בין אם אתם אוהבים אותה ובין אם לא, אי אפשר להתווכח עם העובדה שהסדרה ״דברים מוזרים״ היא אחת הסדרות המשמעותיות והמשפיעות ביותר של השנים האחרונות. היא הייתה הסדרה הראשונה של נטפליקס שהפכה ל-IP גדול ומוכר, הציבה סטנדרט חדש לאיכות שניתן לצפות אליו משירותי סטרימינג, ובמובנים רבים מיצבה את נטפליקס כשחקנית רצינית לא רק בתחום הסטרימינג, אלא בתחום הטלוויזיה ככלל. למעשה, הסדרה הזו כל כך הצליחה והפכה בן רגע לסנסצניה בינלאומית בסדר גודל בלתי רגיל, שהיא עד מהרה הפכה להיות הסדרה המזוהה ביותר עם נטפליקס, וגם היום כמעט עשור לאחר ששודר הפרק הראשון שלה, היא עדיין מחזיקה בתואר הזה בגאון ובקלות רבה.
אבל הרבה מים עברו בנהר מאז אותו יום שמשי ביולי 2016. הוליווד השתנתה לא מעט (במיוחד עם ההקמה של לא מעט שרותי סטרימינג מתחרים), ויחד איתה גם נטפליקס, שהפכה להיות שחקנית מרכזית בתרבות של ימינו. בעקבות אותם השינויים והעובדה שנטפליקס לא ממש הצליחה להציב מתחרה ראויה ל-״דברים מוזרים״, הקהל העולמי לא רק תהה מה יעשו באולפנים כאשר סדרת הדגל שלהם תגיע לסיומה בחודשים הקרובים (ובשעה טובה), אלא גם מה יעלה בגורלם של יוצרי הסדרה, הלא הם צמד האחים רוס ומאט דאפר. השניים אמנם לא יצרו אף פרוייקט הוליוודי נוסף מחוץ לעולם של ״דברים מוזרים״, אבל אחרי שבמשך עשור הם היו הפנים היפות של נטפליקס, זה לא שינה לאף אחד. הדיל שחתמו השניים עם נטפליקס בשנת 2022 על הפקת שתי סדרות ספין-אוף ביקום של ״דברים מוזרים״ רק חיזק את התחושה שצמד האחים עוד רחוק מלסיים את דרכם עם החברה. אבל אז, ולתדהמת כולם, הוכרז כי האחים דאפר סגרו חוזה עצום בכל קנה מידה אפשרי - אבל לא עם נטפליקס, אלא בכלל עם אולפני פארמאונט…
כדי להבין מה קרה שם בדיוק, איך נטפליקס חטפו מכה כל כך חזקה ואיבדו את שני הטאלנטים הגדולים שלהם בהפתעה גמורה, צריך להבין מה בדיוק מכיל אותו חוזה שמן של צמד האחים ואולפני פארמאונט. על פי הדיווחים השונים, שעל עיקרם חתומים מערכת העיתונאות Deadline והעיתונאי הותיק והאמין מאט באלוני, הדיל כולל לא רק משכורת שמנה במיוחד עבור שני האחים, אלא גם התחייבות על פיתוח מספר סדרות לשירות הסטרימינג של החברה Paramount+, וכן גם פיתוח של מספר סרטים שיופצו לקולנוע על ידי האולפנים - כאשר הדגש יהיה על הפן הקולנועי. יחד עם זאת, הזכויות על המותג של ״דברים מוזרים״ ישארו אצל נטפליקס ולא יעברו עם האחים דאפר אל אולפני פראמאונט, וצמד האחים עדיין ימשיך להיות מעורב בכל תוכן נוסף שיופק תחת היקום של ״דברים מוזרים״. פרטים מדוייקים על כמות הסדרות והסרטים שצמד האחים ייצרו במסגרת החוזה החדש עדיין לא נחשפו באופן רשמי, אך ניכר שהדבר מתכנס לכדי חוזה ארוך טווח, שיכיל פיתוח של מספר סדרות וסרטים שככל הנראה יתפרשו על גבי יותר ממותג אחד. החוזה יתחיל באפריל 2026, יחד עם פקיעת החוזה הישן שלהם מול נטפליקס, וימשך על גבי 4 שנים. במהלכם, האחים יעבדו בבלעדיות על פרויקטים של אולפני פראמרונט, ועל פרוייקטים נוספים של ״דברים מוזרים״.
ממבט ראשון על אותו חוזה חלומי, ניתן לחשוב בקלות כי הצ׳ק השמן הוא מה שהכריע את הכף עבור צמד האחים. אבל בעיניי, זה דווקא הדבר הכי זניח בעסקה. לא כי כסף זה לא דבר שמשנה, או כי אני חושב שצמד האחים הם פילנתרופים גדולים, אלא כי אני בטוח שזה התחום שבו לנטפליקס היה הכי קל להביס את פראמאונט בו. אין שום סיבה או תרחיש שבמהלכו נטפליקס לא יכלו להשוות את התנאים הכלכליים שאולפני פראמאונט הציעו ואף לשפר אותם, בטח כאשר מדובר בשני היוצרים המוכשרים והמבוקשים ביותר שלהם. יתרה מכך, נטפליקס כבר שפכו לא מעט כסף על האחים דאפר. לא רק באופן ישיר, אלא גם בתקציבי ההפקות שלהם ובחופש היצירתי שלהם. גם העונה הרביעית וגם העונה החמישית של ״דברים מוזרים״ נמנות בין הפרוייקטים המושקעים ביותר בהיסטוריה של נטפליקס (ובטלוויזיה בכלל), והן צולמו על גבי מעל 12 חודשי צילום כל אחת. אלו תנאים והשקעה כספית שצמד האחים לא בטוח יוכל לקבל מאולפני פראמאונט, וגם אם כן, הם לא דבר קל לביצוע. אם נטפליקס היו מוכנים לתת להם את התנאים האלו עוד קודם לכן, אין שום סיבה שהם לא ירצו ויכולו להמשיך ולהשקיע בהם כלכלית באותה הצורה (אם לא יותר אפילו).
אז אם כסף זה ככל הנראה לא העניין, נשאלת השאלה מה כן? מה גרם לאותם צמד אחים מוכשר לעזוב את האולפנים והחברה שבמובנים רבים בנו אותם כמו שהם בנו אותם? התשובה לשאלה הזו היא עקרונות והבדלים יצירתיים. אם נציץ ונקרא היטב את אותו חוזה עד הסוף, ניתן יהיה למצוא מענה לא לאחד, אלא לשני אלמנטים יצירתיים עבור האחים דאפר, שנטפליקס לא היו מסוגלים לתת להם. הראשון והחשוב יותר מבניהם הוא העובדה שצמד האחים יתמקד בעיקר בפיתוח סרטים קולנועיים עבור אולפני פראמאונט. זה אמנם נכון שצמד האחים עד כה התעסק כמעט בבלעדיות בטלוויזיה, אבל כל מי שראה את הסדרה ״דברים מוזרים״ (ובמיוחד את העונה הרביעית שלה) יודע שהפרקים שהם ביימו וכתבו לא ירדו ברמתם (וגם לא באורכם) מסרטי קולנוע עתירי תקציב. יש קהל מעריצים לא קטן שהיה שמח לקבל את ההזמדנות לצפות בהם כמו שצריך על המסך הגדול. תוסיפו על זה את העובדה שלמרות המצב העגום של בתי הקולנוע בימינו, הזכות להקרין יצירה אומנותית על המסך הגדול בפני מיליוני אנשים ברחבי העולם נחשבת לפסגת השאיפות של רוב היוצרים ההוליוודים של ימינו, ולא תתפלאו לשמוע שמספר מקורות טענו כי העובדה ששני האחים יזכו להתמקד במדיום הקולנועי לראשונה בחייהם היא זו שהכריעה את הכף לטובת המעבר עבורם.
הקטע המשעשע בכל הסיפור הזה, הוא שהמניעה מכך היא בחירה מודעת של נטפליקס שכבר פגעה בהם בעבר. נטפליקס, בהיותה גוף הסטרימינג הגדול ביותר בימיניו, הודתה לא פעם ולא פעמיים שהיא ממש סולדת מהרעיון של שחרור קולנועי (מלבד מקרים יוצאי דופן כמו סרט ה-״נרניה״ של גרטה גרוויג למשל או שחרורים קולנועיים לטובת תקופת הפרסים), כאשר אפילו טד סרנדוס המנכ״ל שלה התבטא בנושא לאחרונה וקרא לשחרור קולנועי ״רעיון מיושן״. ההתבטאויות האלו, שמייצגות קו נורא חריף ותקיף כנגד הקולנוע, אולי טובות לנטפליקס בפן הכלכלי והעסקי שלה - אבל לא בפן האומנותי והאיכותי שלה כגוף תוכן. הרי שבעקבות כך יותר ויותר יוצרים וקולנוענים מוכשרים מסרבים בכל תוקף לעבוד עם נטפליקס (או לכל הפחות מתעקשים על אישור לשחרור קולנועי מראש), או נוטשים אותה כמו האחים דאפר. בסופו של דבר, הדבר גורם לירידה ברמת התכנים שלה (עד כדי כך שהמונח ״זבלוני נטפליקס״ הפך להיות המונח המוכר והמזוהה ביותר עם סרטי המקור שלהם), ובכך גורמים לעוד יותר יוצרים וקולנוענים לסרב לעבוד איתה בכל תוקף. ממש כמו ביצה ותרנגולת.
האלמנט היצירתי השני שצמד האחים מרוויח מהחוזה שלהם עם פראמאונט הוא הגיוון. אם פעם כשהסדרה ״דברים מוזרים״ עוד הייתה בחיתוליה, התיאורים שהכי הלמו את ספריית תוכן המקור של נטפליקס היו יצירתיות, תעוזה וגיוון, היום המצב הפוך ב-180 מעלות. היום נטפליקס כבר כמעט ולא לוקחים סיכונים, ואם משהו עובד, אז הם פשוט עושים אותו עוד ועוד ועוד עד שלא נותרת להם ברירה אחרת. אם פעם סדרות חדשות ומפתיעות היו אלו שהכי אפיינו את שירות הסטרימינג, היום הסדרות שמאפיינות את נטפליקס הן דווקא אלו שנמרחות שנים על גבי שנים, ומקבלות ספינאופים, סיקוולים, פריקוולים ושאר ירקות. זה נהיה מוגזם עד כדי כך שכשמישהו ממליץ לי לראות סדרה של נטפליקס שעומדת לצאת בקרוב, אני מיד מתחיל לנחש לאורך כמה זמן ימרחו אותה ובכמה חלקים היא תצא. באופן אירוני במיוחד, הדוגמה הכי טובה לאותה מריחה של נטפליקס היא לא אחרת מאשר ״דברים מוזרים״ והאחים דאפר, שרק עכשיו, עשור אחרי שהתחילו לעבוד על העונה הראשונה של ״דברים מוזרים״, התחילו לעבוד על פרוייקטים נוספים עבור נטפליקס. וגם זה רק בתור מפיקים בפועל, ובזמן שיש עוד שני ספינאופים (לפחות) של ״דברים מוזרים״ שנמצאים בפיתוח. לעומת נטפליקס, החוזה עם פרמאונט יאפשר להם בפעם הראשונה בקריירה שלהם לקבל סוף סוף גיוון.
נכון, זה לא אומר שכל סרט או סדרה שהם יפתחו יעמוד בפני עצמו, ואין ספק שייתכן והם יפתחו סיקוולים או ספינאופים למותגים החדשים שהם יפתחו בביתם החדש. אבל עדיין יצא להם לפתח יותר ממותג יחיד ובודד על פני 4 השנים של החוזה הזה, ואחרי הקיבעון היצירתי שהכריח אותם להמשיך ולפתח את אותו העולם במשך עשור, אין ספק שזה שינוי מרענן עבורם (ובתקווה גם עבור הקהל). בדומה לשחרורים הקולנועיים, גם האספקט הזה הוא אספקט שנמצא בשליטתה המוחלטת של נטפליקס, אבל היא בוחרת פעם אחר פעם להקשיח את עמדתה בנושא. זה אולי מבחינה כלכלית ועכשווית נדמה כדבר חיובי, אבל בטווח הרחוק עוד עלול להיות הרסני עבורם. אותה גרירת רגליים, כבילה של יוצרים וחוסר רצון לחדש או לקחת סיכונים, לא רק מרחיקים את היוצרים מנטפליקס כמו מאש, אלא גם בסופו של דבר עוד עלולים להרחיק את הקהל מהם. לא רק בגלל איכות התכנים, אלא גם בגלל מחסור במגוון של תכני מקור חדשים ויצירתיים. אני אפילו אגדיל ואטען שהגישה הזו הייתה אחד המרכיבים הקריטיים לעזיבתם של האחים דאפר, ואם הייתי צריך לנחש, הייתי מהמר שהגישה הזו היא גם זו שהובילה את נטפליקס גם להיות אדישים ולא לנסות להלחם יותר מידי בהצעה של פראמאונט. אחרי הכל, אם צמד האחים יוכל להמשיך ולעבוד על עוד פרוייקטים של ״דברים מוזרים״, למה להם לנסות להלחם בזה? שהרעיונות החדשים ילכו לפראמאונט, העיקר שהישן והעוד ישאר אצלם, ויהיה אפשר להמשיך לטחון אותו שוב ושוב ושוב עד שלא ישאר ממנו דבר.
על כל אלו צריך להוסיף נדבך חשוב ומרכזי ביותר, שלא קשור במה אותו הדיל מכיל, אלא במי הציע והוביל אותו. מי שהובילה את המהלך המבריק הזה מצידם של אולפני פראמאונט היא לא אחרת מאשר סינדי הולנד, שכיום משמשת בתור סמנכ״לית ה-Direct-To-Consumer של פראמאונט, אבל בעבר שימשה בתור סמנכ״לית התוכן המקורי (באנגלית) של נטפליקס. למעשה, הולנד בעצמה היא זו שלקחה את הסיכון והימרה על האחים דאפר ועל ״דברים מוזרים״ אי שם בשנות העשרה המוקדמות, כך שניתן לשער שצמד האחים עדיין מוקיר לה תודה. אין ספק שהעובדה שהם הולכים לעבוד יחד שוב פעם משמחת את כל הנוגעים בדבר. אבל למעשה, מאחורי העובדה שהולנד היא זו שהובילה את עסקת הענק הזו, מסתתרת עוד אמיתה רעה עבור נטפליקס. לא רק היוצרים הגדולים שלה עוזבים אותה, אלא גם המנהלים הבכירים שלה, שהפכו אותה לאימפריה שהיא היום, עוזבים אותה יחד איתם.
אני מודה שאני פחות בקיא בפוליטיקה של המנהלים הבכירים בהוליווד ולא יודע אם הדבר היחיד שמשנה להם בבחירת מקום העבודה הוא כסף או לא, אבל אם הייתי צריך להמר, הייתי מהמר שכסף - גם אם הוא העיקר - הוא לא הגורם הבלעדי. לבכירים ומנהלי האולפנים השונים אולי לא אכפת מיצירתיות, שחרור קולנועי או גיוון בתוכן כמו ליוצרים השונים, אבל בסופו של דבר, אני מניח שגם בתור מנהל אולפן הרבה יותר כיף ונחמד לעבוד אצל אולפן שלוקח סיכונים, ויוצרים גדולים רוצים לעבוד איתו, מאשר אולפן שנצמד למותגיו הגדולים ולא מוכן לשחרר מהם בשום צורה ואופן. בריחת המוחות הזו עוד יכולה לפגוע בנטפליקס גם בפן הזה, כאשר גם אם הם ישכילו לשנות את דרכם בעתיד, לא בטוח שישאר להם מספיק כוח עבודה איכותי בדרג הניהולי שידע איך ומה לעשות, גם אם הוא ממש ירצה בכך.
גם אם לא רואים את זה כרגע, יותר משהאחים דאפר יצאו מנצחים גדולים בעקבות החוזה החדש והשמן בינם לבין אולפני פראמאונט, נטפליקס יצאו מפסידים גדולים, גם אם הם לא מבינים זאת כעת. החוזה הזה לא רק גרם להם לאבד את מי ששימשו כפנים הגדולות והיפות ביותר שלהם, אלא גם שמה זרקור ענק ועצום על כל הבעיות היצירתיות והניהוליות שלהם כאחד. ואם הם לא ישכילו להבין את זה מתישהו בקרוב, יכול להיות ש-״זבלוני נטפליקס״ יהיה כל מה שישאר לנו, ממי שפעם ניסתה להמציא את הטלוויזיה והתרבות מחדש.
הוסף תגובה
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
