

ביקורת ComicON: "פיסמייקר" עונה 2 פרק 7 - רוחו של גאן
כל הסימנים העידו שהפרק השביעי בעונה השנייה של ״פיסמייקר״ יהיה קצת כמו כבשה שחורה. אבל להפתענו התברר שמדובר בפרק המרגש והאפל ביותר של הסדרה עד כה.
"Without you I′m still blind. Without you there's only silence now" - Still Pretending by First Signal
הביקורת אינה מכילה ספוילרים לפרק שבע בעונה השנייה של ״פיסמייקר״
הביקורת נכתבה בשיתוף עם ליאם סולומון מנהל העמוד DC4U
הביקורות הקודמות: פרק 1 פרק 2 פרק 3 פרקים 4+5 פרק 6
בין שלושת פרקי הסיום של העונה השנייה של ״פיסמייקר״, פרק 7 הצטייר כמעט כמו הכבשה השחורה של העונה, החל מהעובדה שהוא היחיד מתוך אותם שלושה פרקים שיוצר הסדרה ונשיא אולפני DC, ג'יימס גאן, לא ביים בעצמו, ועד העובדה שבניגוד לפרקים 6 ו-8 גאן והשחקנים השונים כמעט ולא התייחסו או שיבחו את הפרק. כל אלו גרמו לנו להאמין שלמרות שככל הנראה לא יהיה מדובר ב פרק רע, הוא גם לא יהיה פרק מרהיב ומדהים כמו השניים האחרים. סוג של השקט שלפני הסערה בת 58 הדקות שתגיע אלינו בשבוע הבא, אם תרצו. על כך התווספו גם לא מעט רמזים וקריאות של גאן שטען שהעונה כולה ושלושת פרקים אלו בפרט, אמורים להוביל לסרט הגדול הבא שלו ״איש המחר״, (בו לקס לות'ר וסופרמן עתידים לשתף פעולה כנגד איום גדול יותר וחזק יותר). כל זה הניח משקל נוסף ודי גדול על כתפי אותם שלושה פרקים, ולא היינו בטוחים איך והאם הפרק השביעי יצליח להתמודד עם משקל זה. אבל איכשהו וכנגד כל הסיכויים, הפרק לא רק הצליח להתמודד עם אותו משקל עצום, אלא גם הצליח להתעלות על כל הציפיות שלנו וסיפק את מה שלחלוטין ניתן להכתיר כאחד הפרקים של העונה, אם לא הטוב ביותר שבהם עד כה.

דרמה לפני קומדיה
אם הפרק הקודם הביא לכדי שיא את ההומור והטירוף של הסדרה, פרק זה (שאמנם מכיל בתוכו לא מעט בדיחות ורגעים מטורפים לא פחות) שם דגש חזק הרבה יותר על הפן הדרמטי והרציני של הסדרה, והופך עד מהרה למה שככל הנראה ניתן לכנות הפרק הדרמטי והרציני ביותר של הסדרה כולה עד עכשיו. המסע הרגשי והאישי של כמעט כל אחת ואחת מהדמויות השונות שהופיעו על המסך במהלך העונה מגיע לכדי שיא חדש, וחלקן מצליחות אפילו להגיע לסוג של איזה קלוזר או קתרזיס שמשלים אותו התהליך (או לפחות מתחיל להשלים אותו), שהן עברו במהלך העונה בצורה הטובה ביותר שיכולנו לבקש. יחד עם זאת, ולמרות שאין ספק שכל הדמויות הצליחו לגעת בנו בצורה מסוימת, במהלך הפרק יש שתי דמויות שהסצנות והמסע שלהן בלטו מעל כולן. הדמות הראשונה והדי מפתיעה היא לא אחרת מאשר דמותו של אוגי סמית', אביו של כריס מהיקום המקביל. אוגי שהיה עד עכשיו דמות משנית ודי זניחה מקבל במהלך הפרק ספוטלייט מבורך ביותר שמוסיף לו לא מעט עומק והופך אותו לאחת הדמויות המורכבות והמעניינות ביותר בסדרה כולה. סגירת התהליך שעוברת הדמות שלו בפרק זה, לא רק מציגה את אחת הדילמות המוסריות המעניינות והקשות ביותר (וגם הדי מפתיעות, יש לציין) בעונה כולה, אלא גם מצליחה להעניק משמעות חדשה לאירועי העבר, ומאפשרת לכריסטופר סמית' (שמוכר לנו בתור פיסמייקר), לעשות צעד ענק קדימה בתהליך הפיתוח שלו.







הייתי שמח לקבל ביקורות עם ספוילרים גם. דוגמה קטנה מיני רבות, שקשה לדעת בדיוק על איזה בדיחה מדובר (בכל זאת, ההתחלה הייתה מפוצצת בבדיחות שחורות). לפחות 80% מקוראי הביקות בטח כבר ראו את הפרק. יכול להיות יותר נחמד לקבל ביקורת שכוללת גם ספוילרים (או חלק עם ספוילרים וחלק בלי, עם אזהרה לפני הספוילרים)