"I am the dirt under your nails" - וי

אם עקבתם אחרי הסיקור המתגלגל שלנו בעמוד (או שאתם מכירים אותי באופן אישי), אתם בטח כבר יודעים מה אני חושב על העונה השנייה של ״ארקיין״ ועל הסדרה כולה. כתבתי על הסדרה הזו בכלל, ועל העונה הזו בפרט, עשרות אלפי מילים, וראיתי את כל הפרקים לפחות פעמיים (אם לא שלוש). הדעה שלי עליה מאוד מאוד ברורה ומובהקת. אבל עדיין החלטתי לכתוב את הביקורת הזו, כמעין סיכום לכל הכתבות שעלו פה, בה אנסה להסביר ולסכם בפשטות וללא ספוילרים את כל האלמנטים שדיברתי עליהם פה בעמוד בפירוט רב, ולהסביר פעם אחת אחרונה מה הופך את הסדרה הזו ליצירת מופת של העת המודרנית.

האלמנט הראשון שאני רוצה לפתוח איתו הוא התסריט והכתיבה של הסדרה, שהיו רמה מעל כל מה שראיתי בשנים האחרונות. כל אות ואות בתסריט נבחרו בקפידה ומחשבה עצומה בכדי להעביר במדויק את התחושות והמחשבות של הדמויות השונות, ולכל משפט ולצורה שבה הוא נאמר יש משמעות רבה ומלאה ברפרנסים לסיטואציות או משפטים קודמים. ההשקעה הזאת הופכת את הסיפור של העונה הזו לאנושי והאמיתי ביותר שחוויתי מזה תקופה, וזאת אף על פי שהוא מתעסק בעולם עם אלמנטים של פנטזיה וקסם. את כל אלו הסדרה יוצקת אל תוך דמויות שבקלות ניתן לטעון שהן מהמורכבות והעגולות ביותר שידעה ההיסטוריה של הטלוויזיה ויוצרת תהליכים וסיפורים אישיים, המגיעים לשיאים אפיים ורגשיים של ממש בפרקי הסיום של הסדרה, שגרמו לי לא פעם ולא פעמיים להזיל כמה דמעות. השיאים האלה עובדים מכיוון שהדרך אותה אנחנו עוברים עד שאנחנו מגיעים אליהם היא משמעותית וחכמה ביותר. הכותבים והיוצרים של הסדרה בשום שלב לא לקחו את הדרך הקלה והפשוטה, ובחרו פעם אחר פעם להתמודד עם הסיטואציות והדילמות המוסריות השונות שכל אחת מהדמויות וקווי העלילה מציגות בצורה הנכונה והאמיתית ביותר שאפשר, גם אם זה כולל החלטות מאוד קשות וכואבות. הבחירה הזאת יוצרת רמת חיבור והזדהות מהגבוהות ביותר שחשתי אי פעם לגבי סדרה ודמויות. אף על פי שהסדרה עושה את זה עם כל אחת ואחת מהדמויות שלה, וכל אחת מהן מקבלת את הסוף והמסע שהיא ראויה לו, יש דמות אחת שהכתיבה והסיפור שלה יוצאת מן הכלל (גם ביחס לסדרה הזו), והיא כמובן דמותה של ג'ינקס. המסע והפיק הסיפורי והרגשי אליו היא מגיעה בעונה הזו הוא השיא של השיא בעלילה והכתיבה של הסדרה. במהלך המסע שלה העונה (שניתחתי פה ארוכות), נעשה שילוב של כל האלמנטים שהזכרתי פה בצורה פורצת דרך ומבריקה ביותר, על מנת ליצור את אחד הסיפורים הכי טובים ומרגשים שחוויתי עד היום, הכולל בתוכו אלמנטים מורבים ביותר של התמודדות עם מוות, אובדן, הקרבה והזדמנות שנייה. הוא מסופר בצורה שהצליחה להזיז אצלי חלקים שלא ידעתי שבכלל קיימים, ובמקומות מסוימים הצליח להתעלות רגשית וסיפורית על העונה הראשונה, דבר שלא חשבתי שאפשרי.