״חסין כאב״ או בשמו המקורי – Novocaine, הוא מהסרטים שמגיעים בלי הרבה ציפיות ופשוט מתפוצצים מולך על המסך עם אקשן רב, קומדיה שחורה והמון סצנות שהן שילוב בין הברקה גאונית לשגעון מוחלט. מדובר ברכבת הרים מטלטלת שללא ספק מספקת את הסחורה. אבל עם כל הכיף, הסרט גם נופל לכמה קלישאות צפויות, מציג כמה רגעי CGI מביכים ובעיקר סובל מעלילה ממוחזרת.

האם זה הורס את החוויה? ממש לא. זה סרט שלא לוקח את עצמו ברצינות, ומספק שעה וחצי של כיף בלתי נגמר על המסך.

עלילת הסרט עוקבת אחרי ניית'ן (ג'ק קוויד, ״הבנים״), בנקאי מופנם שסובל ממצב נדיר הגורם לו לא לחוש כאב פיזי. עקב אירוע קצת מבאס בעבודה הכולל שוד וחטיפת אהובתו, הוא יוצא למסע הזוי בו הוא מנצל את היעדר התחושה שלו ככלי נשק קטלני למדי. ככל שהאירועים מסתבכים, ניית'ן מוצא את עצמו מעורב בעולם פשע חסר רחמים, נאבק בפושעים מקסימים ולומד על עצמו דברים שמעולם לא דמיין (אולי הוא כן מרגיש כאב...?). בעזרת חוש הומור שחור והרבה מאוד אלימות, הסרט מתפתח לקרב הישרדותי שבו כל מה שיכול להשתבש – משתבש.

ראשית כל, יש לציין כי הסרט אלים. מאוד. הוא לא חוסך בדם, איברים עפים וסצנות לחימה ברוטליות. אך עם זאת, בזכות הסגנון ההומוריסטי שלו, האלימות אף פעם לא מרגישה כבדה מדי. היא מוגזמת בכוונה, מה שהופך אותה לפחות מטרידה ויותר משעשעת. נכון שהיו רגעים על המסך בהם ראיתי אנשים רבים שמעדיפים לא להסתכל, אך באותו הזמן הם צחקו וחייכו אחד לשני.

הסרט בקלות היה יכול ליפול עם התסריט "הסטנדרטי" שמוצג מולנו, אך הסרט פשוט עובד מעולה. הרבה מזה הודות לדמות הראשית. ג'ק קוויד כבר הפך לסמל של "הבחור הפשוט שנקלע לסיטואציה מטורפת" מאז הסדרה "הבנים"' וגם כאן הוא משחזר את התפקיד הזה. נכון, אפשר להגיד כי מדובר באופציה ברורה וצפויה לליהוקו, אך קוויד עושה כאן פשוט עבודה מצוינת. והוא לגמרי מחזיק את הסרט. ההבעות שלו, המשחק הגופני (במיוחד כשהוא לא מגיב לדברים שהיו גורמים לכל אדם רגיל להתפתל מכאב), והיכולת שלו לשלב רצינות עם קומדיה הופכים אותו לגיבור שקל להזדהות איתו.

בנוסף לקוויד, נקודה חיובית נוספת בסרט הוא ההומור שלו. הבדיחות לא נובעות רק מהתסריט, אלא גם מהעריכה הזריזה והתזמון הקומי המדויק. יש כאן שילוב נהדר בין סיטואציות מטורפות, דינמיקה מצחיקה בין הדמויות (במיוחד בין קוויד לחברו הטוב, אהמ הוא גם חבר של ספיידרמן) ותסריט שלא מפחד להיות אבסורדי לחלוטין.

אם אתמקד במספר חסרונות של הסרט, אני חייב לשים בראש את התסריט. אם אתם מחפשים תסריט מתוחכם עם טוויסטים מתוחכמים – זה לא הסרט בשבילכם. מדובר בעוד וריאציה על הנוסחה של "גבר רגיל שנקלע לסיטואציה מסוכנת, מגלה כוחות חדשים ויוצא למסע אלים שגורם לו להשתנות". אין כאן חידוש, אבל הסרט גם לא מנסה להעמיד פנים שהוא מציע משהו אחר.

מה שכן, חוסר ההיגיון של הסרט הופך אותו למהנה במיוחד. הדמות הראשית שורדת מצבים בלתי אפשריים, האלימות הגרפית מאוד מקורית ומציגה משהו חדשני (אני מקווה שזה חדש למישהו, יש שם דברים מאוד חולניים) והעלילה קופצת בין רגעים של דרמה רצינית לבדיחות מטורפות בלי שום הכנה. האם זה פוגע באמינות? בהחלט. האם זה משנה? בכלל לא.

כן אציין כי לא כל האלימות בסרט מוצגת בצורה משכנעת. חלק מהאפקטים המעשיים (כמו פיצוצים קטנים וסצנות קרב קרובות) עובדים מעולה, אבל יש כמה רגעים שבהם ה-CGI צורם בעין. הדוגמה הבולטת ביותר היא סצנה שבה סכין CGI עפה באוויר בצורה כל כך מלאכותית, שהיא נראית כאילו יצאה ישר מפלייסטיישן 3. רגעים כאלה שוברים קצת את האווירה, אבל אני מחליק להם על זה.

לסיכום, אני נותן לסרט החביב הזה 8 מתוך 10. ללא ספק סיפק את הסחורה וגרם לי להנות.

הרבה מזה בזכות ג'ק קוויד, השיגעון ההזוי על המסך שגרם לי לשאול את עצמי אם התסריטאי צריך חיבוק לפעמים. כן ירבו סרטים נועזים כאלו.