סדרת הדרמה החדשה של קשת 12 בכיכובה של ניב סולטן לוקחת את הצופים לעוד תעלומה מסתורית ומפותלת, מהסוג שהקהל כבר התרגל לאהוב בתכנים כמו ״רצח כתוב היטב״ או ״הלוטוס הלבן״ - מלווה בזכרונות עגומים מתקופת בידודי הקורונה. אך האם הסדרה ששואפת להביא את הפורמט הסיפורי שסחף את העולם לישראל, זוכרת שהיא צריכה לרצות קודם כל את הקהל הישראלי, לפני שהיא מוכרת את התוצר לחו״ל?
הוסף תגובה
תקציר: רווי שם טוב (ניב סולטן) היא חוקרת משטרה ישראלית צעירה ולא מנוסה, המוצבת במקור בתחנת משטרת ערד. לאחר שהיא נדבקת בקורונה, היא נשלחת למלון של מבודדי קורונה בים המלח. בלילה הראשון שלה שם, מתרחש מוות מסתורי ומפתיע של אורחת במלון בשם שרה הכהן (אנה זק). רווי נאלצת לצאת למסע לחקר האמת, ולגלות מי מבין אורחי המלון הצבעוניים עומד מאחורי הרצח.
בעשור האחרון ז׳אנר התעלומות (או בכינויו הידוע, ״מי עשה את זה?״) נהיה פופולרי יותר ויותר. בין אם בסרטי ״אנולה הולמס״ של נטפליקס, סרטי ״זוטרופוליס״ של דיסני, טרילוגיית ״רצח באוריינט אקספרס״ של פוקס המאה העשרים או הדוגמה הטובה והאיכותית ביותר - טרילוגיית ״רצח כתוב היטב״ של הבמאי ריאן ג׳ונסון. זה היה רק עניין של זמן עד שהטרנד יגיע גם לארץ הקודש, ואכן בסוף שנת 2025 הגיחה לעולם סדרת הדרמה ״רצח בים המלח״ של אולפני קשת 12. אך האם היא באמת מצליחה להגיע לרמה גבוהה?
אני אגלה לכם את התשובה מראש. הסדרה ממש לא מצליחה להיות איכותית כמו חלק מהתכנים שהזכרתי קודם. הרמז הראשון לאיכות הסדרה היה גלוי לעין כבר לאחר שידור הפרק הראשון, כאשר נתנו לעיתונות הישראלית רק את פרק הבכורה לסיקור מוקדם. נכון, לפעמים אולפנים לא שולחים את העונה המלאה כדי למנוע מראש הדלפות וספוילרים, אך במקרה של ״רצח בים המלח״, ניכר שפשוט רצו להסתיר את הרמה הירודה של שאר העונה - אפילו שגם הפרק הראשון אינו איכותי במיוחד. מכיוון ששמעתי על הסדרה דרך שחקנים שאני עוקב אחריהם ושאני אוהב תעלומות רצח, התחלתי לצפות בה אחרי שכבר יצאו שלושה פרקים. לבסוף הסתבר כי המניעים היחידים שגרמו לי להמשיך לצפות ביתר הפרקים עד סיום העונה היו סימון הוי על הפרויקט וכתיבת הביקורת הזאת שאתם קוראים ממש עכשיו.
הבעיה הגדולה ביותר שהסדרה סובלת ממנה היא חוסר ההשקעה ו... תסלחו לי על הצרפתית, ״זריקת הז**״ הענקית של היוצרים. אני לא אשקר, הרעיון של הסדרה מעניין מאוד. הוא אמנם לוקח המון השראה בקונספט שלו מ-״רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית״ בשימוש במבנה סיפורי של קבוצת אנשים המגיעים למקום מבודד ואינם יכולים לברוח ממנו, אך ״תעלומת רצח ישראלית״ נשמעת כמו רעיון מעניין עם פוטנציאל גדול. ״רצח בים המלח״ לא רק שאינה מממשת את הפוטנציאל שלה, אלא גם אקטיבית מתייחסת בזלזול לצופים, כאילו המטרה היחידה בהפקה ובשידור שלה היא מכירתה לרשתות זרות בחו״ל בשלב מסוים. חוסר ההשקעה באה לידי ביטוי כבר בשורש הסדרה - התסריט. יש לא מעט החלטות שהדמויות עושות במהלכה שנועדו לשרת אך ורק את הרגע שבו הן נמצאות על המסך, ואינן תורמות להמשך העלילה. הסדרה השאירה אותי מבולבל, כאשר חלק מהטוויסטים פשוט נשארו מאחור ברגע שהתגלה קצה חוט חדש לחקירה בפרק הבא. שתי דוגמאות נהדרות לזה מגיעות בסוף פרקים 4 ו-5. העלילה פשוט מתקדמת הלאה ושוכחת לספק הסברים לחלקי העלילה שהיא דיברה עליהם קודם לכן. היא אפילו לא ממש מתייחסת אליהן בגראנד פינאלה בפרק הסיום, כאשר רווי עוברת על ציר הזמן ומסבירה לעצמה ולצופים איך הרצח בוצע. הרבה מהדיאלוגים המוצגים בסדרה רדודים מאוד ודי מביכים, ולפעמים המניעים של הדמויות לא מאוד ברורים. כולם מרגישים אקסטרה מטומטמים ושטחיים, ואני לא חושב שגוף שידור שמכבד את עצמו צריך לגרום לשחקנים שלו להגיד שורות כמו ״את כוסית בקטע סקסי״, כאשר השיחה מתרחשת בין חוקרת המשטרה לאחד החשודים. וכן, אני יודע שזה משרת אלמנט מסוים בסיום הסדרה, אבל לגמרי אפשר להמחיש ולעשות פורשדואינג טוב יותר גם בלי השורה הזאת. היא פשוט מביכה ומוציאה את כל הרצינות מהסדרה.
אבל הזלזול של ההפקה לא עוצר רק בשלב התסריט, הוא בא לידי ביטוי גם בביצוע של הסדרה שאנחנו הצופים רואים בתוצר הסופי על המסך. בעוד שהבטחתי שאני לא אתייחס לספוילרים ממשיים לסדרה, אני כן ארצה להתייחס לדוגמאות כדי להמחיש את מה שאני מדבר עליו. ואל תדאגו, אני אתאר סצנות ללא קונטקסט. הסדרה לוקה בלא מעט חוסר המשכיות בין סצנות ובין שוטים בתוך סצנות, שלפעמים חשתי ספק רב שמנהלת התסריט בכלל הייתה על הסט במהלך הצילומים. וכן, בדקתי בקרדיטים שמדובר באישה, זוהי אינה טענה מגדרית. כדי לנסות להסביר את זה בצורה הטובה ביותר ללא ספוילרים, אני אתאר חלק מהסצנות חסרות ההמשכיות עם ״דמות א׳ ודמות ב׳״. במהלך הפרק השני של הסדרה, דמות א׳ מבחינה כי דמות ב׳ צפה על המים בבריכת המלון, ללא תנועה, ומחליטה לקפוץ לבריכה על מנת להציל אותה. לאחר מכן, כשמתברר שדמות ב׳ בסך הכל שחתה ולא הייתה בסכנה, השיער שלה מבולגן, שזה דבר הגיוני בהתחשב בכך שפניה היו בתוך הבריכה וכך גם חלק מהשיער שלה. רק שכנראה אף אחד בהפקה לא חשב שזה יראה מוזר, כאשר שוט(!) אחד בלבד לאחר מכן, השיער של הדמות כבר ״מסודר״ - אפילו שאנחנו לא רואים את אותה הדמות מסדרת ומחליקה את השיער אחורה אפילו לרגע. ולא רק זה, סצנה לאחר מכן דמות א׳ נכנסת למלון, ולפתע היא יבשה לגמרי - כאילו היא בכלל לא קפצה לבריכה לפני דקה. מעניין, לא ידעתי שים המלח מכיל אנרגיית קסם שמייבשת אנשים תוך דקה. רגע… גם יוצרי הסדרה לא חושבים שדבר כזה קיים? כי יש כמה פעמים במהלך הסדרה שהדמויות צריכות אקטיבית להתייבש בעזרת מגבת. מה קרה דווקא כאן בעריכה?
נמשיך לסצנה נוספת. שימו לב, הדמויות המתוארות בסצנה הזאת הן לא בהכרח אותן הדמויות המתוארות בפסקה הקודמת, למרות שגם כאן הן יתוארו בתור ״דמות א׳ ודמות ב׳״. כולנו היינו לפחות פעם אחת בחיים בבית מלון ומודעים לעובדה שבחדרים צמודים יש דלת מחברת. מן הסתם, במידה ופותחים אותה מכל אחד משני החדרים, ניתן לעבור ביניהם. זה בדיוק מה שדמות א׳ ודמות ב׳ עושים במהלך הפרק השישי של הסדרה. דמות ב׳ יושבת על המיטה בחדר שלה, בעוד דמות א׳ בדיוק יצאה מהמקלחת בחדר הנפרד שלה ומתלבשת בדיוק בפתח בין החדרים, על מנת שדמות ב׳ תוכל לראות זאת. דמות א׳ נראית עירומה והמצלמה נמצאת מאחוריה, כך שרואים רק את גבה העירום. רק שהצלם עשה טעות קטנה וכיוון את המצלמה מעט למטה מדי, מה שחושף לצופים שלמעשה הדמות לובשת מכנסיים. וכן, מן הסתם שאני לא חושב שהשחקנית הייתה צריכה באמת להתלבש מאפס במהלך הסצנה. הגיוני מאוד שהיא תלבש מכנסיים אם רק חלקה העליון מצולם. אך הטעות הקטנה הזאת לגמרי יכולה להיפתר גם ללא צילומים חוזרים, אלא באופן פשוט עם חיתוך השוט והגדלתו בעריכה - תיקון של בקושי דקת עבודה. ניכר אף שהצלם שם לב בדיעבד לטעות שעשה - הוא עושה תנועה חדה למעלה בכדי לתקן זאת, בתקווה שאף אחד לא יבחין, במקום לחזור ולתקן לגמרי. אבל נגיד ואני מחליק להם על הטעות הקטנה הזאת. בשוט שאחרי, כאשר המצלמה עדיין מצלמת את חלקה העליון של הדמות בלבד, היא עושה תנועה של ״לבישת מכנס״ בכדי לתרום לאמינות האירועים. ואם חשבתם שהזלזול בסצנה נגמר רק בעניין המכנס, אתם טועים ובגדול. באותה הסצנה דמות א׳ גם לובשת טופ ישר על גופה, מבלי לשים קודם חזייה. שוב, רעיונית זה דבר הגיוני מאוד שהרבה נשים עושות אחרי שהן יוצאות מהמקלחת. רק ש... סצנה לאחר מכן, הדמות יורדת ללובי המלון, והפלא ופלא פתאום נראה שהדמות כן לובשת עליה חזייה. ופה אתם בטח אומרים, ״אבל היא בטח לבשה את החזייה לפני שהיא יצאה מהחדר וירדה למטה״. אז זהו שלא. הסדרה ממש דואגת להציג לנו את התרחשות האירועים מהרגע שהיא יוצאת מהמקלחת ועד לרגע שהיא מגיעה ללובי. כלומר, הצופים רואים שהדמות לוקחת איתה ז׳קט ופאוץ׳ בלבד, ואנחנו גם רואים אותה ממש יוצאת מהחדר. בהנחה שהיא אדם נורמטיבי, היא לא מחזיקה בחזייה רזרבית בתוך הפאוץ׳ ובטח שלא תלבש אותה במעלית בדרכה למטה. וזה עוד לפני שבכלל הגעתי לדבר על כך שדמות א׳ מדליקה טלוויזיה על התכנית ״עובדה עם אילנה דיין״, כאשר הכתוביות של התכנית מציגות ״שלא יהיו חולים בקורונה, שלא ידביקו את אנשי הצוות האחרים, וכדי לשמור אותם בריאים״, ואילו הסאונד שאנחנו שומעים ברקע שכביכול מגיע מהטלוויזיה הוא ״היא התייצבה אצלי במשרד [...] מערכת היחסים בינינו [...] אני רוצה שתדע…״. זה ניכר כאילו המחשבה של העורך היא שעבור צופים בינלאומיים, שאינם מבינים עברית, אפשר לתרגם את הקולות איך שמסתדר לנרטיב גם אם זו אינה האמת. על הצופים הישראליים שכן מבינים את השפה זה פחות עובד.
עכשיו שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי יכול להבין את הבחירות שיובילו לכך שדמות תופיע עם חזייה או שדמות תיראה יבשה, גם מטעמי אסתטיות וגם מטעמי נוחות של השחקניות. מבחינה הפקתית בסיסית, זה הגיוני. אבל אם אתם הולכים על הבחירות האלו, תדאגו לפתרונות מאוד פשוטים לביצוע. אם אתם רוצים שהדמות תהיה יבשה, תוציאו אותה מהמים ותתנו לה להתנגב מחוץ לבריכה, בזמן שהיא מנהלת שיחה עם הדמות שעדיין בתוך הבריכה. ככה תיצרו מצב שלפי היגיון אמיתי, הדמות אמורה להיות יחסית יבשה בסצנה הבאה. אם אתם רוצים שהדמות תלבש חזייה, תגרמו לה ללבוש אותה לפני שהיא יוצאת מהחדר, בזמן שהיא מדברת עם הדמות השנייה. ואלו רק שני פתרונות פשוטים מאוד שעלו לי עכשיו. אני בטוח שאם אשקיע מעט יותר מחשבה, אני אעלה על פתרונות נוספים לשתי הסיטואציות. אבל זה פשוט מדהים אותי כמה לאף אחד לא היה אכפת מפרטי ההמשכיות האלו, שהיו צריכים להיות בולטים כבר במהלך הצילומים עצמם. אני מניח שהמחשבה של ״נע, הכל טוב, אף אחד לא ישים לב. הצופים שלנו לא כאלה חכמים״ עברה לגורמים בהפקה לא פעם ולא פעמיים במהלך יצירת הסדרה. וחבל שזו הגישה שאלו תופסים על הקהל.
וכן, ניחשתם נכון. חוסר המקצועיות ממשיך גם בתחומים אחרים וקטנים יותר, שלא קשורים להמשכיות. אני לא יודע האם יש עוד מקרים כאלו במהלך הפרקים, אבל אני תפסתי לפחות פעמיים בהן רואים השתקפות / צל של הצלם והמצלמה. ואלו פעמיים יותר מדי. הזוי בעיניי שהתוצר הסופי עבר כל כך הרבה זוגות עיניים ואף אחד מהן לא שם לב שיש סצנות שהדבר קורה באופן מובחן בהן. אחת מהסצנות האלו, בה רואים מעט את ההשתקפות של הצלם, מצולמת כך שהחלון נמצא יחסית רחוק וככל הנראה העין של הצופה הממוצע לא תקלוט. אך עצם העובדה שאני הצלחתי לקלוט את זה מעידה על אחת משתי אופציות. הראשונה, גם יוצרי הסדרה וכל הגורמים דרכם הפרקים עברו שמו לב לזה והחליטו להתעלם, שוב מאותה הטענה של ״הצופים שלנו לא כאלו חכמים או מנטפקים״. האופציה השנייה היא שאף אחד מגורמי ההפקה לא שמו לב לזה, כי הם צופים בזה בתור ״הצופה הממוצע״. ובכנות, אני לא יודע מה יותר גרוע - זלזול מודע בקהל או זלזול לא מודע בקהל. אבל ניחא, נשים בצד את זה רגע. הזלזול בקהל מגיע גם בכל הסצנות בהן יש טלפונים שמציגים משהו במהלך הפרקים. כמעט בכל פעם שרואים טלפון באחד הפרקים, ברור מאוד שביום הצילומים עצמו הם לא הציגו כלום עליהם. כמובן שזה הגיוני כי סדרה, ובאופן כללי כמעט כל פרויקט, בכל סדר גודל, לא מצטלם בסדר כרונולוגי. על כן, לא בהכרח היו להם את הקטעים הנדרשים בנקודת הזמן בה צילמו את הטלפון, ואלו כנראה גם לא היו עוברים מצלמה בצורה מספיק ברורה. הבעיה האמיתית מגיעה בכך שההדבקה של התוכן עליהם עלובה. לא רק שמדי פעם התוכן מעט זז כי הנפישו אותו לא נכון, אלא הוא גם מגיב בזמן הלא נכון למגע האצבעות של השחקנים. מספר פעמים שמתי לב שהטלפון מבצע תנועת גלילה כשנייה או שתיים לפני שהשחקן מבצע אותה עם האצבע. למעשה, התוכן על הטלפונים הוא לא הדבר היחיד שמודבק בצורה גרועה בסדרה. במהלך אחת הסצנות בפרק 6, שתי דמויות יושבות בחדר ואחד מהם מפליץ. לא רק שאין שום סיבה שאנחנו כצופים נקבל את המידע הזה ולגמרי יכלו לוותר עליו בלי קשר, אלא הסאונדים מודבקים בצורה נוראית בלי ניסיון להיטמע בתוך הסצנה. זאת בעיקר מהעובדה שאלו אפקטי הסאונד הכי מוכרים, גנריים וחרושים ברשת של פלוצים, שניתן להוריד מהתוצאה הראשונה שתקבלו בחיפוש ביוטיוב.
בנוסף, מכיוון שהסדרה מתרחשת במהלך תקופת הקורונה, קיימות לא מעט סצנות בהן הדמויות עוטות מסכה כירורגית בכדי לא להידבק אחד מהשני. אני אספר לכם גם שרוב הסצנות האלו מכילות ADR-ים מאוד ברורים. אני אפשט את המושג - למי שלא בקיא במושגים מעולם הקולנוע, התרגום המילולי של ADR הוא ״החלפת דיאלוג אוטומטית״ או ״הקלטת דיאלוג נוסף״. כלומר, זה שלב מאוחר יותר בהפקה, בו שחקנים מוזמנים לאולפן הקלטות על מנת להקליט שורות מחדש או שורות חדשות. בדרך כלל התהליך מנוצל לשיפור הקלטות במידה והשורות לא הועברו טוב בצילומים, או לשינויים מינוריים בתסריט ללא הצורך לצלם מחדש. אך הסדרה הזו חוטאת בזה קצת יותר מדי. קיימות לא מעט סצנות בהן פיהן של הדמויות מוסתר בעזרת מסכות, ולא מעט סצנות בהן הפריים הופך מהר להיות ״Over The Shoulder״ - כלומר מאחורי הדמויות המדברות, כך שלא נראה את תנועות השפתיים שלהן. אני לא בטוח אם שימת הלב שלי מגיעה מכך שראיתי את הסדרה עם אוזניות ולא דרך טלוויזיה, אבל שמתי לב בכמה מקרים שהדיאלוגים מרגישים קצת מודבקים ואינם נושאים באמת באווירת הסצנות שהם מתרחשים בה. בחלק מהפעמים, נראה גם שתנועות השפתיים של השחקנים מאחורי המסכות בכלל לא תואמות את מה שאנחנו שומעים, ולעיתים אף נראה שהשחקנים כמעט ובכלל לא מזיזים את הפה שלהם. הניחוש שלי הוא שצילומים כאלה נמצאים פעמים רבות במהלך הסדרה על מנת שיהיה קל יותר לדבב אותה לשפה אחרת, במידה והיא תימכר בשלב מסוים לארצות אחרות בעולם. כך הצילומים יוכלו לשרת כל שפת שמע שהיא. לא יכול להיות הבדל מובחן בתנועות השפה - אם אין תנועות שפה.
פה אני אפסיק לדבר על חוסר המקצועיות, כי נראה לי שדי הבנתם את הקונספט ומה אני חושב על הפקת הסדרה. אני דווקא ארצה לדבר עכשיו יותר על הבימוי והמשחק. אני אגיד את זה ככה - הבימוי והמשחק מרגישים חלשים מאוד ודי רעועים, ומביישים את השחקנים הגדולים בהפקה. קאסט הסדרה מורכב מלא מעט טאלנטים מוכרים בתעשייה הישראלית, וביניהם ניב סולטן, בן יוסיפוביץ', רועי ניק, הנרי דוד, ענת עצמון, אבי דנגור, ריימונד אמסלם, ליה אללוף, אביהו פנחסוב, רותם שפי (הידועה גם בתור ״שפיטה״) והזמרת המוכרת אנה זק. מצפייה בסדרה ואפילו רק בפרקיה הראשונים, מבינים שהליהוק של אנה זק לסדרה נועד אך ורק למשוך קהל צעיר לעקוב אחריה - מכיוון שכמעט ואין לה בכלל סצנות. רוב הסצנות שלה הן סצנות פלאשבקים, וגם הן די מעטות, לא שונה מחלקה של הזמרת נועה קירל בסדרה ״איננה״. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי בעיה עם הליהוק של אנה זק, כמו שכן יש לי בעיה עם ליהוק שלא באמת מצדיק את עצמו ונועד רק למשוך קהל. אבל בסדר, אני מבין שמדובר בעסק ושהם צריכים למשוך קהל כדי להרוויח כסף ורייטינג גבוה. אז בואו נדבר על השחקנים שכן זכו להופיע לא מעט בסדרה עצמה. אני אהיה אתכם כן ואגיד לכם דוגרי, כמעט אף אחד מהשחקנים לא מצליח לספק תצוגת משחק טובה ורובם די מביכים בתפקידים שלהם. רוב השחקנים מגישים את השורות שלהם בצורה מאוד מונוטונית ומביכה, שלעיתים תהיתי איך בכלל שחקנים עם שם כזה גדול הסכימו לכזה דבר. שני שחקנים בעיקר עלו לי על העצבים במהלך הסדרה, והם אביהו פנחסוב ורותם שפי. אני לא חושב שזה אומר משהו על האישיות שלהם, אני בטוח שבמציאות הם אנשים מקסימים, מצחיקים ומיוחדים כל אחד בדרכו שלו. פשוט בסדרה היה להם שילוב גם של כתיבת דמויות בצורה מעצבנת וגם הגשות טקסט נורא מעצבנות, שיצרו מעין אנטיגוניזם מסוים אצלי לגבי הדמויות האלו, לא משנה אם הן בצד של ״הטובים״ או בצד של ״הרעים״. אך לדעתי, כלל השחקנים סובלים מבימוי לוקה, שנורא מגביל את היכולות שלהם. אני יודע שהשחקנים האלו מסוגלים ליותר, הם הוכיחו את עצמם בלא מעט פעמים בעבר - במיוחד ניב סולטן שהפכה להיות יחסית בינלאומית עם ״טהרן״. אבל אפילו היא לא מצליחה להציל את התסריט והבימוי המגבילים שסופקו לה. הכל מרגיש מאוד חובבני וקרינג׳ יתר על המידה, גם בקטעים שצריכים להיות יותר רציניים. לפחות מנקודת המבט שלי, הבימוי הוא הגורם המכשיל העיקרי שחוסם את השחקנים מלהביע את עצמם כמו שצריך.
השחקנית היחידה שמצליחה לפרוץ את הגבולות האלו, לדעתי, היא ליה אללוף. כבר בסרט ״קרוב אליי״, שעלה לבתי הקולנוע לפני כשנה וחצי, הבנתי שמדובר באחת השחקניות הישראליות הטובות ביותר שאנחנו הולכים לראות במהלך השנים הקרובות. אמנם חששתי שהיא תהיה שחקנית שנעלמת אחרי פרויקט משחק גדול אחד, אבל לשמחתי זה לא קרה. היא הצליחה לתפוס לא מעט תפקידים נוספים כמו הסדרה ״גחליליות״ של הוט, הסדרה ״מטכליסטים״ של יס ועכשיו גם ״רצח בים המלח״ של קשת. גם כאן, אללוף מוכיחה ומצדיקה שוב את הטענה שלי שמדובר בשחקנית שעוד נשמע עליה הרבה. תזכרו איפה שמעתם את זה. אמנם גם היא לא מצליחה לתת את המאה אחוז שלה כי מגבלות ההפקה עדיין קיימות, אך היא כן מצליחה לספק תצוגת משחק מרשימה יותר בכמה רמות מעל שאר חברי הקאסט, ולהיות אחת הסיבות הגדולות שמעלות את הציון של הסדרה.
ציון שלנו:
בינוני
הטוב
פסק הדין
אמנם גם היא לא מצליחה לתת את המאה אחוז שלה כי מגבלות ההפקה עדיין קיימות, אך היא כן מצליחה לספק תצוגת משחק מרשימה יותר בכמה רמות מעל שאר חברי הקאסט, ולהיות אחת הסיבות הגדולות שמעלות את הציון של הסדרה
הרעיון מעניין ובהחלט הייתי רוצה לראות עוד סדרות כאלו בארץ, רק עם הבטחה שישקיעו ביצירה שלהן יותר אכפתיות ופחות יזלזלו בקהל. היא לא בלתי ניתנת לצפייה (למרות שהיא די מתקרבת לשם), והקצב שלה עובד יחסית טוב, חוץ מפרק הסיום שמרגיש מזורז מאוד. לזכותה, אני אגיד שהעלילה כן יחסית עניינה אותי ורציתי לראות לאן הכל הולך, אך הביצוע כל כך הוריד לי ממנה, שבשלב מסוים קצת נמאס לי. ובכנות, היא באמת לא שווה את הזמן שלכם, וכנראה גם לא הייתה שווה את הזמן שלי.
לכבוד עליית העונה השלישית של ״בית הדרקון״, הוזמנו למסיבת עיתונאים עם יוצר הסדרה, ראיין קונדל! בראיון המיוחד, מספר קונדל על תהליך הפיתוח של העונה החדשה, האתגרים שהופכים את ההפקה של הסדרה למורכבת, המסעות האישיים שהדמויות צפויות לעבור ואיך העונה מתברגת אל תוך התוכנית המקורית לסיפור הכולל של הסדרה, בדרך אל עונתה הרביעית והאחרונה.
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסדרה החדשה המבוססת על הקומיקסים של מארוול, מבית סוני פיקצ׳רס טלויז׳ן ואמאזון MGM סטודיוס, מרחיבה את עולמו של בן ריילי - הלא הוא וריאנט איש העכביש ״ספיידר-נואר״ שסחף את לב הקהל בסרט ״מימד העכביש״. אך בניו יורק של שנות ה-30 אין אנימציה, אין מולטיוורס ואין צבע. כשהפשע העל-אנושי חוזר באופן מפתיע לרחובות, האחריות הגדולה של כוחות העכביש תוביל את ריילי דרך חקירה מורכבת, שתאלץ אותו להתמודד מחדש עם צלקות העבר שלו - בין אם במטרה להציל את האזרחים התמימים המנוצלים לרעה, או להצליח להציל את נפשו הבודדה.
