עוד רגע טקס האוסקר עומד להתחיל ב-Dolby Theater בלוס אנג׳לס ונגלה סוף סוף מי הסרטים ששוחררו לאורך 2024 שיזכו בפרסים הגדולים והנחשקים, כולל פרס הסרט הטוב ביותר. לאורך החודשים האחרונים, צפינו במגוון הסרטים המוצגים בקטגוריות השונות, במיוחד בחודש האחרון לאחר פרסומן, במטרה להשלים את כולם ולהבין - למי באמת מגיעה הזכייה?
לכבוד ערב האוסקר המיוחד ולאחר שצפינו ב(כמעט) כל המועמדים האפשריים לפרסים השונים, התאספנו עידו שייביץ ממערכת ComicON ועומר בר-חי מהעמוד Multiverse of Geeks על מנת לאסוף עבורכם את הסרטים, השחקנים והשחקניות והיוצרים והיוצרות שאנחנו מאמינים שהיו הטובים ביותר בכל אחת מהקטגוריות.
טקס האוסקר ה-97
מוזמנים להגיב לנו אם אתם מסכימים איתנו, ובמידה ואתם חושבים שמועמד/ת אחר יותר ראויים, מוזמנים לפרט לנו למה. אנחנו נהיה כאן גם מחר עם סיכום מלא של כל הזוכים בפועל בפרסים השונים, ויחד נגלה האם הכוכבים והכוכבות הגדולות שלנו מהשנה האחרונה הולכים לצאת מהערב הזה עם תמונה דומעת מול מיקרופון ופרס מוזהב ביד.
מבלי להרבות במילים, בואו נתחיל!
התסריט המקורי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אנורה
הברוטליסט
כאב אמיתי
5 בספטמבר
יופי מסוכן (The Substance)
עידו: הקטגוריה השנה כוללת מגוון פרויקטים מסוגים שונים לגמרי, שקשה מאוד להשוות בניהן. אני לא מאוד התרשמתי מהתסריט של ״אנורה״, ו-״כאב אמיתי״ מרגיש לי כאילו הוא שואף אבל לא בדיוק נוגע בנקודה שהוא פונה אליה. אם יש סרט מהחמישה האלה שרוב חוזקתו מבוסס על התסריט שלו, ״5 בספטמבר״ הוא לגמרי הסרט הזה. השימוש המופתי שלו בחומרים ארכיונים לתוך הכתיבה מחזקת את המסר כולו, ומעוררת מחשבה ושאלות תוך כדי שהוא מושך אותך להתעמק בו.
עומר:5 בספטמבר לקח אירוע כל כך גדול ומשמעותי ששינה את התקשורת (בעיקר שידורי לייב) והשתמש בחומרי המקור שלו בצורה מצויינת. כך גם התסריט שלו, ששומר על מתח ומסתורין למרות שאנחנו יודעים מה הולך לקרות בכל צעד.
מתוך ״5 בספטמבר״
התסריט המעובד הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אנונימי לגמרי
עד שיצא עשן לבן
אמיליה פרז
נערי ניקל
סינג סינג
עידו: הסרט ״עד שיצא עשן לבן״ הוא לחלוטין הסרט עם התסריט שהכי הלהיב אותי העונה, ולו מן העובדה שהוא הצליח לחבר אותי ולסקרן אותי בכל הפוליטיקה הפנימית המוצגת בו, למרות שאלו דמויות שלא פגשתי מימיי, בתהליך שמעולם לא שמעתי עליו קודם. הבחירה הזאת מגיעה בכאב על גבי ״סינג סינג״, שהוא נהדר מאוד כסרט, ולגמרי היה צריך להיות מועמד לסרט הטוב ביותר, אבל התסריט שלו מעט חלש יותר.
עומר: עד שיצא עשן לבן - התסריט מספר סיפור פוליטי מורכב שעלול להישמע משעמם או כבד, אך מצליח להעביר את המסר ואת הסיפור של הסרט בצורה מעניינת ומרתקת שהצליחה להשאיר אותי על קצה הכיסא במהלך כל אורכו!
מתוך ״עד שיצא עשן לבן״
האפקטים הויזואליים הטובים ביותר -
והמועמדים הם:
הנוסע השמיני: רומלוס
Better Man: סיפורו של רובי וויליאמס
חולית: חלק שני
כוכב הקופים: ממלכה חדשה
מרשעת
עידו: עם כמה שהאפקטים ב-״חולית: חלק שני״ הם מאוד מאוד מרשימים לאפוס הקולנועי שהוא, אני חושב שלא מתקבלת מספיק הערכה לכמות האפקטים המרשימה ששומשה להוצאה לפועל של Better Man. הברייקדאון שפורסם על ידי Weta FX לסצנת ה-Rock DJ הוא פשוט מטורף, וההשקעה עד הפרטים הקטנים על מנת שהכל יעבוד חלק ויראה אמין ביותר פשוט עובד. לרגע אתה לא מפקפק במה שאתה רואה על המסך, למרות שמה שאתה רואה על המסך זה קוף מזמר. עבודה נהדרת שראויה להכרה ציבורית! [הערה: לא צפיתי ב-״הנוסע השמיני: רומלוס״ וב-״כוכב הקופים: ממלכה חדשה״]
עומר: בעוד שהייתי רוצה ש״Better Man״ או ״כוכב הקופים: ממלכה חדשה״ (באמא שלכם תביאו להם כבר פרס 🙏🏻) יקח את הפרס, אני מעריך כי ״חולית: חלק 2״ יהיה זה שיקח אותו… והאמת? שבצדק. הבעיות הגדולות שלי עם הסרט הן בתסריט ובאורך שלו, אך אני לא יכול להגיד מילה רעה על האפקטים שבו, שהיו מאוד מושקעים והכניסו אותי בצורה מצויינת לאווירה של אראקיס.
(הערה קטנה, כוכב הקופים הראשון הפסיד ל-״הוגו״, כוכב הקופים השני הפסיד ל-״בין כוכבים״, וכוכב הקופים השלישי הפסיד ל-״בלייד ראנר 2049״ - אני ממליץ ליוצרים של כוכב הקופים להוציא את הסרט הבא בשנה שיש להם סיכוי לנצח 🥲)
מתוך ״Better Man: סיפורו של רובי וויליאמס״
הסאונד הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אנונימי לגמרי
חולית: חלק שני
אמיליה פרז
מרשעת
רוז הרובוטית
עידו: החוויה אחת הזכורות ביותר שלי בקולנוע בשנה שעברה היא הקרנת הבכורה של ״חולית: חלק שני״, ואיך הסאונד באיימקס היה מוגבר ברמה שלא יצא לי לשמוע קודם לכן. ובכך, כל חלק קטן בסאונד דיזיין נטמע בך והשפיע עליך נפשית - והכניס אותך לאווירה בצורה מצמררת. השימוש של הסרט הזה בסאונד הוא מופתי והוא אחד מביצועי הסאונד הקולנועיים המוצלחים ביותר שראיתי בשנים האחרונות.
עומר: חולית 2 הוא ללא ספק הבחירה המובילה שלי גם לקטגוריית הסאונד. כפי שרשמתי קודם, כמו האפקטים גם הסאונד בסרט עשה עבודה נפלאה בלהכניס את הצופה לתוך אראקיס ולהרגיש כאילו אנחנו ממש בתוך הסיפור. בעוד שאני אישית לא הכי התחברתי לפסקול של הסרט (בין היתר כי הוא לא.. מקורי), הסאונד בסרט דווקא היה אחד החלקים הטובים בו.
מתוך ״חולית: חלק שני״
הסרט הקצר הלייב-אקשן הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
A Lien
Anuja
I’m Not a Robot
The Last Ranger
The Man Who Could Not Remain Silent
עידו: [לא הספקתי לצפות בסרטים הקצרים]
עומר: קטגוריית הסרטים הקצרים השנה הייתה די חלשה, ומתוך הסרטים שמועמדים רק אחד קיבל ממני דירוג של 4 מתוך 5 כוכבים, והוא "The Last ranger". הוא הרגיש לי הכי מחובר למציאות ועם המסר הכי חזק מבין הסרטים, והוא גם עשוי מהבחינה הטכנית ברמה גבוהה. הוא מצולם יפה, ערוך טוב ויש לו פסקול מקורי שהלחין המלחין של מרשעת, שרק, הדרקון הראשון שלי, קונג פו פנדה ועוד..
מתוך ״The Last Ranger״
עיצוב ההפקה הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
הברוטליסט
עד שיצא עשן לבן
חולית: חלק שני
נוספרטו
מרשעת
עידו: בקטגוריה הזאת באמת יש מועמדים חזקים ביותר, שכל אחד ראוי למקומו בו. עם זאת, התחרות הראשית בעיני נמצאת בעיקר בתיקו בין אמריקה של המאה הקודמת לדיונות של אראקיס (ועל אף ש-״מרשעת״ היה מאוד צבעוני ויצירתי, הוא השאיר לי המון תחושה של ״כמעט״). ואם אני ממש חייב לבחור אחד מהם, ״הברוטליסט״ בעיניי צריך לקחת את הפרס הזה, על אחת כמה וכמה שהוא פשוט מצליח להביא אל המסך תחושה של סרט שנוצר לפני 50-60 שנה, וממש לא בשנת 2024. כל העיצוב של ההפקה הזאת מכניס אותך בצורה ממש אותנטית לתקופה, וזה לא שקר כשאומרים עליו ש-״כבר לא עושים סרטים כאלה״.
עומר: אני לא חושב שצריך יותר מדי לפרט למה אני חושב שמרשעת צריך לזכות בקטגוריה הזאת. בעוד ש-"הברוטליסט" הציג סטים מאוד מחושבים ומדויקים, "עד שיצא עשן לבן" הציג סטים בודדים אך מושקעים ו-"חולית: חלק 2" ו-"נוספרטו" הציגו סטים יותר קטנים אך כאלו שתורמים לאווירה - מרשעת פשוט עשה הרבה יותר מזה. בעזרת הסטים הצבעוניים והפרקטיים (!) של הסרט, והשאפתנות של ג'ון מ. צ'ו לשתול 9 מיליון פרחים עבור סצנת הפתיחה של הסרט, הוא מצליח להרוויח מקום כבוד ולהיות המועמד המוביל לקטגוריית עיצוב ההפקה הטוב ביותר!
מתוך ״מרשעת״
השיר המקורי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אמיליה פרז - El Mal
גדוד 6888 - The Journey
סינג סינג - Like a Bird
אמיליה פרז - Mi Camino
אלטון ג׳ון: אף פעם לא מאוחר מידי - Never Too Late
עידו: אני לא חושב שאף אחד משני השירים של ״אמיליה פרז״ היה צריך להיות מועמד או לזכות. El Mal מרגיש די זול, ו-Mi Camino פשוט לא זכיר. לצערי, גם השיר של ״סינג סינג״ לא ממש זכור לי לאחר הצפייה בסרט, אז הוא כנראה לא מיוחד. לא הספקתי לשמוע את שני השירים האחרים, אז בקטגוריה הזאת אני נמנע מלבחור - ממה שנחשפתי אליו, אין מועמד ראוי לזכיה.
עומר: ניכר שעל כל אחד מחמשת השירים השקיעו מחשבה ויצירתיות כדי ליצור את השיר הטוב ביותר לאותו הפרויקט. אך כששמעתי את כל השירים יחד, אחד בלט לי יותר מהשאר, והוא "Never Too Late" של אלטון ג'ון. אלטון ג'ון, כמו שאנחנו מכירים, לא מסוגל להוציא שיר לא מדויק בכל הפרטים. גם העיבוד המוזיקלי שלו וגם המילים עשויים בצורה הטובה ביותר ובין כל השירים הוא גם השיר שהכי התחברתי למסר שלו, שממליץ גם לכם לקחת: אף פעם לא מאוחר מדי כדי לנסות.
מתוך ״אלטון ג׳ון: אף פעם לא מאוחר מדי״
הסקור המקורי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
הברוטליסט
עד שיצא עשן לבן
אמיליה פרז
מרשעת
רוז הרובוטית
עידו: בחירה מאוד מאוד מאוד קשה, וזאת מאחר שרוב הסרטים פה (אי אפשר לומר כל בגלל ״אמיליה פרז״) כוללים סקור פשוט עוצמתי שמאוד מאוד תורם לחוויה השונה של כל אחד מהם בצורה ערבה לאוזן ומעוררת תחושות ורגשות. ״מרשעת״ גם כאן מקבל מעט הורדה בדרגה על עצם כך שרוב הפסקול שלו מבוסס על המנגינות של השירים הקיימים מהמחזמר, עם מעט עיבודים מעליהם. בחריקת שיניים וקושי רב, אני חושב שהבחירה שלי כאן תלך על ״רוז הרובוטית״, שהוא הסרט שהכי גרם לי לחוש תחושות של עצב, הזדהות והתרגשות, ואלה הם הרגשות שאני הכי מחפש בתוכן שאני אוהב.
עומר: על קטגוריית הפסקול אני מעט חלוק. מאוד ברור לי ששתי הבחירות המובילות שלי הן ״מרשעת״ ו-״רוז הרובוטית״ בגלל שהפסקול שלהם מוסיף המון לסרט ולאווירה הכללית שלו. שניהם פסקולים קסומים ומושקעים מאוד, שניכר שעבדו עליהם רבות, וללא ספק מגיע. להם המועמדות ואפילו הזכייה בפרס. אם הייתי צריך לבחור באחד היותר טוב לדעתי, הייתי הולך על ״מרשעת״ שמצליח להשתמש באלמנטים של הפסקול של המחזה במנגינות חדשות לגמרי שמצליחות ללמד אותנו הרבה על הדמויות ועל הדרך שהן עוברות!
מתוך ״רוז הרובוטית״
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר -
והמועמדים הם:
A Different Man
אמיליה פרז
נוספרטו
יופי מסוכן (The Substance)
מרשעת
עידו: אחד הסרטים שהכי אהבתי השנה, ״יופי מסוכן״, מציג את עבודת האיפור המטורפת ביותר שראינו בשנה החולפת, ללא כל דיון וללא כל ספק. אם ראיתם את הסרט, אתם יודעים בדיוק על מה אני מדבר. זה אומנם ״דוחה״, זה אומנם מעורר חלחלה וזה אומנם קיצוני ביותר ביחס למה שרגילים לראות על המסך מסרטי אוסקר - אבל זו רק הוכחה לכמה חזון של יוצרת אחת יכול ללכת רחוק, ועם הצוות הפרקטי הנכון, יכול להביא לנו דברים מדהימים ומיוחדים. אני כן אשמח לציין לחיוב גם את ״נוספרטו״, שעבודת עיצוב השיער של הסרט הוא אחד האספקטים החזקים ביותר בו, ותורמים רבות להכנסת הצופה לתקופה שבה הוא מתרחש. [הערה: לא צפיתי ב-״A Different Man״]
עומר: בין אם אהבתם את ״יופי מסוכן״ ובין אם לא, אתם לא יכולים שלא להסכים איתי שמגיע לו את הפרס על איפור ועיצוב שיער. העובדה שהמראה הסופי של סו ואליזבת בוצע עם אפקטים פרקטיים מרשים מאוד וגורם לי להעריך הרבה יותר את הסרט ואת המסר שהוא לא מפחד להעביר.
מתוך ״יופי מסוכן״
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אני עדיין כאן (ברזיל)
The Girl with the Needle (דנמרק)
זרע התאנה הקדושה (גרמניה)
עם הזרם (לטביה)
אמיליה פרז (צרפת)
עידו: הסרט הבינלאומי שהכי תפס אותי השנה היה למרבה המפתיע ״זרע התאנה הקדושה״, שראיתי בתור סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה ממש בינואר האחרון. סרט לא רק חשוב מאוד פוליטית ומתנגד לאחד המשטרים הקטלניים והמרסנים ביותר הקיימים בימינו אנו, אלא גם סרט מתח שרובו מתרחש בתוך מבנים, אך בו בזמן מצליח לזעזע את הצופה ולסקרן אותו לגבי איך תתפתח הדינמיקה השונה של הדמויות. על אף שאני לא רגיל לראות סרטים בפרסית, ובדרך כלל בסרטים זרים יש קצת קושי לעקוב אחר הדמויות השונות, התחברתי כאן ברגע ואפילו חשתי חיבה ושנאה לחלק מהדמויות באופן אקטיבי במהלך הצפייה. הוא באמת לדעתי הטוב ביותר מההיצע, אם כי ניכר שהרוח לא נושבת לכיוונו, ויותר סיכוי שיזכה ״אני עדיין כאן״, שגם הוא סרט לא רע בכלל בכלל - רק שפחות התחברתי אליו רגשית. העיקר ש-״אמיליה פרז״ לא יזכה. [הערה: לא ראיתי את ״The Girl with The Needle״]
עומר: בקטגוריה הזאת ראיתי רק שלושה סרטים (לא ראיתי את ״זרע התאנה הקדושה״ ואת ״הנערה עם המחט״) ולכן אני לא יכול מאוד לקבוע לגמרי מי יזכה באמת. אך מבין שלושת הסרטים שכן ראיתי, אני מעודד את ״אני עדיין כאן״ של ברזיל, מכיוון שהוא מציג סיפור שחשוב מאוד להעלות על סדר היום, והוא עושה את זה בסך הכל בצורה טובה ומעניינת.
מתוך ״אני עדיין כאן״
העריכה הטובה ביותר -
והמועמדים הם:
אנורה
הברוטליסט
עד שיצא עשן לבן
אמיליה פרז
מרשעת
עידו: אני קצת מאוכזב לא לראות בקטגוריה הזאת את Better Man, שבעיניי היה אמור לפחות לקבל מועמדות. אך מבין המועמדים האלו, אני חושב שהתחרות בעריכה נמצאת בין שוטים של בנייה של בניינים לבין ריקודים בחוצות העוצדאסט, ובניהם הנטייה היא מעט יותר לכיוון ״מרשעת״. קטעי השירה הגרנדיוזים דורשים עריכה מדויקת ושילוב של מגוון צילומים מזוויות שונות של דמויות שונות תוך כדי חיבור לסגמנט מוזיקלי קוהרנטי רציף, כך שבעיניי עצם העובדה שזה עובר חלק וללא בעיות - תוך כדי שהביצועים לשירים בוצעו על הסט - הוא הישג אמיתי וראוי לשבח.
עומר: את פרס העריכה אני מעריך ש-״אנורה״ יקח. אני חושב שהוא יקח את הפרס לא רק בגלל שהעריכה באמת טובה ומכניסה את הצופה לאווירה המוצגת בסצנה (מתח / קומדיה / רומנטיקה), אלא גם כי שון בייקר בעצמו, במאי הסרט, ערך אותו וידע בדיוק מה הוא רוצה להעביר ואיך הוא רוצה להעביר את המסר בצורה כוללת ורחבה.
מתוך ״אנורה״
הבימוי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אנורה - שון בייקר
הברוטליסט - בריידי קורבט
אנונימי לגמרי - ג׳יימס מנגולד
אמיליה פרז - ז׳אק אודיארד
יופי מסוכן (The Substance) - קורלי פארג׳ט
עידו: גם כאן מפתיע לראות מועמדות בולטת חסרה, והיא המועמדות של הבמאי דני וילנוב על ״חולית: חלק שני״, שלפחות הייתה צריכה להופיע פה בחמישייה. אך מתוך הרשימה הנתונה, אני חושב שמנגולד ובייקר לא עשו עבודה יותר מידי מיוחדת, שלא לדבר על אודיארד שהתבטא בציבור על כמה הוא זלזל במה שהיה צריך לעשות כבמאי הפרויקט. בעיניי, הבמאי המוביל כאן הוא למעשה הבמאית השאפתנית קורלי פארג׳ט, שהביאה לכדי מציאות פרויקט מאוד מורכב לצלם ולהפיק, כמו כן להנחות את השחקניות השונות לבצע את תפקידיהן בדיוק כפי שצריך לכל שלב ושלב של הסרט, גם אם הוא לא צולם לינארית. מדובר פה בחזון משוגע שפשוט עובד בצורה יוצאת דופן על המסך, ואני מאוד מקווה שהאקדמיה תתן לה את הכבוד הראוי לה.
עומר: בקטגוריה הזאת הניחוש שלי למי באמת יזכה מהמועמד שאני רוצה שיזכה. אני רוצה שקוראלי פארג׳ט תזכה על ״יופי מסוכן״ בגלל שהסרט שלה היה הכי מיוחד מבין כל החמישה שמועמדים. אני לא אומר שהשאר לא טובים, אך בעיקר ביופי מסוכם הרגשתי את הבימוי המסור של קוראלי והחיבור שלה לפרויקט השאפתני הזה. מי אני חושב שיזכה? כנראה שון בייקר או בריידי קורבט.
מתוך ״יופי מסוכן״
עיצוב התלבושות הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אנונימי לגמרי
עד שיצא עשן לבן
גלדיאטור 2
נוספרטו
מרשעת
עידו: סך הכל, הסרטים המועמדים פה הם באמת בין הבולטים בתחום השנה, אפילו ״גלדיאטור 2״ שיש לומר שזו מועמדות ניחומים אליו, למרות שהוא בהחלט מציג עיצוב תלבושות יפה מאוד. בין הבגדים הורודים של גלינדה לבין התלבושות בנוסח עתיק של ווילם דפו ושל ניקולס הולט, העולם הקסום של ״מרשעת״ המתבטא בתלבושות לתלמידי שיז, למאנצ׳יקנים, לקוסם, לאנשי עיר הברקת ועוד ועוד, מביא צבע בוהק וקסום למסך - וייחודיות ויזואלית לכל דמות ודמות. על כן, זהו הסרט המוביל בתחום הזה בעיניי.
עומר: גם פה אין לי יותר מדי מה להרחיב, כי התשובה היחידה הנכונה היא ״מרשעת״. רק מהסתכלות על הטריילרים ניתן לראות שהתלבושות מושקעות מאוד. לא רק שהן יפות ומעוצבות בדיוק לאווירה המתאימה של הסרט, אלא הן גם מעוצבות עד הפרט האחרון. לדוגמה, נוכל לראות בתלבושת של הקוסם נוכל לראות הרבה מתכות וספירלות, שמי שמכיר את הספסר ואת המחזה המלא, יכול להבין למה אני מכוון….
מתוך ״מרשעת״
הסינמטוגרפיה הטובה ביותר -
והמועמדים הם:
הברוטליסט
חולית: חלק שני
אמיליה פרז
מריה
נוספרטו
עידו: בעוד ש-״הברוטליסט״ כבודו במקומו מונח בכל הקשור לסינמטוגרפיה, בהינתן שוטים מרהיבים מסוגם בתקציב נמוך, אי אפשר להתעלם מהויזואליה הפשוט עוצרת נשימה של ״חולית: חלק שני״. שוטים עצומים של איצטדיון בשחור לבן בו נלחם פייד-ראות׳ה, תולעי ענק הממלאות את הפריים, ריצה של צבא אנשים רב מציף חלליות ואפילו את כל התושבים עוטפים את עלייתו של הליסאן אל גאיב החדש בכל פיקסל של התמונה. אין מילים, אין תחרות, אין ספק, ומטורף ביותר שהרעיונות לשוטים האלו הצליחו לצאת לפועל ולהיות מוצגים על המסך הגדול. הגיע הזמן שהסרט הזה יקבל שחרור מדיה פיזי גם ביחס מסך איימקס. אני עדיין מחכה. [הערה: לא ראיתי ״מריה״]
עומר: בשנת 2024 היו סרטים עם צילום מרהיב ביותר. ללא ספק חמשת הסרטים שמועמדים סיפקו צילום מרשים (אולי מלבד אמיליה פרז) וכל אחד מהם סיפק זוויות צילום מיוחדות שלא רואים הרבה. הסרט שלדעתי צריך לזכות בקטגוריה הזאת הוא ״חולית : חלק 2״. הוא סיפק סצנות מרשימות ביותר עם הרחיפה, הסצנות בשחור לבן באיצטדיון, הקטעים על התולעת וכו׳. מבין חמשת הסרטים, הכי מגיע לחולית לזכות לדעתי!
מתוך ״חולית: חלק שני״
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
Beautiful Men
In The Shadow of the Cypress
Magic Candies
Wander to Wonder
Yuck!
עידו: [לא הספקתי לצפות בסרטים הקצרים]
עומר: הסרטים הקצרים השנה, הלייב אקשן והאנימציה כאחד היו מאוד מוזרים. אחד דיבר על נשיקה ראשונה, אחד דיבר על סוכריות שגורמות לספה לדבר, אחד דיבר על השתלת שיער ואחד.. אני באמת לא בטוח מה הלך ב-“Wander to Wonder״. לכן נשארתי עם ״In The Shadow of the Cypress״ שכן מורגש שהוא היה עשוי יותר טוב מהאחרים והאנימציה שלו משמעותית בלטה לי יותר מהאחרים.
מתוך ״In The Shadow of the Cypress״
סרט האנימציה הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
עם הזרם
הקול בראש 2
זכרונות של חילזון
וולאס וגרומיט: על כנפי הנקמה
רוז הרובוטית
עידו: כל הסרטים המצוירים המועמדים השנה בקטגוריה הם סרטים שמתחילים מטובים ומגיעים אף לפיק קולנועי מרשים ביותר ואיכותי במינו. למעשה, יש שיגידו שאיכות האנימציה הממוצעת השנה מתעלה על איכות הלייב אקשן הממוצעת. ולכן, הקטגוריה מאוד מאוד קשוחה. עם זאת, למרבה הפתעתי בצפייה ראשונה שנעלה את המחשבה הזאת בראשי כבר אז בשלהי ספטמבר 2024, הסרט ״רוז הרובוטית״ הוא בעיניי לא רק סרט האנימציה הכי מוצלח שיצא השנה, הוא ה-סרט הכי טוב שיצא השנה - נקודה. עלילה מרגשת, מוסרי השכל נוגעים, אנימציה מרהיבה למדי ומוזיקה שפשוט פורטת על מיתרי הלב - מובילים לתוצר שאפשר לדבר עליו בלי סוף, וצריך לצאת מהערב הזה עם הפסלון ביד. כל חפירותיי ועוד על כמה הוא נהדר, תוכלו למצוא ביוטיוב שלנו.
עומר: לא רק שהקול בראש 2 הוא סרט האנימציה האהוב עליי לשנת 2024, הוא גם הסרט האהוב עליי מאותה שנה, באופן כללי. הסרט והדמויות התבגרו יחד איתנו הצופים והביאו עומק רגשי הרבה יותר גדול ונקודת מבט מעניינת על גיל ההתבגרות. תודה פיקסאר על הסרט הזה 🙏🏻 (כן אציין שבמידה והקול בראש לא זוכה, אני מעודד את רוז הרובוטית!)
מתוך ״הקול בראש 2״
שחקנית המשנה הטובה ביותר -
והמועמדות הן:
מוניקה ברברו - אנונימי לגמרי
אריאנה גרנדה - מרשעת
פליסיטי ג׳ונס - הברוטליסט
איזבלה רוסליני - עד שיצא עשן לבן
זואי סלדנה - אמיליה פרז
עידו: הן איכותיות, הן מוכשרות, אך רק אחת מהן תזכה. ולמרבה המזל, הבחירה בעיניי מאוד פשוטה, כי יש כאן שחקנית אחת שפשוט נתנה הופעה כמה וכמה ליגות מעל כולם. ואם הייתי מספר את המשפט הזה לעידו של לפני שנה, הוא בחיים לא היה מאמין לי. אבל כן, אריאנה גרנדה בתור גלינדה ב-״מרשעת״ נותנת את הופעת המשחק ה-״משנית״ הטובה ביותר שראיתי השנה. היא מגישה קומית בצורה מופלאה, היא מוזרה במידה הנכונה, היא שרה בדיוק כמו שהייתי מצפה מדמות באופי הזה, והיא מעבירה את השינוי האישיותי של גלינדה לאורך הסרט בצורה אמינה, כיפית וצבעונית. האקדמיה חייבת לתת לה את הפרס, כל השאר פשוט לא עומדות ברמת הפופולריות שלה (ואלוהים יודע למה איזבלה רוסליני מועמדת מלכתחילה).
עומר: בקטגוריה הזאת אני דווקא אלך על שיטת השלילה. רוסליני הופיעה ל-5 דקות בערך ב״עד שיצא עשן לבן״ והמועמדות שלה מיותרת לחלוטין לדעתי, ג׳ונס וברברו היו.. טובות כדי לתת להן מועמדות אך לא מספיק כדי לזכות. מבין סלדנה וגרנדה, ללא ספק הזוכה שלי היא אריאנה גרנדה. לא רק שזה תפקיד חייה, והיא השקיעה בו המון מחשבה, עבודה עצמית ופיתוח קול - שהביאו יחד את הליהוק המושלם לתפקיד גלינדה אפלנד. ומעבר לכך, בניגוד לסלדנה שהקליטה מראש את השירים ל״אמיליה פרז״, גרנדה דווקא הלכה על שיטה של הקלטה בלייב על הסט ורק לאחר מכן באולפן עצמו, וזה מרשים מאוד.
אריאנה גרנדה, מתוך ״מרשעת״
השחקנית הראשית הטובה ביותר -
והמועמדות הן:
סינת׳יה אריבו - מרשעת
קרלה סופיה גסקון - אמיליה פרז
מייקי מאדיסון - אנורה
דמי מור - יופי מסוכן (The Substance)
פרננדה טורס - אני עדיין כאן
עידו: הקטגוריה הזאת קצת יותר טריקית, כי יש כאן מועמדות מוכשרות כמו פרננדה טורס שבאמת ראויה למעמד שלה, ומייקי מאדיסן שבאמת הפתיעה בתפקיד פריצה משמעותי (משמעות כפולה לא מכוונת). עם זאת, אני חושב שמגיעה הערכה מאוד גדולה לשחקנית דמי מור בתפקידה ב-״יופי מסוכן״, בו היא מציגה התמסרות מאוד מדויקת לתפקיד הנדרש, ומצליחה באופן אפקטיבי להעביר את הזעם והמתח המתפתח בדמות האחת של אליזבת וסו, ואת השנאה היוקדת שהיא מפתחת אל - למעשה - עצמה.
עומר: מבין כל המועמדויות השנה לשחקנית הראשית, קיימת תחרות מאוד ברורה בין דמי מור למייקי מדיסון. גסקון לא תזכה בגלל כל התקרית ברשתות אפילו אם היא שיחקה הכי טוב (והיא לא), אריבו לא תזכה מפאת הסרט השני של ״מרשעת״ שיוצא השנה, וטורס לא עשתה משחק מספיק מיוחד לדעתי. מי שכנראה תזכה היא כנראה דמי מור, שסיפקה תצוגת משחק פנטסטית ומעניינת.. וגם בגלל שהאוסקר נוטה לתת פרס ״מפעל חיים״.. בכל אופן, ללא ספק מגיע לה!
דמי מור, מתוך ״יופי מסוכן״
שחקן המשנה הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
יורה בוריסוב - אנורה
קיריאן קאלקין - כאב אמיתי
אדוראד נורטון - אנונימי לגמרי
גאי פירס - הברוטליסט
ג׳רמי סטרונג - המתמחה
עידו: בתחילת עונת הפרסים, הייתי בטוח שהבחירה המובילה שלי השנה תהיה ג׳רמי סטרונג ב-״המתמחה״, כי הוא באמת נתן הופעת משחק רצינית ומשכנעת מאוד, ולא בלט על אף מאמצו הרב שבאמת עוזר להתחבר לסרט. אבל לאחר שראיתי יותר ויותר סרטים, התחבבו עליי גם שאר השחקנים (חוץ מיורה בוריסוב שאני לא מבין על מה כל ההייפ עליו). בעיניי, השחקן שעשה כאן את עבודת שחקן המשנה הטובה ביותר הוא גאי פירס ב-״הברוטליסט״, מאחר וכל צעד שהוא מביא במשחק שלו ברצינות, בשחצנות ובזלזול שלו, משפיעים עמוקות על עלילת הסרט ועל תחושות הדמות הראשית. הוא עושה זאת בצורה כל כך אותנטית, כך שלפעמים אתה בכלל שוכח שמדובר בשחקן.
עומר: ללא ספק קירן קאלקין הוא הבחירה המובילה שלי לשחקן המשנה. ההופעה שלו הכי זכורה ונשארה איתי הכי הרבה מכל המועמדים. רואים שקאלקים מנסה לחפש כל הזמן תפקידים שיאתגרו אותו, כאלו שיגרמו לו לצאת מאיזור הנוחות שלו, ובסופו של דבר להביא הופעת משחק לא פחות ממדהימה.
קיריאן קאלקין, מתוך ״כאב אמיתי״
השחקן הראשי הטוב ביותר -
והמועמדים הם:
אדריאן ברודי - הברוטליסט
טימותי שאלאמה - אנונימי לגמרי
קולמן דומינגו - סינג סינג
רייף פיינס - עד שיצא עשן לבן
סבסטיאן סטאן - המתמחה
עידו: בקטגוריה הזאת האמת אני מאוד מתקשה למצוא אחד שמתעלה על השאר, כי כולם עשו עבודה די טובה - אם כי אני לא בהכרח ראיתי אחד שהוא בולט במיוחד בהופעת משחק גדולה מהחיים. אני מאמין שמכל התפקידים המוצגים פה, הסיכוי הכי גדול שייך לאדריאן ברודי על משחקו ב-״הברוטליסט״, וזאת מאחר והוא מצליח להחזיק את העלילה של ה-3.5 שעות באופן די מרשים, ומציג מנעד רחב בין שמחה לייאוש לעצב - באופן שמתאים מאוד לסגנון הדרמה האהוב על ידי האקדמיה.
עומר: השנה בקטגוריית המשחק הקרב על הפרס גדול מתמיד. כל אחד מחמש השחקנים עשה עבודת משחק מצויינת, אבל אני חושב שדווקא אדריאן ברודי יקח את הפרס על תפקידו ב-״הברוטליסט״ בגלל שהופעתו הייתה הכי בולטת ואינטימית.
אדריאן ברודי, מתוך ״הברוטליסט״
הסרט הטוב ביותר של השנה -
והמועמדים הם:
אנורה
הברוטליסט
אנונימי לגמרי
עד שיצא עשן לבן
חולית: חלק שני
אמיליה פרז
אני עדיין כאן
נערי ניקל
יופי מסוכן (The Substance)
מרשעת
עידו: מכל הסרטים המועמדים בקטגוריה הזאת, היו 4 בולטים שמבחינתי נמצאים בטופ האפשרי לזכיה בפרס הנחשק, מאחר והם הביאו אל המסך משהו גדול, שונה וייחודי, שפשוט הרחיב את האופקים שלי והרשים אותי בצורה מיוחדת. אלו הם ״הברוטליסט״, ״עד שיצא עשן לבן״, ״יופי מסוכן״ ו-״חולית: חלק שני״. ובעוד שכל אלו יכולים להיות זוכים ראויים ביותר לקחת את הסרט הטוב של השנה, אין ספק שהסרט שהכי העיף לי את המוח וגרם לי לצפות בהשתוקקות בכל פריים שלו הוא הסרט ״יופי מסוכן״, שפשוט מותח גבולות - גם עלילתיים וגם ויזואליים - בשביל להעביר את המסר שלו בדרך יצירתית להפליא ומרעננת ביותר. עם כל תקוותי שהסרט יקבל את אותו הטריטמנט של ״הכל בכל מקום בבת אחת״ ויפתיע בזכייה הגדולה, אם אני צריך להמר על איזה סרט ריאלי שהאקדמיה תבחר - אני מעדיף מכל אלו שהם יבחרו ב-״עד שיצא עשן לבן״. כי באופן אירוני, כמו שמוצג בסרט עצמו, הוא הבחירה הכי טובה שאין לה בעיות נראות לעין, ושניכר שכולם יאהבו ויעריכו אותה. וגם כי כמובן, מדובר בדרמה איכותית ביותר עם סינמטוגרפיה אדירה, סקור נפלא וכתיבה מעוררת עניין במיוחד.
עומר: הפנטזיות שלי היו רוצות ש״מרשעת״ או ״יופי מסוכן״ יזכו, מפני שהם הפקות מטורפות וחדשניות, כל אחד בתחומו המיוחד והמוכר. אבל אני ריאלי, ואני יודע שאף אחד משניהם לא יזכה בקטגוריה, ולכן אבחר בסרט שנמצא במקום השלישי שלי, ״עד שיצא עשן לבן״ הנהדר, שהצליח בהפתעה להיכנס לעשירייה הפותחת שלי בדירוג סרטי 2024. אם לא שני הסרטים שציינתי למעלה, ״עד שיצא עשן לבן״ הוא בהחלט הבחירה הראוייה לפרס.
מתוך ״עד שיצא עשן לבן״
תגובות
הוסף תגובה
עוד בקטגוריה
סרטים
ביקורת ComicON: ״צעצוע של סיפור 5״ - בקשת החברות התקבלה
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
18 ביוני 2026
עידו שייביץ
סרטים
ביקורת ComicON: ״קופה ראשית: הסרט״ - זן נדיר של קולנוע ישראלי
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
16 ביוני 2026
עומר בר-חי
סרטים
ביקורת ComicON: ״התגלית״ - מפגשים מהסוג הממוסחר
סרט המתח החדש של סטיבן ספילברג, בכיכובם של אמילי בלאנט וג׳וש אוקונור, שואף לעלות שאלה מסקרנת: אם העולם היה נחשף להוכחות חד משמעיות על קיומם של חייזרים, איך זה היה משפיע עלינו, על האמונות שלנו ועל היחס שלנו אחד לשני. האם פרויקט שמחזיר את ספילברג לז׳אנר המדע הבדיוני, בו יצר קלאסיקות רבות בעבר, מצליח להוכיח שהבמאי האייקוני עדיין מסוגל להמם, להפתיע ולהניע את הרגש של הקהל המודרני?
עידו שייביץ
