הכתבה הבאה מתעסקת בהצגה ״דברים מוזרים: הצל הראשון״ ומבקרת אותה ללא ספוילרים. יחד עם זאת ובהתאם לעלילת ההצגה, הביקורת כוללת ספוילרים לעונות 1-4 של ״דברים מוזרים״. אנו ממליצים לקרוא את הכתבה לאחר הצפייה בעונה 4.

לביקורת מלאה ונטולת ספוילרים לחלק הראשון של ״דברים מוזרים עונה 5״, לחצו כאן.

יש לא מעט סיבות שבגינן הסדרה ״דברים מוזרים״ הפכה למותג העל שהיא כיום. אבל אין ספק שאחת הבולטות בניהן (ואולי אפילו הבולטת ביותר) היא השילוב וההנגשה של זאנר המד״ב אל הקהל הרחב. המפלצות השונות, האפסייד דאון וכן גם החלקים האימתיים יותר של הסדרה, הפכו לאט לאט מלהיות האלמנטים היותר מאתגרים של הסדרה בפני הקהל, לחלק בלתי נפרד מהסיבה שהוא סופר את השניות עד שהוא יזכה לראות תוכן חדש מבית העולם המופלא שבנו האחים דאפר. מעבר לכתיבה הממולחת והדמויות השונות, שהיו הסיבה המרכזית שהקהל שינה את דעתו מקצה לקצה על אותם האלמנטים, גם לספקטקל הויזואלי והטכני היה חלק משמעותי בסיבה שהקהל התאהב בסדרה בכלל ובחלקים האלו בפרט. הבמאים השונים של הסדרה (ובראשם כמובן האחים דאפר) לקחו את האפיות והגרנדיוזיות שטמונים בז'אנר המד״ב והאימה, ודחפו אותם לקיצון. היצירתיות הזאת הולידה לא מעט סצנות אייקוניות ומרהיבות, שחלקן המובחר אף נמנה בעיני רבים בין הסצנות הטובות והאיכותיות ביותר של המאה הנוכחית בטלוויזיה. 

לכן, כששמעתי לראשונה על ההצגה ״דברים מוזרים: הצל הראשון״ ועל העובדה כי המותג יוצא מהמסך הקטן ומגיע אל הבמות הגדולות, הדבר הראשון ששאלתי את עצמי היה… איך? איך הם מתכוונים להציג את האפיות והגרנדיוזיות של הסדרה במציאות? זה דבר אחד להציג סצנות קרב מלאות במפלצות וכוחות על, כאשר יש מאחוריך צוות שלם של אמני אפקטים שעובד שנים ארוכות על עשרות טייקים שונים של אותה הסצנה. אבל על הבמה, כשהכל צריך להתרחש במציאות ובסוג של טייק אחד ארוך? זה נראה לי ממש בלתי אפשרי. אבל לתדהמתי המוחלטת, מהשנייה הראשונה שלה, ההצגה לא רק מצליחה להציג סדרה של סצנות מרהיבות ובלתי יאומנות מבחינה טכנית, אלא גם מציגה סיפור מרשים שעשוי היטב, ההופך אותה לחלק איכותי וחשוב במותג העל הזה.

ברוכים הבאים להוקינס

כאמור, מלבד רמת ההפקה הפסיכית (שעוד נגיע אליה בהמשך), הדבר שהכי הרשים אותי בהצגה הוא עד כמה הסיפור שלה פשוט טוב. גם בתוך העולם המסועף של ״דברים מוזרים״ כמובן, אבל באופן מפתיע, גם בפני עצמו. זה אולי לא בא בהפתעה כשיודעים שמי שהובילה את כתיבת המחזה היא לא אחרת מאשר קייטי טרפי, שכתבה כמה מהפרקים החשובים ביותר בסדרה (וגם את עונה 5 פרק 6, שעדיין לא שודר, אבל הוא לחלוטין הפרק שאני הכי מחכה לו בסדרה), ובהנתן העובדה שהיא גם עבדה בפיקוח צמוד של האחים דאפר, אבל זה לא הופך את זה לפחות מרשים. השלושה הצליחו לזקק במדויק את האלמנטים התסריטאיים והסיפוריים שהפכו את ״דברים מוזרים״ לסנסציה שהיא כיום. הם הצליחו לרקוח אותם במדויק אל תוך תסריט שלגמרי גורם לי להרגיש כאילו אני לא צופה בסתם עוד הצגה, אלא בסוג של פרק (או יותר נכון פרקי) בונוס של הסדרה. המעקב אחרי חבורה של נערים צעירים, עלילה שמתרחשת בעבר הלא רחוק מידי, דמויות מרתקות שמאופיינות היטב ומשלימות אחת את השנייה ואפילו האווירה המסתורית והקריפית שעוטפת את הסדרה - כולם מופיעים ונוכחים במהלך ההצגה. בגרסא המותאמת למדיום החדש, האלמנטים האלו משתלבים יחדיו לכדי סיפור אפי ומרגש ביותר, שמצליח לעמוד בשורה אחת עם לא מעט מהרגעים האייקונים של הסדרה האהובה. אבל מעבר לכך, השילוב של כל הדברים האלו לכדי מקשה אחת אדוקה מספק סיפור שמתאים גם לקהלים שלא ראו או עקבו אחרי הסדרה. הקהל הזה אולי לא יבין לא מעט מהרפרנסים השונים (וככל הנראה גם יהנה פחות ממי שכן ראה את הסדרה), אבל הוא עדיין ימצא את עצמו מרותק אל הבמה במשך שלוש שעות, בהן הוא יחווה סיפור איכותי ומפעים גם בפני עצמו.