ביקורת ComicON: "הטורף: שטח פראי"- שינוי כיוון מרענן
הסרט ״הטורף: שטח פראי״ נתפס בהתחלה כעוד ניסיון נואש של דיסני לרכב על פרנצ'יז מהמאה הקודמת לצרכי נוסטלגיה. אבל איכשהו הוא מצליח להציג גישה חדשה ומרעננת עבור המותג שהופכת את הסרט למבדר במיוחד.
הרשו לי לפתוח את הביקורת בגילוי נאות, אינני מעריץ מסור של סדרת סרטי "הטורף". למעשה הסרטים היחידים במותג בהם צפיתי היו הסרט המקורי מ-1987 בכיכובו של ארנולד שוורצנגר, ו-"הטרף" הנפלא מ-2022 בו דן טרכטנברג החייה את המותג עם טייק מקורי ומרענן ביותר. מאז טרכטנברג הספיק לביים גם סרט אנימציה באותו היקום בשם "הטורף: רוצח הרוצחים", וגם הפעם חוזר אל על כסא הבמאי, מה שמציב אותו בתור המאסטר של המותג כרגע. השילוב של שני הדברים האלו הוביל לכך שהגעתי מאוד סקרן אל ״הטורף: שטח פראי״. גם כי כאמור, הופתעתי מאוד מ-"הטרף" שיצא ישירות לסטרימינג, אבל גם כי הטלתי בספק את העובדה שהמותג הוותיק הזה יכול להיות רלוונטי ולהגיע לקהלים חדשים בימינו.
מה עוד אפשר לחדש? - מתוך ״הטורף: שטח פראי״ באדיבות דיסני
אבל למרות הספק שלי, אני חושב שהסרט אכן צלח את המשימה הזו בצורה מרשימה במיוחד, בעיקר בזכות החזון של טרכטנברג, שמצליח להעניק לסרט תחושה שעשה אותו מעריץ ותיק במיוחד של המותג, אבל בו זמנית גם הופך את היוצרות, ולראשונה שם את דמותו של הטורף במרכז הסרט ובכך הופך אותו לדמות עגולה ועמוקה, ולא לעוד סתם יצור מפחיד שרודף אחרי בני האדם איתם אנחנו מבלים את מרבית הסרט. זאת מבלי לציין שגם הסגנון הוויזואלי והעולם שמוצג לנו במהלך הסרט שונים לחלוטין מכל מה שבא קודם לכן בהיסטוריה של המותג. שינוי שמורגש כבר מהפריים הראשון של הסרט כאשר הוא נפתח בטקסט חייזרי וסאונד שנשמעים יותר מהעולם של "חולית" מאשר הג'ונגל בו לחם שוורצנגר בחייזר האכזר ב-1987.
Rectangle · 300x250 · פרסומת
בתחילת הסרט מוצג לנו ובצורה הברוטלית ביותר שניתן להעלות על הדעת טורף צעיר ומנודה בשם דק, שמשמש כגיבור המרכזי של הסיפור. אלא שלמרות אותה הצגה די אלימה שבהחלט הקנתה רושם ראשוני שעומד להיות סרט אכזר ומדמם ביותר, התוצאה שמתגלה בפועל היא תוצאה אחרת לחלוטין. למעשה באופן מפתיע למדי, הסרט הוא לא רק הראשון בסרטי המותג שלא מדורג למבוגרים בלבד (R), אלא גם מצליח להפוך לסרט הראשון תחת מטריית המותג שבהחלט ניתן להגדיר כסרט שמתאים לבילוי לכל המשפחה. למרות שבמרכז הסרט אכן עומד הטורף דק, מי שאחראית לאותו שינוי מפתיע היא לא אחרת מאשר דמותה של ת'יה הסייבורגית, אותה מגלמת בצורה פנטסטית השחקנית אל פאנינג, שכן היא זו שמוסיפה לסרט את רוב החן, ההומור, ואפילו טוב הלב והתמימות שיש בו (מה שבהחלט לא האמנתי שאמצא בסרט של "הטורף"). אני מניח שהשינוי הזה עלול להרגיז חלק לא קטן מהמעריצים של המותג (שכאמור, איני נמנה כאחד מהם) שעוד עלולים לטעון שדמותו של הטורף עוברת שינוי לרעה והופכת לדמות סימפטטית ובעלת חולשות, וכי מדובר בהיפוך גמור למקור של המותג כסרט אקשן גברי קלאסי של שנות ה-80. אך הבחירה הזאת היא מה שהופך את הסרט למהנה, מרגש ומצחיק ברגעים רבים. בכלל, הסרט הרבה יותר מתאים לסגנון ההרפתקאות והמדע הבדיוני שמצוי בסרטים כמו "שומרי הגלקסיה", וזו בחירה שעובדת נהדר במיוחד ברגעים בהם הדמויות הראשיות מצליחות להתחבר אחת לשנייה למרות כל הפערים התרבותיים והאינדיבידואלים ביניהן.
הכוכבת האמיתית של הסרט - מתוך ״הטורף: שטח פראי״ באדיבות דיסני
ברמה הטכנית הסרט עשוי לגמרי כמו שובר קופות מלפני כמה עשורים, ומבחינתי מדובר במחמאה גדולה במיוחד. הוא כמעט ולא עוסק ברפרנסים שונים ומשונים, ולא מנסה להכין את השטח לשום דבר אחר, אלא מתמקד כמעט אך ורק בהרפתקה בה אנו נמצאים כרגע, ומנצל כל דולר ודולר מתפקידו ליצירת סטים, יצורים, כלי נשק וחלליות מרהיבים, שמשמשים את הסיפור הזה וזה בלבד. סצנות האקשן מבוימות נפלא, כאשר הצופה תמיד נשאר בפוקוס על הדמויות ועל המטרה שלהן. אותן סצנות מצליחות להציג אקשן מלא אדרנלין, אך בו זמנית מצליחות להחזיק באופן תמידי את הפוקוס על הדמויות המרכזיות והחשובות, ולגרום לתשומת הלב של הצופים השונים להישאר חדה וממוקדת גם כאשר הוא חווה על המסך ספקטקל קולנועי אדיר. יחד עם זאת, ולמרות הקצב וסגנון העריכה שעוזרים מאוד לאקשן להיות אפקטיבי ולזרום ישירות עם התקדמות הנרטיב, עדיין לא מדובר בסרט מושלם ואכן יש לו נקודת חולשה עיקרית אחת. נקודת החולשה הזו מגיעה פחות או יותר באמצע שלו, כאשר הוא מציג לנו סוג של בטן בתוך התסריט, בו הסרט מאבד מומנטום ומנסה להציג אלמנטים חדשים ודמויות נוספות בצורה לא מספיק חלקה. הניסיון הזה שבהחלט היה יכול לשדרג עוד יותר את הסרט אם הוא היה מבוצע כהלכה, בסופו של דבר פוגע בקצב של הסיפור, והופך את אמצע הסרט לפחות מעניין מההתחלה והסוף שלו.
Rectangle · 300x250 · פרסומת
ב-״הטורף: שטח פראי״ אולי אין אלמנט פורץ דרך מבחינה נרטיבית, אך לא צריך להיות כזה. מדובר בסיפור פשוט על דמויות סימפטיות שמחפשות משהו שחסר להן. זו בחירה מאוד חכמה של הסרט שלא מנסה להיות משהו שהוא לא, והעובדה שהוא מתמקד בנקודות החוזק שלו ומספק סיפור שגם אם הוא לא הכי סטנדרטי מבחינת המותג, הוא עדיין לא רע בכלל, הופכת אותו לסרט מהנה במיוחד. השילוב של אותו הסיפור עם סצנות אקשן נהדרות ודמויות ראשיות שכתובות נפלא ומשוחקות עוד יותר נפלא, הופך אותו לסרט אקשן משפחתי נהדר, שלחלוטין גורם לי לצפות למה שצופן העתיד למותג ״הטורף״.
ציון שלנו:
טוב מאוד👍🏼
הטוב
+זו בחירה מאוד חכמה של הסרט שלא מנסה להיות משהו שהוא לא, והעובדה שהוא מתמקד בנקודות החוזק שלו ומספק סיפור שגם אם הוא לא הכי סטנדרטי מבחינת המותג, הוא עדיין לא רע בכלל, הופכת אותו לסרט מהנה במיוחד
+השילוב של אותו הסיפור עם סצנות אקשן נהדרות ודמויות ראשיות שכתובות נפלא ומשוחקות עוד יותר נפלא, הופך אותו לסרט אקשן משפחתי נהדר, שלחלוטין גורם לי לצפות למה שצופן העתיד למותג ״הטורף״
פסק הדין
טרכטנברג החייה את המותג והחזיר לקולנוע רוח של כיף והרפתקה עם תמימות שקצת חסרה היום
🎥הסרט ״הטורף: שטח פראי״ זמין לצפייה בבתי הקולנוע בישראל.
8.5מתוך 10
עוד בקטגוריה
סרטים
ביקורת ComicON: ״צעצוע של סיפור 5״ - בקשת החברות התקבלה
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
18 ביוני 2026
עידו שייביץ
סרטים
ביקורת ComicON: ״קופה ראשית: הסרט״ - זן נדיר של קולנוע ישראלי
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
16 ביוני 2026
עומר בר-חי
סרטים
ביקורת ComicON: ״התגלית״ - מפגשים מהסוג הממוסחר
סרט המתח החדש של סטיבן ספילברג, בכיכובם של אמילי בלאנט וג׳וש אוקונור, שואף לעלות שאלה מסקרנת: אם העולם היה נחשף להוכחות חד משמעיות על קיומם של חייזרים, איך זה היה משפיע עלינו, על האמונות שלנו ועל היחס שלנו אחד לשני. האם פרויקט שמחזיר את ספילברג לז׳אנר המדע הבדיוני, בו יצר קלאסיקות רבות בעבר, מצליח להוכיח שהבמאי האייקוני עדיין מסוגל להמם, להפתיע ולהניע את הרגש של הקהל המודרני?
עידו שייביץ
