זוהי ביקורת ללא ספוילרים לסדרה ״זה: ברוכים הבאים לדרי״.

כך נפתח כל פרק בסדרת האימה החדשה של HBO Max, כשהמשפט לקוח מתוך הפתיח של הסדרה שאליו מתלווה בכל פרק מחדש השיר "A Smile and a Ribbon" משנת 1956. שיר הילדים המצמרר והקריפי הזה הוא רק סימן מקדים למה שמחכה לנו, כשיוצרי הסדרה החליטו להחזיר אותנו פעם נוספת לעיירה דרי. תזכורת קצרה למי שפחות זוכר או מכיר: בשנת 2017 (בתזמון משוגע של 27 שנה בין הסרט המקורי לרימייק) יצא לבתי הקולנוע בהפצת האחים וורנר רימייק לסרט האימה ״זה״, שמציג את אחד הסיפורים המפחידים והטובים ביותר שכתב מאסטר האימה - סטיבן קינג.

על הרימייק היה אמון הבמאי אנדי מוסקייטי (״הפלאש״). ואילו לנעליו של פניווייז הליצן המרקד לוהק ביל סקארסגארד המוכשר (והבן של...), שמאותו הרגע הפך לסחורה מאוד אבל מאוד מבוקשת בהוליווד. הודות לעבודת בימוי מוצלחת, כתיבה טובה וקאסט של כוכבים צעירים לצד סקארגרד, הפך ״זה״ לסרט האימה המצליח ביותר בכל הזמנים. הוא גרר אחריו גם סרט המשך (המבוסס על ספרו של קינג גם הוא), אם כי החלק השני של הסיפור קיבל ביקורות פושרות יחסית. מעריציו של קינג רק חיכו לרגע בו יתאפשר להם לבקר בדרי שוב, ו-6 שנים אחרי יציאת הסרט 'זה: חלק 2', זה סוף סוף קרה.

העונה הראשונה של ״זה: ברוכים הבאים לדרי״ מתרחשת בשנת 1962, וזה כמובן לא מקרי בכלל. בספרו של סטיבן קינג, ״זה״, העלילה מתמקדת בחבורת נערים מנודים המתגוררים בעיירה דרי המוצאים את עצמם נרדפים על ידי ישות שמנצלת את הפחדים הגדולים ביותר של קורבנותיה בזמן שצדה אותם. הישות הזו תופסת צורות רבות, ובעיקר את זו של הליצן האימתני פניווייז, במטרה לתפוס את הקורבנות האהובים עליה ביותר - ילדים. היא גם חוזרת לתקוף בעיירה כל 27 שנים, וזו בדיוק הסיבה שבגללה ״ברוכים הבאים לדרי״ מתרחשת בשנה הזו. לפי היוצרים, היא משמשת כפריקוול לסרט המקורי.