יש לי מערכת יחסים מאוד מורכבת עם דמותו של כוכב הקולנוע טום קרוז, אך תמיד הייתי מלא הערכה אליו. הוא תמיד נתפס בעיניי בתור סוג-של ״שומר החוויה הקולנועית״, כפי שעשה כאשר התעקש לא להסכים לשחרר את ״אהבה בשחקים: מאווריק״ להפצה בסטרימינג בתקופת הקורונה, אלא לחכות עד שהסרט יפתח בכל העולם. בסופו של דבר, הסרט הכניס בבתי הקולנוע בעולם לא פחות ממיליארד וחצי דולר.
אני מחשיב את עצמי מעריץ של סדרת סרטי "משימה", אומנם הסרט הקודם בסדרה, "נקמת מוות" (או "נקמת מוות" חלק 1 כפי שהוא נקרא בזמן אמת), הותיר אותי די מאוכזב. זה קרה בעיקר בשל העלילה הבנאלית והנבל הסתמי שבו, והתחושה שהסדרה הפכה מג׳יימס בונד אמריקאי למחוזות כמעט ״מהירים ועצבניים״. אך בכל זאת, עדיין הגעתי נרגש מאוד לפינאלה של קרוז וכריסטופר מקווארי.
לפני הכניסה לאולם הקולנוע לצפייה בסרט החדש, מסתבר שלמעשה אין צורך בשיעורי בית של צפייה בסרטים הקודמים, וזאת בעיקר מכיוון שהשעה הראשונה מתעקשת להראות לנו קליפים מתוך אותם סרטים שוב ושוב ושוב. למרות שזה בהחלט מבורך שהסרט לא מניח שאנחנו זוכרים בעל-פה מה היה המקגאפין בסרט השלישי, בשלב מסויים זה התחיל למצות את עצמו.
לאחר ששרדנו השעה הראשונה מלאת האקספוזיציה וגיבוש הצוות שלנו למשימה הזו, אנחנו מגיעים למנה העיקרית, והיא שעה וחצי של … טום קרוז מנסה למות בכל כוחו ובמנותק מכל הקשר עלילתי. זה פשוט כיף גדול. ולמיטב ידיעתי, ״כיף גדול״ אומר שהמשימה עברה בהצלחה. בגדול זה נכון, אך קשה להתעלם מכך שסדרת סרטים שפעם היה אפשר לצפות ממנה לטוויסטים מפתיעים, נבלים זכורים ואפילו עלילה ריגולית מעניינת - הפכה לסוג של "זה הפעלול שקרוז רוצה לעשות, נבנה סביב זה איזה משהו".
אני לא יכול להגיד שהעלילה לא מוצלחת, בעיקר בגלל שאני עדיין לא בטוח שיש לסרט אחת כזאת. האנט והצוות שלו עדיין נלחמים להשמדתה של אותה בינה מלאכותית בשם "הישות", וכנראה שבגלל זה הוא צריך לעשות כמה דברים, שבפועל מאוד מרהיב ומהנה לראות אותו עושה. אך שוב נשאלת השאלה, האם זה משנה?
אם תשאלו כל אחד מההקרנה ממנה יצאתי פרטים על עלילת הסרט, ספק אם הם יזכרו אפילו שורת דיאלוג אחת (אולי מלבד אזכורה של מדינת ישראל בכמה הזדמנויות שהובילו לשמחה גדולה באולם). וזה דבר מדאיג לסרט אחרון וסוגר בסדרה, או לכל סרט למעשה. למה זה קורה? הרי אי אפשר לומר על מקווארי, שכתב את "החשוד המיידי" המופתי, הצליח לאזן בין הפעלולים למותחן ריגול ב-"אומת הנוכלים" הנהדר וב-"התרסקות" האדיר, שהוא שכח את יכולותיו. אך עושה רושם שמרוב ההתעסקות במשימות הבלתי אפשריות, כמו נחיתות חופשיות והטסת מטוסי קרב תוך כדי דו-קרב אגרופים, פרמטרים אחרים בסרט נדחקו מעט הצידה. מקווארי וקרוז פשוט שמו פחות דגש על דברים כמו התפתחות רגשית של הדמויות, נרטיב מעניין ותהליך כלשהו. אתם יודעים, המשימות "האפשריות" יותר.
הרבה פרצופים חדשים וישנים מלווים את קרוז במהלך הסרט. רובם לא מקבלים תפקיד עסיסי מספיק בשביל להותיר חותם אמיתי, אך חובבי "ניתוק" יהנו מהופעת אורח של מיסטר מילצייק (טראמל טילמן). גבריאל (איסיי מוראלס), האדם בו הבינה המלאכותית משתמשת כדי להשיג את מטרותיה, הוא אחד הנבלים המשעממים והלא מאיימים שנראו על המסך בשנים האחרונות. לא באשמתו של תצוגת המשחק של השחקן, אלא בגלל טקסט קלישאתי עד כאב. גרייס (היילי אטוול, המוכרת לכם ככל הנראה מתפקידה בתור פגי קרטר) מוסיפה אומנם חן ואנרגיה אנושית לחלקים נכבדים של הסרט, אך עדיין מרגישה כמו תחליף מעט חלש יותר לאילסה פרוסט (רבקה פרגוסון) האהובה והזכורה משלושת הסרטים הקודמים.
אבל עם כל הכבוד לצוות המלווה, הדמות היחידה שבאמת משנה היא איתן האנט. וקרוז בתפקיד הראשי והמוכר לא איבד טיפה מהכריזמה הקולנועית יוצאת הדופן שלו, שסוחפת את הסרט גם ברגעים הנמוכים ביותר. העובדה שקרוז עושה את הפעלולים מסכני החיים בעצמו היא המוקד העיקרי של שיווק הסרטים האחרונים בסדרה. אך מלבד האדרה של דמותו מחוץ למסך, היא בעיקר מביאה לסצנות הללו (בעיקר ל-2 מרהיבות באופן ספציפי, אחת מתחת למים ואחת באוויר) מימד של סכנה אמיתית. לא מדובר פעלולן שאנחנו בקושי רואים בקאטים מהירים. לא מדובר בגיבור על בחליפה משופצת בגרפיקה ממוחשבת. זה טום קרוז שאנחנו מכירים עשרות שנים וזה האלמנט הכי חשוב בכל אחת מסצנות האקשן - תחושות סכנה וחרדה אמיתיות, המספקות על אף כל המגרעות של התסריט חוויה קולנועית עוצמתית, כיאה לאחד מכוכבי הקולנוע האמיתיים האחרונים.
לאחר שבכל אחד מ-4 הסרטים הראשונים בסדרה קרוז בחר במאי אחר (כאשר לא אחר מהבמאי בריאן דה פלמה האגדי ביים את הסרט הראשון) - מאז שכריס מקווארי ביים את "אומת הנוכלים", קרוז החליט להמשיך איתו עד הסוף. וניכר שבסרט הרביעי ברצף שהוא מביים בסדרה, אין לו יותר מדי מה להוסיף למותג שזכה להנות בעבר מדם חדש בכל סרט.
האם הסרט יספק לכם זמן טוב בבית הקולנוע? כן. האם ישנם רגעים שיעצרו את נשימתכם? כן. האם מדובר בהישג קולנועי מרשים ביותר? כן. אך האם העלילה היא צפויה, קלישאתית ולפרקים ארוכים מאוד משעממת? גם כן.
מבלי להיכנס לספויילרים, שם הסרט וגילו של קרוז רומזים שככל הנראה מדובר בסרט האחרון בסדרה. לפחות בכיכובו של קרוז. מה שגורם לי לקוות שאולי אחרי ששבר כל שיא כפעלולן, נחזור לראות גם את קרוז השחקן ונקבל ממנו אולי עוד "ג׳רי מגוויר". סתם… על מי אני עובד. איך אמר דדפול? "עד שתהיה בן 90!".
ציון שלנו:
בסדר
פסק הדין
סתם… על מי אני עובד
מה דעתכם? האם נהניתם מההרפתקה האחרונה של סדרת ״משימה בלתי אפשרית״?
ואיזה סרט בסדרה לדעתכם הוא הסרט הטוב ביותר?
הוסף תגובה
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
