תודה לפורום פילם ודיסני ישראל על ההזמנה להקרנת העיתונאים!

תקציר: לאחר מותם של הוריה, שלגיה (רייצ׳ל זגלר) כלואה כנתינה תחת שליטתה של המלכה הרעה (גל גדות) חסרת הרחמים, שכל מטרתה ושאיפותיה היא להיות היפה ביותר מכולן לעד. יום אחד, שלגיה פוגשת בבנדיט ג׳ונתן (אנדרו ברנאפ) ומוצאת חן בעיניו, ובעקבות כך הראי של המלכה הרעה מציין בפניה ששלגיה יפה יותר ממנה. המלכה המאוימת קוראת להריגתה של שלגיה, מה שמוביל את שלגיה לברוח אל מעמקי היער, שם היא נתקלת בבית קטן המתגלה כביתם של שבעה גמדים. בעזרתם של הגמדים ושל הבנדיטים, שלגיה תעשה כל שביכולתה לעצור את שלטונה של המלכה הרעה ולהזכיר לממלכה כולה את חשיבותה של רוח האחדות.

ידוע מאוד לכולם שהאגדה של ״שלגיה ושבעת הגמדים״ בעלת חשיבות רבה למסע הארוך של דיסני, המתפרש על כבר יותר מ-100 שנים. הסרט המצויר המקורי היה הסרט המצויר באורך מלא הראשון שאי פעם נוצר, והוביל לתחילתו המהפכני של ענף חדש לגמרי של קולנוע וסיפוריות - במיוחד בתקופה הקשה של שנות ה-30-40. הוא גם התחיל, בחוסר תכנון מוחלט, את קו סרטי הנסיכות של דיסני, בו הם מפיקים סרטים המבוססים על אגדות מפורסמות עם דמויות ראשיות בעלות תואר מלכות או חשיבות מיוחדת. אז בהמשך לאסטרטגיה העסקית שלהם בשנים האחרונות ליצור מחדש את הקלאסיקות שלהם בלייב-אקשן, שעל אף שאיכות התוצר השתנתה ממקרה למקרה, הוכיחה את עצמה רווחית מהפן הכלכלי, זה היה רק עניין של זמן עד שהם ינסו לחזור ולגעת גם בקלאסיקה הזאת. ישנם מספר לא קטן של סרטי ״שלגיה״ לייב-אקשן שיצאו לאורך השנים וניסו לשאוף לטייק הרבה יותר בוגר ורציני של הסיפור, אבל אף אחד מהם לא כלל את ״הקסם של דיסני״ שיכל להישאר בליבם של הקהל, ונשכחו לאורך השנים. בנוגע לסרט הזה, אני לא חושב שהוא יכול להישכח בקלות - אבל לאו דווקא מנסיבות חיוביות.

הסכסוך שנוצר בין זוג השחקניות הראשיות של הסרט, רייצ׳ל זגלר וגל גדות, על רקע המלחמה האמיתית שמתרחשת ממש באיזורינו כבר יותר משנה, יצרה דיון ומחלוקת מורכבים ונרחבים בציבור שגלשו לפסים אישיים, למרות שהם ברובם מבוססי עמדות פוליטיות. אבל אני לא כתב לענייני פוליטיקה. ובעוד שכמובן שיש לי דעות משלי לנושא, ניגשתי לסרט הזה מנקודת המבט המקצועית שאיתה אני בדרך כלל מעריך סרטים - כמבקר סרטים. איכויות של הופעות משחק, בין אספקטים טכניים אחרים, אינן קשורות לאמונותיהם האישיות, דעותיהם הסובייקטיביות או היופי האסתטי של שחקנים ושחקניות. אז הלכתי לבדוק מה יש לסרט להציע, כמובן עם ספק מובנה בתוצרי הלייב-אקשן של דיסני, בניסיון לתת לו הזדמנות הוגנת ולשפוט אותו כפי שהייתי שופט כל סרט שנדחה בשנה שלמה לפני יציאתו.