בין אם אתם אוהבים את ״דברים מוזרים״ או שלא, אי אפשר שלא להודות בעובדה שמדובר באחת מאבני הדרך החשובות ביותר בטלוויזיה המודרנית ובתרבות הסטרימינג. הסדרה הזו, שעונתה הראשונה עלתה לפני כמעט 9 שנים, הייתה אחת מסדרות המקור הראשונות של נטפליקס (ולכן גם אחת מהסדרות הראשונות שהיו נגישות באופן אקסקלוסיבי בסטרימינג). למרות שהושקה במקביל לסדרות גדולות ומשמעותיות לא פחות כמו ״בית הקלפים״ למשל, היא הפכה עד מהרה לסדרת הדגל של שירות הסטרימינג (הרבה מזה בעקבות הפנייה שלה לקהל רחב יותר וצעיר יותר מסדרות כמו ״בית הקלפים״ למשל שהסתמכו בעיקר על פוליטיקה), ובמובנים רבים הפכה לסמל של איכות עבור נטפליקס, שמיתגה אותה כמקום שלא נופל ברמתו בתכנים שלו מספקיות תוכן ותיקות וענקיות. בעיניי, מה שהפך את הסדרה הזו לסמל סטטוס שהיא, הייתה העובדה שלמרות שבמהלך שלוש השנים הראשונות שלה קיבלנו שלוש עונות מלאות שכל פרקיהן יצאו כמקשה אחת, עדיין היו אלו פרקים איכותיים ומרהיבים (לפחות ברובם), ששימשו כסוג של עדות לכך שהחיבור הישיר לקהל ומודל השחרור החדשני, בשבילוב עם קצב תוכן מהיר לא באים על חשבון תוכן איכותי - ושסטרימינג הוא הדור הבא של הטלוויזיה.

אבל אז משהו קרה. אני לא יודע בדיוק מתי, איך או למה זה קרה (למרות שאני מנחש שזה קשור לתחרות המאסיבית שהתחילה בשוק הסטרימינג), אבל משהו באסטרטגיה של נטפליקס השתנה. במקום להמשיך ולהוביל בגאון את שוק הסטרימינג והטלוויזיה, הם התחילו להשתרך מאחור ולהאחז במותגים הגדולים שלהם כמו בקרנות המזבח, בכך שהם ממקדים את השיווק שלהם על הסדרות הגדולות ׳שכולם מכירים׳ במקום לנסות ולהמציא את עצמם מחדש, או להביא יצירתיות אל קדמת המסך (ככל הנראה בגלל שעכשיו הם יכולים להרשות לעצמם את זה). השינויים האלו אמנם השפיעו על התכנים של נטפליקס בכלליותם, אבל אין ספק שהסדרה שהכי נפגעה מהנושא היא סדרת הדגל שלה ״דברים מוזרים״. בין מה שהיא ייצגה בזמנו לבין מה שהיא מייצגת היום, אין ולו קשר דל ביותר. זה אמנם לא היה שינוי פתאומי או מעשה רגעי, אבל במשך 6(!) השנים שעברו בין העונה השלישית לטריילר של העונה החמישית, השינוי שעברה נטפליקס שינה את המהות של ״דברים מוזרים״ - שאמנם עדיין מייצגת את נטפליקס במדויק, רק שהפעם מדובר ביצוג שלילי ועגום במיוחד.

מה בדיוק קרה שם?

כמו בכל כתבה אחרת שכתבתי על ניתוח של הכרזה כזו או אחרת, בכדי להבין למה ואיך החשיפה של המעין טיזר טריילר הראשון לעונה החמישית של ״דברים מוזרים״ מייצגת את כל מה שרע בשירות הסטרימינג, צריך להבין מה הוכרז וכיצד, באופן מדויק. לקראת סופו של אירוע ה-TUDUM השנתי של נטפליקס, עלו על הבמה שלושת השחקנים פין וולפהארד (מייק), קיילב מק'לאפלין (לוקאס) ונואה שנאפ (ויל). אליהם הצטרפו גם השחקנים גייטן מאטרצו (דסטין) ומילי בובי בראון (אילבן) באופן וירטואלי עם הקלטות שנשלחו מראש (מה שניסה לשמש כסוג של איחוד של כל חמשת הילדים הרכיבו את הקאסט המקורי), ויחד כולם חלקו זכרונות עם הקהל ושיתפו אותם ברגעים האהובים עליהם מתוך העשור בו הם לקחו חלק בסדרה. הם חשפו לראשונה קליפים מיוחדים מאחורי הקלעים של ארבע העונות הקודמות, שהראו איך נראתה האווירה על סט הצילומים. בסיום הקטע הזה, שלקח בין 5 ל-10 דקות, נראה ששלושת חברי הקאסט שנכחו על הבמה התחילו לרדת אל מאחורי הקלעים שלה, כשלפתע פין ״מצא״ קלטת ישנה נוספת - אותה הוא התחיל לנגן בפני הקהל. התברר שמדובר בטיזר טריילר ראשון לעונה החמישית של ״דברים מוזרים״ (למרות שאי אפשר לקרוא לזה טריילר, אבל עוד על כך אחר כך), שחשף בפני הקהל את תאריכי היציאה של העונה וכך שתתפרש על פני שלושה חלקים, שיתחילו בחג ההודיה ויסתיימו בערב השנה החדשה.

נוסטלגיה מזלזלת

העדות שההכרזה הזו מספקת להדרדרות העגומה של נטפליקס מתחילה עוד הרבה לפני שהטריילר התחיל להתנגן, בנסיון הכושל והמאוד מביך של נטפליקס לעורר נוסטלגיה אצל הקהל כלפי הסדרה. הנסיון הזה היה מביך מכמה סיבות עיקריות. הראשונה היא שנסיון לייצר נוסטלגיה לסדרה שעדיין רצה והקהל מחכה בכליון עיניים לעונה האחרונה שלה (בטח כשעומדות לעבור 3 וחצי שנים בין פרק סיום העונה הקודמת לפרק הבכורה של העונה החדשה) הוא לא דבר שמצליח להחזיק מים, כי הקהל לא מעוניין בזה. כשמדובר בסדרה שהקהל צפוי לקבל עוד תוכן ממנה, ובטח כשמדובר בכזו סדרה מצופה ואהובה שהקהל במשך שנים משווע לדעת פרטים נוספים אודות עונתה הבאה, הקהל אינו מעוניין בהתרפקות על זכרונות העבר ויצירת תחושה של זכרונות ישנים וטובים - אלא הוא מעוניין בהפך הגמור. הוא מעוניין בעדכונים וחשיפות אודות המשך הסיפור, ואת זה הוא לא קיבל במהלך החלק הגדול והמרכזי של ״דברים מוזרים״ בכנס. זה אולי היה דבר שראוי לעשות בפאנל שמתקיים אחרי צאת העונה (כמו שעשו למשל עם ״הבנים״ בקומיקון סן דייגו בשנה שעברה), אבל כשזה קורה לפני שהעונה משודרת, זה לא רק מחטיא את המטרה שלו וגורם לשחיקה של המותג עם ערך נוסטלגי מזויף, אלא גם גורם לתחושה של זלזול בקהל, שמרגיש שמשתמשים בהסחת דעת זולה ומזויפת כדי להסיט את מבטו מהעובדה ששירות הסטרימינג עדיין שומר את רוב הקלפים שלו קרוב לחזה, ולא מוכן לתקשר ולחשוף לקהל את העדכונים הגדולים כמו שצריך.