקדמות, עם פייגי בתור דמות האב המובילה את הכל מעל. מצוין כי פייגי היה אהוב בידי הגורמים השונים, והיה דמות שכולם רצו לשמוע את דעתה ולקבל את אישורה.
אחרי שמארוול סטודיוס הגיעו לרגעי השיא הקולנועיים שלהם, מבחינה סיפורית וכלכלית כאחד, התאחדו אנשים הצוות היצירתיים ברחבת האולפנים של דיסני על מנת לדון ולחשוב לאן היקום הקולנועי יכול להתקדם מכאן. במקביל, חבר המנהלים הבכיר של חברת וולט דיסני ובראשם המנכ״ל בוב אייגר דנו ופעלו על מנת לקדם במהירות רבה את שירות הסטרימינג החדש של החברה, דיסני+. כחלק מהמטרות העסקיות להשגת נתח השוק הרצוי עם השקת השירות, היה צורך רב בחברה בתוכן טלויזיה מקורי - כאשר הציפיות היו שחלק גדול ממנו יסופק מידי מארוול סטודיוס, שתכניהם לא רק פופולריים ביותר, אלא גם מושכים את הקהל הצעיר והמבוגר כאחד.
אדם שעבד במארוול באותה התגובה צוטט בכתבה שאמר כי ״האסטרטגיה הפכה פשוט להרחבה, הרחבה, הרחבה״. ואכן, נכתב כי פייגי ציין לאחרונה שהסכים לתוכנית ריבוי התוכן המקורית באותה התקופה מתוך התלהבות לספר יותר סיפורים ומרצון להיות ״שחקן עסקי מושלם״ - כלומר, להימנע מלמרוד כנגד הקביעות של הממונים מעליו. מה שהוא לא ידע באותה התקופה, הוא שהזרימה עם כיוון המחשבה הזה יציב אותו בתסבוכת הרבה יותר גדולה משתיאר לעצמו.
בעוד ש-2 מתוך 3 הסדרות הראשונות שמארוול הוציאה ב-2021 אחרי דחיות הקורונה, ״וונדה-ויז׳ן״ ו-״לוקי״, נחלו הצלחה ציבורית גדולה - העומס על פס הייצור היה ניכר. במקום ליצור שעות בודדות של תוכן בכל שנה, מארוול היו צריכים להתאים את עצמם ליצירה של כמה עשרות של שעות תוכן בכל שנה ושנה (שבשנת 2021 עבר את ה-30 שעות תוכן!). הדרישה הזאת לא אפשרה לתהליכים להישאר כמו שהם, ולא איפשרה לפיקוח להיות צמוד באותה הצורה. מתוך הצורך הזה, נוצר מצב שזוג מנהלים היו מפקחים על הפקה של כל סדרה, בעוד שפייגי היה משמש אך ורק בתור השורה התחתונה לבחירות יצירתיות משמעותיות. עם זאת, כמות שעות התוכן העולה הובילה ליותר ויותר החלטות שהיו צריכות להתבצע בכל יום.
המצב היה כל כך עמוס ודוחק, שאנשים שעבדו במארוול בתחילת שנות ה-2020 טענו שהיה מורכב ביותר להשיג מספיק זמן לקיים שיחה עם פייגי על מנת לקבל ממנו פידבק. מכך נוצר מצב שלעיתים אותם עובדים נאלצו לעבוד על פרויקט במשך שבועות, רק כדי לגלות שמדובר בעבודה שאינה רלוונטית כשפייגי סוף סוף הגיע לבחון אותה. אנשים נאלצו לרדוף אחרי פייגי במסדרונות על מנת להשיג את המילה שלו, רק כדי למנוע מקרים שלצערם אכן קרו, בהם נאלצו לזרוק עבודה ולבצע שינויים משמעותיים תחת זמן קצר לפני תאריכי היעד.
גם מבחינה תקציבית, מארוול סטודיוס הוציאה סכומי כסף אדירים על ההפקות הרבות שלה - שהצטברו למספרים יותר גדולים מאי פעם עבורה, אפילו בקנה המידה ה-״עשיר״ שלה. דיסני שפיקחו מעל לא רצו להגביל את האמצעים על מנת ליצור תוכן מרשים ככל הניתן, וזאת במטרה ליצור גידול מנויים מרשים לשירות הסטרימינג, שגם ירצה את המשקיעים בחברה. התוצאה שהתקבלה היא שהסדרות הראשונות של מארוול עלו לחברה יותר מ-100 מיליון דולר לעונת תוכן, ולעיתים נשקו ל-200 מיליון. התקציבים האלו שהצטברו התנפחו ברובם בעקבות הצורך במשכורות לשחקנים מובילים ולעבודת אפקטים ממוחשבים יקרה.
וכשהעניינים התחילו לצאת מעט משליטה מבפנים, ההשפעה הורגשה מאוד גם מבחוץ. צופים רבים החלו להרגיש שלא רק משוחררים יותר מידי תכנים של מארוול, בהתחשב בסדרות הארוכות - אלא שגם יותר ויותר מהם מתגלים כלא איכותיים מספיק ואינם שווים צפייה. פרויקטים שקיבלו תקציבי עתק או שצברו ביטחון רב בתוך כותלי החברה, כמו הסדרות ״פלישה סודית״ ו-״מיס מארוול״, לא הצליחו לרגש ולהלהיב את הצופים כפי שציפו. מארוול ניסו מעט לחפות על העניין הזה, ובסביבה הקולנועית נטו לפיתוח פרויקטים המתבססים על רגשות נוסטלגיה והמשכים לעלילות ישנות, כמו ״ספיידרמן: אין דרך הביתה״ ו-״דדפול ו-וולברין״, וכן סרטי המשך למותגים מוכרים, כמו ״דוקטור סטריינג׳ בממדי הטירוף״ ו-״ת׳ור: אהבה ורעם״.
אחד הפרויקטים הקולנועיים הקריטיים ביותר בעיניי החברה, שהיה משמעותי לסלילת הדרך החדשה של היקום הקולנועי של מארוול, היה הסרט ״אנטמן והצרעה: קוואנטומאניה״. אומנם הוא פתח את השלב החמישי של היקום, אבל הנקודה המשמעותית בו הייתה הופעתו הראשונה של קאנג - הדמות שהייתה אמורה להיות הנבל הגדול והמאיים בו ילחמו הנוקמים בסרט החמישי של צוות גיבורי העל, שנקרא דאז ״הנוקמים: שושלת קאנג״ (נזכיר כי פגשנו וריאנט של קאנג לפני כן, בפרק סיום העונה הראשונה של ״לוקי״, אם כי הסרט השלישי של אנטמן היה הפעם הראשונה שקאנג הופיע בתפקיד נבל). הצלחתו הייתה מהותית על מנת לבסס את האיום של הסאגה כולה בפני הקהל ולהצית את המתח לקראת נקודת הסיום שתגיע כמה שנים לאחר מכן. עם זאת, המעריצים אוכזבו קשות מהסרט ומה שהוא הביא למסך, והפרויקט כשל כלכלית בקופות.
השיח הציבורי על ״התשת מארוול״ (Marvel Fatigue) החל ובלט, וחילחל גם אל תוך החברה עצמה. נוצר חשש שריבוי שעות התוכן יצר מעין ״מועדון עם כניסה אסורה למעריצים חדשים״. כלומר, תדמית ציבורית לפיה מי שלא באמת עוקב לעומק עם כלל התכנים לא יוכל לצפות בסרט או סדרה חדשה, כי הם לא יצליחו להבין מה הולך. התוצאה הזאת, לצד ההפסדים הרבים להפקות שונות, הובילה גם את פייגי וגם את אייגר לבחון יותר לעומק את ההוצאות והבחירות היצירתיות של האולפן. לדוגמה, ממש בשנייה האחרונה לפני שהחלה ההפקה, החליטו במארוול שהתסריט של הסרט ״בלייד״ אינו טוב מספיק - וחדלה תוכניות לפעולה כבר ב-2023, זאת בזמן שציוד כבר נשלח לבמות הפקה באטלנטה לקראת תחילת עבודה.
למרות הצורך הברור לפקוח יותר עיניים, ניהול הזמנים והפוקוס היו עדיין מאוד מתוחים. כשהחלה ההפקה על הסרט ״המארוולס״, שיועד לצאת בסוף 2023, היוצרים בקושי הצליחו להשיג את מעורבותו ותמיכתו של פייגי. אחרי הכישלון הכלכלי שהתקבל מהשחרור הקולנועי של ״קוואנטומניה״, פייגי צלל פנימה למעורבות מוגברת בפרויקט בקצת-פחות-משנה שנותרה עד השחרור, במטרה לא להגיע למצב של כישלון שני באותה השנה. הכתבה מציינת עניין אחד עליו התעכבו בהפקה, והוא התלבטות רבה בנוגע לקריינות הקיימת בסרט והתוכן שהיא תספק, זאת על מנת לגשר בין סרטים וסדרות קודמות עבור מי שלא צפה בהם. היוצרים עברו בין מספר רב של גרסאות על מנת למצוא את הדרך הנכונה להעביר את המידע בצורה הכי אפקטיבית, אבל בסופו של דבר - גם זה לא עזר. ״המארוולס״ הפך לכישלון הכלכלי הגדול ביותר של מארוול סטודיוס לדורותיה, כאשר הכניס כ-206 מיליון דולר בלבד, על תקציב קרוב ל-300 מיליון דולר.
״הפרלמנט״ של מארוול, אשר נפגש מידי סתיו ל-״נופש״ בפאלם ספרינגס שבקליפורניה על מנת לתכנן את עתידו של היקום הקולנועי, נפגש בסוף 2023 עם פנים חמוצות. לא רק שהחברה נחלה כישלונות ציבוריים וכלכליים לרוחב מגוון פרויקטים שלהם, אלא זו נאלצה גם לפטר עובדים בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה. חברי הקבוצה דנו על הצעדים הבאים שהם יכולים לקחת בשלב הזה, בין היתר על שיטות להציל את הפרויקט של ״הנוקמים: שושלת קאנג״ ועל אסטרטגיית טלוויזיה אלטנרטיבית, המתמקדת בעלילות שאינן קאנוניות ליקום הקולנועי הרחב - כך שיוכלו למשוך מעריצים חדשים מבלי הצורך להשלים תוכן.
לבסוף, החליטה החברה לצמצם משמעותית את מאמציה בכל הקשור להפקות טלוויזיוניות. בכתבה מזכירים ציטוט של מנכ״ל חברת וולט דיסני באותה התקופה, בוב אייגר, שציין בכנס בנובמבר 2023 כי ״הכמות, במקרה שלנו, דיללה את האיכות - ומארוול נפגעו רבות מכך״. כחלק מאותה תוכנית עסקית חדשה, מארוול בחרו לכוון לשחרר רק סדרת לייב-אקשן אחת או שתיים בכל שנה החל מ-2026 ולהזמין עונות מרובות אליהן מראש, על מנת לאפשר לעלילות שלהן להמשיך במדיום הטלויזיה ללא הצורך לעבור לקולנוע. החברה גם הציבה את המנהל הבכיר, בראד וינדרבאום, בתור האחראי הכולל לתוצרי הטלויזיה של החברה (ובתוכם, תוכן האנימציה), על מנת שפייגי יוכל להתמקד על ההיצע הקולנועי.
באשר לסרטי ״הנוקמים״ שהלכו והתקרבו, החברה שמה לעצמה כמטרה בכירה לוודא שהפרויקטים האלו יחזקו את המותג שלה, במיוחד כשכלל סרטי ״הנוקמים״ הקודמים מהווים 4 מתוך 5 הסרטים הרווחיים ביותר של מארוול לדורותיה. בכתבה חושפים כי הבחירה לנטוש את דמותו של קאנג ולחשוב על נבל חדש שהנוקמים יוכלו לפעול כנגדו, התקבלה בתחילת שנת 2024. בשלב זה, מדווחים, פייגי כבר שוחח עם השחקן הפופולרי והאהוב של המותג, רוברט דאוני ג׳וניור, במשך יותר משנה אודות חזרתו הפוטנציאלית ליקום הקולנועי. בעוד שהנושא של הופעתו בתור דוקטור דום עלתה בשיחותיהם, לא היה להם רעיון מובהק מתי, או באיזה פרויקט, תהיה העת האידיאלית לכך.
בחיבור הנקודות, הסיקו הבכירים במארוול כי דאוני ג׳וניור יכול להיות הפתרון לבעיה שלהם. הוחלט לשנות את שמו של הסרט החמישי ל-״הנוקמים: דומסדיי״ ולהציב את השחקן הגדול בתפקיד הראשי. כמו כן, הוחלט להחזיר את האחים רוסו לביים את הפרויקט (ואת ״הנוקמים: מלחמות סודיות״), לאחר ההצלחה הגדולה שלהם עם זוג סרטי ״הנוקמים״ האחרון. מדגישים בכתבה כי למרות שהחזרת טאלנטים גדולים כאלה לסרטי המשך היא אחד הצעדים היקרים ביותר בתעשייה ההוליוודית, אנשים שעבדו עם פייגי אמרו שהוא אוהב לחזור לאנשים שהוא סומך עליהם - בעיקר ברגעי משבר. חודשים בודדים לאחר מכן, ההכרזה החגיגית שוקפה לעולם במהלך הפאנל של מארוול סטודיוס בסן דייגו קומיקון ביולי 2024 (שבנימה אישית, היה חוויה די מעניינת לחוות ממקור ראשון ובזמן אמת).
מארוול מקווים שהשינויים הארגוניים והיצירתיים האלו יצליחו להחזיר אותם לתלם ולחפות על תקופת המשבר שחוו. כמו כן, החברה בונה על כך שהשמירה על איכות התוכן וכן החזרת הטאלנטים שעבדו כל כך טוב יוכלו להחזיר את אמון הציבור בתוצרי החברה, ואולי להביא אותם שוב לגדולה הציבורית שלהם כאחד ממותגי הקולנוע המסחריים הפופולריים ביותר בנוף ההוליוודי.
ומה העתיד טומן בחובו? כפי שהכריזו מארוול עם השידור החי הארוך שלהם המלא בכיסאות, סרטי ״הנוקמים״ הקרובים צפויים להכניס את צוות ה-״אקס-מן״ המלא אל היקום הקולנועי של מארוול. כמו כן, שמועות ודיווחים הגיעו בחודשים האחרונים לגבי פיתוח אקטיבי של סרט ״אקס-מן״ עם ליהוקים חדשים לגמרי, שעתיד לצאת אחרי ״הנוקמים: מלחמות סודיות״, וכן לסרט עם דמויות אקס-מן בפיתוחו של ראיין ריינולדס. המקורבים לפייגי מעידים בכתבה המקורית כי הוא ציין בפניהם שיש לו כבר תוכנית מוכנה לדמויות האלו ל-10 השנים הקרובות.
מה דעתכם? האם אתם חושבים שמארוול יכולים לחזור לרמת האיכות והיציבות של פעם? והאם השינויים היצירתיים בפרויקטי הטלוויזיה (כמו ״דרדוויל: נולד מחדש״) והקולנוע (כגון ״הנוקמים: דומסדיי״) העלו את רמת העניין שלכם בצפייה בהם? ספרו לנו בתגובות!
Comentários