ממש רגע לפני שהעונה השנייה של ״האחרונים מבינינו״ תתחיל, אנחנו מסתכלים במבט לאחור על המשחק המופתי עליו הוא מבוסס כדי לנסות ולהבין מה מחכה למי שלא מכיר אותו בסדרה
“I walk through the valley of the shadow of death" - מתוך השיר Through the Valley שליווה את הטיזר הראשון של המשחק”
בעוד פחות מ-24 שעות העונה השנייה של ״האחרונים מבינינו״ תתחיל, ובכך יצא לדרך העיבוד הטלוויזיוני ל-"The Last Of Us Part II" ומה שאני ועוד רבים ואחרים מכנים משחק המחשב הטוב ביותר בכל הזמנים. במהלך חלקו הראשון של קמפיין הסיקור שלנו לקראת עליית העונה הראשונה, דיברנו הרבה על פרטי המידע והראיונות של השחקנים והצוות סביב הסדרה, שהצליחו להלהיב אותנו לקראתה (ובתקווה גם אתכם). אבל תכלס הדבר שהכי מרגש אותנו לקראת העונה השנייה הוא המשחק עליו היא מבוססת, שכפי שציינתי נחשב עבורי כאחת מהיצירות התרבותיות הגדולות בכל הזמנים. לכן החלטתי להקדיש את הכתבה הראשונה (מתוך שתיים) שיסכמו את החלק הראשון בקמפיין הסיקור שלנו על העונה השנייה של הסדרה, למשחק עצמו, ולספק סוג של ביקורת (נטולת ספוילרים כמובן) או הסתכלות מהעבר אם תרצו על החוייה שלי איתו, כדי לנסות לגרום לכם להתרגש ממה שעומד לבוא לפחות כמוני אם לא יותר.
ב-19 ביוני 2020, לפני כמעט חמש שנים, יצא לאוויר העולם החלק השני בסדרת המשחקים עטורת השבחים "האחרונים מבינינו". המשחק הקודם בסדרה, שיצא בשנת 2013, הציג בצורה מופתית בעיני רבים (וגם בעיני) סיפור לא שגרתי של "אב ובת" בעולם אפוקליפטי, שהציב רף חדש בז'אנר ובעקבות זאת הציפיות למשחק "האחרונים מבינינו חלק 2" היו גבוהות מאוד.
למרות שגם אני, כמו כולם, חיכיתי להמשיך לשחק בעולם המופתי שבנה לנו ניל דרוקמן במשחק הקודם יחד עם הדמויות האהובות של ג'ואל ואלי, מכורח הנסיבות (והעבודה שהיו משחקים שיותר חיכיתי להם), דחיתי את הרגע בו אתחיל לשחק במשחק עוד ועוד ועוד, וכך יצא ששיחקתי במשחק ״The Last Of Us Part II" רק בשנה שעברה אחרי כמעט ארבע שנים מרגע יציאתו, כאשר ברקע התרחשו הצילומים לעונה השנייה של הסדרה , ובדיוק סיימתי לראות את העונה הראשונה שלה, ככה שהחוויה והחיבור שלי אל עולם המשחק היו עדיין טריים.
לשמחתי הצלחתי להגיע אל המשחק כמעט בלי אף ספוילר (השג מרשים בהתחשב בהתחשב בכמות הזמן שעברה), ולכן אנסה לספר לכם את החוויה האישית שלי מהמשחק בלי ספוילרים, למקרה שעדיין לא שיחקתם בו ואתם מחכים לעונה השנייה של הסדרה (למרות שאני מקווה שזה ישתנה בעקבות הכתבה הזו). אני אתאר את העלילה בכלליות ואגיד שבניגוד למשחק הקודם בו שיחקנו בתור ג'ואל מילר, שהיה הדמות הראשית, הפעם אנחנו משחקים בתור אלי וויליאמס, שיוצאת אל עבר במסע נקמה אכזרי במיוחד, מה שהיווה נושא מרכזי מאוד שונה, ולמעשה כמעט הפוך לחלוטין מהנושא המרכזי של המשחק הראשון (והעונה הראשונה של הסדרה).
כשסוף סוף התיישבתי על הספה, הדלקתי את הפלייסטיישן שלי והתחלתי לשחק במשחק בפעם הראשונה, באמת ובתמים התרגשתי. התרגשתי לחזור סוף סוף לשחק בעולם המטורף והאפל הזה פעם נוספת, בוודאי כאשר הפעם האנימציה משודרגת והכול נראה טוב יותר (בכל זאת עברו 7 שנים בין המשחקים). התרגשתי גם לחזות ולהתנסות במכניקות ומִשְׂחָקִיּוּת פורצת דרך, שעד היום למרות שעברו חמש שנים, עדיין מצליחה לבלוט ולהוביל את התעשייה. אבל הכי התרגשתי להמשיך את המסע של ג'ואל ואלי מבחינה סיפורית, ולראות לאן ואיך דרוקמן מתכוון לקחת אותנו ואותם הפעם. להפתעתי הסיפור שקיבלנו היה שונה מאוד ממה שאני ומעריצים רבים אחרים ציפינו לו. זה לא אמר שום דבר על האיכות שלו, שכן הוא עדיין היה סיפור נהדר, אבל הדרך המבריקה והמאוד יחודית בה הצליחו Naughty Dog ודרוקמן להציף פעם נוספת קונפליקטים מורכבים (אפילו מורכבים יותר מהמשחק הראשון) בעולם פוסט-אפוקליפטי הייתה מאוד מפתיעה ומיוחדת במינה. השילוב של הסיפור הזה עם מסע הנקמה שסופר בצורה לא שגרתית בעליל בעזרת שתי נקודות מבט שונות וקיצוניות מאוד, תוך שילוב של אותה משחקיות הישרדות משופרת וגרפיקה מרהיבה, יצר חוויה מפעימה, מפתיעה ומאוד מיוחדת במינה.
יחד עם זאת, ובעיקר בגלל ההפתעה מהכיוון שהמשחק לקח, כשסיימתי לשחק בו בפעם הראשונה, הייתי בתחושות מעורבות. ידעתי ששיחקתי בתוצר טוב, אפילו טוב מאוד, אבל חלק מאותן בחירות עלילתיות מפתיעות הרגישו לי מוזרות ואף תלושות. אבל ככל שהזמן עבר, הבנתי שהמשחק הזה תפס אותי הרבה יותר מכל משחק אחר ששיחקתי בו, כי פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו, גם אחרי שסיימתי לשחק בו, לא משנה כמה זמן עבר. התעסקתי בו ממש ברמה יומיומית גם בצורה פיזית. ראיתי לא מעט סרטונים עליו ברשתות החברתיות השונות, חשבתי עליו כל שניה שיכולתי ואפילו דיברתי עליו עם חברים שלי כל יום ויום, עד שנמאס להם ממני. ככל שהזמן עבר וההתעסקות שלי סביב המשחק לא פסקה, הבנתי שאני חייב לשחק את המשחק בפעם השנייה - וזה בדיוק מה שקרה.
את הריצה השניה שלי על המשחק סיימתי לפני כחצי שנה ואני צפוי לסיים את הריצה השלישית שלי עליו ממש היום ומחר, וכמו שאתם בוודאי יכולים להבין נהניתי מכל רגע ורגע ששיחקתי בו גם בפעמים אלו. גם בפעם השניה והשלישית, המשחק הצליח לספק עבורי חוויה עוצמתית ומלאת רגשות, ולמרות שידעתי בדיוק מה הולך לקרות ולאיזו דמות, החיבור שלי לדמויות רק הלך וגבר, כמו בכל יצירה תרבותית איכותית במדיומים אחרים. ככל ששיחקתי יותר ככה הבנתי והזדהתי יותר עם ההשלכות ועם השינויים שהעולם האפוקליפטי גורם לדמויות המורכבות והפגומות הללו לעבור, ואותן בחירות עלילתיות שנראו לי מוזרות ולא הגיוניות בריצה הראשונה שלי על המשחק, הפכו פתאום לבחירות מאוד הגיוניות וטבעיות, שהצלחתי להבין ולאהוב. ככל שיחקתי במשחק יותר, נדהמתי מאיך אותם קונפליקטים שהיו בבסיסם מאוד פשוטים, כאלו עם קונספט שכבר ראינו עשרות פעמים בהמון יצירות שונות, כמו נקמה וגאולה, סופרו ובוצעו בצורה כל כך חדשנית ומבריקה, שגרמה לי לחוש כאילו אני צופה בקונספטים האלו בפעם הראשונה ובאור אחר לגמרי. השילוב הזה של תחכום ופשטות ביחד הוסיף למשחק המון רגש וכאב, שהצליחו לשפר אותו פלאים, הן מבחינת הסיפור הבסיסי שלו והן מבחינת האינטנסיביות שבה השחקן חווה אותו, מה שמצליח להעלות את רמת האכפתיות שלי כשחקן מהדמויות שאותן אני משחק ופוגש במהלך המשחק, לרמה כזו שלא משתווה לאף משחק אחר (ולמעט מאוד סרטים וסדרות אחרים), ואף מצליחה להתעלות על הסיפור המרגש של המשחק הראשון ורמת החיבור שהוא מייצר עם הדמויות השונות, מה שלא חשבתי שאפשרי בשום צורה או דרך.
גם היום, כמעט חמש שנים מרגע יציאת המשחק, אני יכול להגיד בלב שלם, שמדובר באחד מהמשחקים הטובים ששיחקתי בהם. הוא מציג את אחד הסיפורים המורכבים והטובים בעולם הגיימינג (ואפשר אפילו לטעון שמדובר בסיפור הכי טוב שסופר בעזרת משחק מחשב ואולי בכלל), ואני לגמרי אחזור לעולם של "האחרונים מבינינו" שוב וכמה שיותר מהר. בין אם זה באמצעות ריצה נוספת ורביעית במספר של המשחק השני או באמצעות העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה, שצפויה לספר את חלקו הראשון של סיפור המשחק השני ותגיע אלינו מחר, או שילוב של שניהם (מה שכנראה הכי סביר) אני בטוח שאני ואלי עוד נתראה.
אני יודע שניל דרוקמן מכחיש שוב ושוב את קיומו של משחק שלישי ונוסף (וככל הנראה אחרון) בסדרת המשחקים, אבל אני נאחז בשמועות ובהגיון הבריא, שאומר שאין סיכוי שיוותרו על המותג הזה, וממשיך לקוות שהיום בו ניל דרוקמן ושאר האנשים המוכשרים בסטודיו המשחקים Naughty Dog יציגו לנו את החלק השלישי (וככל הנראה האחרון) בסיפור המופתי הזה, לא מאוד רחוק , ושלמרות שזה כנראה לא יקרה בפעם הבאה שנתראה פה (בכל זאת, עוד כמה שעות תעלה כתבה נוספת לקראת העונה השנייה של הסדרה) בקרוב מאוד נתראה פה עם ידיעה על משחק חדש בסדרה.
אם קראתם את כל זה ועדיין לא שיחקתם במשחק ובכל זאת בחרתם להמתין לעונה השנייה ולא לרוץ לפלייסטיישן או המחשב הקרוב לביתכם ולהתחיל לרוץ על המשחק הזה, יש לי רק דבר אחד להגיד לכם (מעבר לזה שאתם טועים ומפספסים כמובן): תתכוננו. אם אהבתם את העונה הראשונה, כמו שאני אהבתי אותה ואת המשחק הראשון, מחכה לכם מערבולת רגשות שלא דומה לשום דבר שהכרתם. אתם הולכים לכעוס, לבכות, לצחוק ובעיקר להתרגש במגוון צורות שונות, שתפתיע אתכם מאוד. היא אולי לא תהיה מה שאתם רוצים או מדמיינים שהיא תהיה, אבל בסופו של דבר כאשר תסיימו לחוות את הסיפור במלואו בעוד כשנתיים (בכל זאת, עכשיו זה רק החלק הראשון שלו), אתם תבינו שזו הייתה החוויה שהיתם צריכים, ואחרי שתעכלו אותה טוב טוב, אני בטוח שגם אתם תצטרפו אלי בקריאה למשחק שלישי!
המשחק ״The Last Of Us Part II” זמין לפלטפורמות ה-PS5 וה-PS4.
הוסף תגובה
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
