לקראת העונה השנייה של ״האחרונים מבנינו״ דירגנו את עשרת הרגעים הגדולים המצופים והמרגשים ביותר שאנחנו לא יכולים לחכות לראות במהלך העונה
למרות שאת כל כולה של כתבת הדירוג/רשימה הקודמת שלנו לקראת העונה השנייה של ״האחרונים מבינינו״ הקדשנו להרחבות שהסדרה עתידה להציג על חומר המקור, בסופו של דבר מה שאנחנו הכי מחכים לו בעונה החדשה הוא העיבוד של חומר המקור עצמו. שלא תבינו אותנו לא נכון, ההרחבות החדשות עדיין מאוד מעניינות אותנו ואנחנו עדיין מחכים להן בכליון עיניים, אבל בסופו של דבר, כפי שליאם כתב בכתבה שלו על המשחק השני שעלתה מוקדם יותר השבוע, אנחנו מחשיבים את המשחק השני בתור המשחק הכי טוב שנוצר עד היום, ואחת היצירות הספרותיות הטובות ביותר בהיסטוריה. שנינו מחפשים כל סיבה שרק אפשר על מנת לחזור ולבקר עוד פעם את המשחק והסיפור המופתי ופורץ הדרך שלו, ואחרי שראינו מה HBO הצליחו לעשות עם המשחק הראשון בעונה הקודמת, אנחנו כבר לא יכולים לחכות ולראות איך הם יצליחו להפיח חיים במשחק המטורף הזה הפעם. אז אחרי הרבה מאוד מחשבה ודיונים בינינו, הצלחנו ליאם ואני לזקק מחציו הראשון של המשחק (אותו עתידה העונה לעבד), שמלא בלא מעט רגעים וסצנות מטורפות ומרגשות, את עשרת הרגעים שאנחנו הכי מחכים לראות את הטייק ה-HBOי שלהם במהלך העונה (ועוד רגע בונוס נוסף).
הרשימה, שמתחילה ממקום עשירי ולאט-לאט עולה במקומות עד שנגיע אל הרגע הגדול והמצופה ביותר שלנו העונה כולה, אמנם נכתבה לפני שראינו את פרקי העונה השנייה, אבל היא מבוססת על הטריילרים השונים, שמועות כאלו ואחרות, הביקורות המוקדמות, וכן – גם על הידע שלנו מהמשחק עליו העונה מבוססת. לכן, אם לא שיחקתם עדיין במשחק השני, אנחנו ממליצים לכם לעצור כאן – כדי שתוכלו ליהנות מהחוויה כמו שצריך ובמלואה. אחרי שהבהרנו את זה, הגיע הזמן להתחיל עם הרשימה שלנו ועם הסצנה שבמקום העשירי, שאחראית על שתי תגליות חשובות במיוחד.
הסצנה שפותחת את המצעד שלנו היא הסצנה בה ההיריון של דינה והחסינות של אלי נחשפים במקביל. הסצנה מתרחשת בסוף היום הראשון בסיאטל, כאשר אחרי קרב אפי ומצמרר כנגד חבורה של נגועים, אלי ודינה נופלות לתוך חדר מלא בספורס (קורדיספס שנישא באוויר), כאשר המסכה של אלי נשברת, אך היא נשארת ללא פגע על אף שהיא שואפת את הספורס, מה שמוביל להבנה של דינה שאלי לא שיקרה לה לגבי הקעקוע והחסינות שלה — שחושפת בתמורה את העובדה שהיא בהריון, מה שמצליח להפתיע את אלי והשחקנים כאחד. הסצנה הזו מכילה את שתי התגליות המשמעותיות הראשונות של המשחק, ושום דבר לא נשאר אותו הדבר אחריה. היא משנה לחלוטין את מערכת היחסים בין אלי ודינה, ובו זמנית בונה ומבססת לא מעט מוטיבים ורמזים לקראת רגעים נוספים שיגיעו בהמשך. יחד עם זאת, ולמרות שאכן מדובר באחת מהסצנות הטובות ביותר במשחק כולו, הסיבה שבחרנו למקם אותה רק במקום העשירי היא בגלל שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שלמרות שאנחנו בטוחים שהסדרה לא תשנה את הסצנה הזו בצורה דרסטית או תתעלם ממנה לחלוטין (שכן היא מאוד פיבוטית והכרחית לעלילה) אנחנו לא לגמרי בטוחים איך ייראה הביצוע שלה, והאם הדגש יהיה יותר על הקרב שקודם לחשיפה או לחשיפה עצמה. הסיבה השנייה היא שגם אם הסדרה תשחזר את הסצנה באופן מדויק, היא אמנם מפתיעה ומשנה את כללי המשחק, אבל היא פחות עוצמתית ומרגשת משאר הסצנות שמנינו פה ברשימה.
הסצנה הבאה ברשימה שלנו היא הסצנה בה אבי, טומי וג'ואל משתפים פעולה יחדיו כדי לברוח מעדר הנגועים העצום שמשתולל בחוץ. הסצנה הזו מגיעה בשלב מאוד מוקדם בעלילת המשחק (ובתקווה שגם בעלילת הסדרה), הרבה לפני שמערכת היחסים בין ג'ואל לאבי מתבהרת באופן סופי, מה שמצליח ליצור תחושת אשליה ורושם מוטעה שנרקמת פה איזושהי חברות או ידידות שנובעת ממשבר, ושהשלושה עוד עתידים לשתף פעולה למשך תקופה ארוכה — דבר שמצליח לחזק את ההלם והתדהמה שאנחנו עתידים לקבל ממה שיקרה מעט לאחר מכן. מעבר לכך, מדובר בסצנת אקשן קצבית במיוחד, ששואבת את השחקן הישר אל תוך המשחק, וגם מצליחה (יחד עם. הסצנה העוקבת שלה) להמחיז בצורה מופתית עד כמה מעגל הנקמה הוא מעגל אכזרי וכואב במיוחד. אנחנו בטוחים ש-HBO יצליחו לשחזר את האפיות והאקשן של הסצנה בצורה מרהיבה וקצבית גם במהלך הסדרה, אבל הסיבה שהיא ממוקמת במקום התשיעי בלבד, היא שהיא משמשת בעיקר כאקספוזיציה והכנה לסצנה שעתידה לבוא אחריה (ונמצאת במקום הרבה יותר גבוה בדירוג שלנו), ומאחר שרגשות המתח והאימה שנובעים מאופי הסצנה לא מעוררים יותר מדי רגשות בשלב הזה.
זה אמנם נכון שמסע הנקמה אליו יוצאת אלי לאחר מותו של ג'ואל, מתמקד בעיקר באבי (אותה אלי מחשיבה כנושאת הראית האחריות למותו) אבל במהלך המסע אלי סוגרת חשבון עם כל אחד ואחד מחברי החבורה שלה, וכל פעם שעוד חשבון נסגר אנחנו מקבלים סצנה מצמררת במיוחד. אחת מאותן הסצנות היא הסצנה בה אלי מגיעה לאקווריום של סיאטל, פוגשת במל ואוון, והורגת אותם בדם קר. הסצנה הזו, שמגיעה לקראת סופו של היום השלישי והאחרון במסע של אלי בסיאטל, משמשת כסוג של סיכום עבור מסע הנקמה של אלי עד כה משתי סיבות עיקריות. הראשונה שבהן, היא שמלבד אבי, בשלב הזה אלי פגשה (והרגה) את כל חברי חבורת Salt Lake City, ונמצאת כפסע מהרגע בו היא תוכל להניח את נשקה ולשוב אל ביתה (או לפחות ככה היא חושבת). השנייה, היא שבמהלך אותו מפגש אנחנו רואים עד כמה אלי נהייתה מונעת מזעם וכאב, ועד כמה היא הפכה מהילדה החביבה אותה הכרנו במשחק הראשון לטיפוס אכזרי ונקמן. אנחנו רואים איך אחרי שאלי פורקת את מל מנשקה, ולמרות שהיא כבר יוצאת מכלל סכנה, היא עדיין מחליטה לנעוץ את הסכין ולהרוג אותה (ולו רק מיצר הזעם והנקמנות שנוצר אצלה) מה שבסופו של דבר עולה לה במידע יקר אודות מיקומה של אבי אותו היא לא יכולה להשיג בשום דרך אחרת. הסצנה גם משמשת הקבלה לסצנה שפתחה את המצעד הזה, כאשר אלי מגלה שמל הייתה בהריון (בדומה לדינה), ושלמעשה היא רצחה גם תינוק חף מפשע — מה שגורם לה בפעם הראשונה להבין את ממדי ההרס שמעגל הנקמה הזה יצר. הסיבה שהסצנה הזו ממוקמת במקום השמיני בלבד, היא בעיקר בגלל שעדיין לא יצא לנו לראות איך בלה רמזי מצליחה לגלם את אלי הבוגרת, ואיך אריאלה ברר וספנסר לורד מגלמים את מל ואוון. אנחנו בטוחים שמבחינת התסריט הסדרה תצליח לעבד את הסצנה הזו בצורה מעולה, אבל ההצלחה של הסצנה הזו תקום ותיפול על תצוגת המשחק של שלושת השחקנים האלו, וכאשר עדיין לא ראינו דבר ממנה, אי אפשר שלא לחשוש מעט.
הסצנה הבאה אמנם מגיעה מאוד מאוחר במהלך המשחק (כמעט לקראת סופו למעשה), אבל על פי הטריילרים של הסדרה ניכר שהיא עומדת להופיע פה במלואה כבר בעונה הזו, והיא כל כך אייקונית שלא יכולנו לוותר עליה. אנחנו מדברים כמובן על סצנת המסיבה בג'קסון. מעבר לעובדה שמדובר באחת הסצנות שיותר מזהות עם המשחק עוד מאז שהופיעה לראשונה בטריילר שלו שהוצג ב־E3 בשנת 2018, מדובר גם בסצנה משמעותית עבור אלי מכיוונן של שתי מערכות יחסים שונות. הראשונה מביניהן היא מערכת היחסים של אלי ודינה. זו למעשה תחילת הדרך של אלי ודינה כזוג והצעד הראשון במערכת היחסים שאנחנו רואים נבנית (ונהרסת) במהלך המשחק. היא גם מכילה את הנשיקה הראשונה ביניהן, ואת אחד הרגעים הרומנטיים והמיניים הבודדים בסדרת המשחקים, אבל מעבר לכך, היא גם מהווה את אחד הרגעים הבודדים בהם אנחנו רואים את אלי שמחה ומאושרת. אחרי משחק שלם שעברנו איתה, ובו ראינו איך היא לאט לאט מאבדת צלם אנוש והופכת לאכזרית יותר ויותר בשם הנקמה שלה, אנחנו רואים בפעם הראשונה שבסופו של דבר מאחורי כל האכזריות והנקמה הזו, עומדת בת אנוש עם רגשות שרוצה ויכולה להיות נאהבת בדיוק כמו כל אחד אחר. מערכת היחסים השנייה שמושפעת מהסצנה הזו היא מערכת היחסים של ג'ואל ואלי. במהלך המסיבה ובעקבות ויכוח שנוצר במהלכה, אנחנו רואים את ג'ואל מנסה להגן על אלי באינסטינקטים אבהיים, ואיך אלי שעדיין פגועה מהשקר שלו מסרבת בכל תוקף לקבל את העזרה שלו וממש כועסת עליו. הסצנה הזו (למיטב ידיעתם של השחקנים בשלב זה) היא הפעם האחרונה שג'ואל ואלי מדברים אחד עם השני, והיא מעבירה את המסר שכאשר ג'ואל מצא את מותו, היחסים בינו לבין אלי היו בשפל חסר תקדים, והמסע המשותף שלהם הסתיים בלי שהוא הצליח לכפר על המעשים שלו בעיניה. זו למעשה אנטיתזה למערכת היחסים של אלי ודינה מתחילת הסצנה, והיא מראה לנו שבסופו של דבר, למרות האנושיות והאהבה שבאלי, השנאה והנקמה חזקים ממנה, והם מה שהביאו אותה למצב הזה.
הסיבה שהסצנה הזו ממוקמת רק במקום השביעי מתוך עשר היא העובדה שהיא לא אפית, קצבית ומרגשת כמו השש האחרות. זה לא דבר רע כמובן, וזה מאוד מתאים לקצב של הסצנה הספציפית הזו שעדיין מצליחה להישאר מאוד משמעותית, אבל שאר הסצנות ברשימה הצליחו לרגש ולהמם אותנו יותר. על פי מה שאנחנו רואים מהטריילרים, ניכר שהעיבוד של הסצנה הזו מהמשחק אל הטלוויזיה יהיה כמעט זהה לחלוטין. החל מהתאורה והלבוש, ועד הדינמיקה והתצוגה של השחקנים בשוטים השונים שזכינו לקבל מהם הצצה במהלך הטריילרים — הכל נראה מדויק ברמת המילימטר, ומבחינתנו במקרה הספציפי הזה זה מצוין, כי לא היינו משנים בסצנה הזו אפילו פריים אחד. יחד עם זאת, ניכר שהמיקום שלה על ציר הזמן של הסיפור יהיה השוני המרכזי בסצנה בין הגרסאות השונות של הסיפור, ויהיה מעניין לראות איך היא תשתלב בגרסה הזו של האירועים.
הסצנה הבאה בדירוג שלנו, היא הסצנה שממוקמת במחצית דרכו של המשחק וזו שככל הנראה, תסגור את העונה הנוכחית שמשודרת כעת. הסצנה המדוברת מכילה את הרגע בו מסע הנקמה הבלתי מתפשר של אלי מגיע לנקודת מפגש ראשונה וטעונה מאז מותו של ג'ואל, כאשר ברגע בלתי צפוי, אבי פורצת אל תוך הקולנוע הנטוש (שמשמש בתור המחבוא של אלי וחבורתה), ובכך מציתה עימות אלים ואישי בין השתיים. אין ספק כי מדובר בסצנה מטלטלת ובלתי צפויה בעליל, וזו אחת הסיבות המרכזיות שבחרנו להציבה במקום מכובד ברשימה שלנו. הרגע הזה מהווה נקודת מפנה דרמטית באירועי המשחק, והוא בכל בעל השפעה עמוקה גם על התפתחות דמותה של אלי אבל בעיקר על זו של אבי, והאימפקט שהוא משאיר עליה ועל התהליך שלה גדול במיוחד. מרגע זה ואילך, אבי כבר לא נתפסת רק כצל חסר שם ומשמעות או כנקמה מופשטת עבור אלי, אלא הופכת ליריבה קונקרטית ובעלת נפח, עם מניעים ורגשות משלה ואנחנו מחכים לראות כבר איך יצליחו לגרום לנו להתחבר לדמות של אבי ולהציג אותה באור חיובי וכדמות בפני עצמה עם מניעים הגיוניים, ומסע גאולה משלה. עם זאת, הסיבה שבגללה סצנה כל כך מותחת ובעלת משמעות סיפורית כבירה להמשך המשחק ממוקמת רק במקום כזה ברשימה, נעוצה בעובדה שכפי שכבר ציינו, אנחנו משערים כי רגע זה יתפרש על פני סוף העונה הנוכחית ותחילת העונה השלישית, כאשר במהלך העונה השנייה נזכה לחזות רק ביריית הפתיחה של הסצנה הזו (תרתי משמע). למרות זאת, לא יכולנו להתעלם מחשיבותה וההשפעה שלה, אבל בעקבות החלק הקטן שאנחנו צופים שהיא תקבל במהלך אירועי העונה הנוכחית היא זכתה רק במקום השישי והמכובד.
הרגע שפותח את החצי השני של הרשימה שלנו הוא רגע העימות של אלי ונורה בבית החולים בסיאטל בסוף היום השני. מעבר לעובדה שמדובר בסצנה שמבוצעת בצורה ויזואלית וטכנית מושלמת במהלך המשחק, יש מספר סיבות תסריטאיות שהופכות אותה לאחד הרגעים הגדולים ביותר שלו. הסיבה הראשונה היא שזו הפעם הראשונה שאלי משתמשת בחסינות שלה ככלי לטובתה. נכון, אמנם ראינו אותה רצה ללא מסכה באוויר מלא בסופרס בסצנה שפתחה את רשימת הדירוג הזו (ומגיעה מוקדם יותר בעלילה), אלא שאז זה היה בטעות. הפעם, מדובר בצעד שקול ומחושב שנעשה בכוונת תחילה, מה שמדגיש עד כמה אלי התפתחה והשתנתה גם אסטרטגית במהלך המסע שלה בסיאטל.
הסיבה השנייה היא שהסצנה מציגה מרדף אכזרי וחסר רחמים של אלי אחרי נורה. מעבר לעובדה שהמרדף הזה יוצר סצנת אקשן מרהיבה, הוא גם מצליח לשלב בתוכו רגשות עזים של כעס ושנאה שעוברים מאלי אל השחקן, שבפעם הראשונה מאז תחילת המשחק מתמודד פנים אל פנים מול אחת האנשים שהרגו את ג'ואל ששימש לה כאב. מכאן ניתן לעבור בטבעיות לסיבה השלישית, שהיא ההידרדרות המוסרית שאלי (והשחקן) עוברים בעקבותיה. זו הפעם הראשונה במהלך המשחק שאנחנו רואים את אלי בעצמה ולבדה נוהגת באכזריות ונקמנות כלפי נורה בצורה שמתחילה להזכיר את האנשים אותם היא רודפת. בשלב הזה, האכזריות הזו מתורצת לאו דווקא בשם יצר הנקמנות בלבד (שכן היא משמשת ככלי להשגת מידע אודות מיקומה של אבי), ולכן גם השחקנים יכולים להצדיק את המעשים האלימים האלו. אבל בסוף הסצנה, כאשר אלי חוזרת לקולנוע ובסצנה של שתיקה מופתית אנחנו רואים את דינה מנסה לנקות ממנה את כתמי הדם (שמסמלים את הסבל וההרג שאלי יצרה) ללא הצלחה מלאה, אנחנו מתחילים להבין שבסופו של דבר יש פה משהו עמוק ואפל יותר.
בנוסף, זו גם הפעם הראשונה שבה אנחנו עדים לכך שאלי מבינה ויודעת מה ג'ואל עשה בסוף המשחק הראשון. אנחנו אמנם לא יודעים מה היא יודעת בדיוק ואיך היא יודעת את זה, אבל כאשר נורה מתעמתת איתה לגבי מה שקרה, היא מספרת לה שהיא יודעת ובכל זאת בחרה לצאת למסע הנקמה הזה. העימות הזה חושף בפנינו לראשונה גם את הרקע הכללי לסיבה שבגינה רדפו אבי, נורה ושאר החבורה אחרי ג'ואל, וגם את העובדה שאלי מודעת לכל מה שקרה. העובדה שאלי יודעת שג'ואל שיקר לה מעידה שבסופו של יום לא משנה עד כמה היחסים בין אלי לג'ואל היו עכורים או עד כמה היא לא הסכימה עם הבחירות שלו, הקשר והחיבור ביניהם היה חזק יותר מהכול.
על פי הטריילרים, ניכר שהעיבוד של HBO לסצנה יהיה כמעט זהה אחד לאחד מבחינה טכנית, ומהמעט שראינו ניכר שגם לטאטי גבריאל (נורה) וגם לבלה ראמזי (אלי הבוגרת) יש את הפוטנציאל לעבד את הסצנה הזו אל המדיום הטלוויזיוני בצורה מושלמת. ואם כל האלמנטים האלו יצליחו להסתדר יחדיו, אין לנו ספק שאנחנו עומדים לקבל את אחת מהסצנות הגדולות של השנה בטלוויזיה.
במקום הרביעי והמכובד מאוד בחרנו לשים את אחת הסצנות המכוננות, הקריטיות והכואבות ביותר במשחק (שאנחנו בטוחים שבעיני רבים נמצאת במקום הראשון). למעשה, מדובר באחד הרגעים הקריטיים והפיבוטיים ביותר בסדרת המשחקים כולה (אם לא הקריטי שבהם) שכן הוא זה שמניע את עלילת המשחק כולה, ולכן גם צפוי באותו האופן להניע את כל עלילת העונה השנייה. אנחנו מדברים כמובן על רגע המוות של ג'ואל, שנרצח על ידי אבי וחבורתה בשלב מוקדם מאוד במשחק.
הענקנו לסצנה זו מיקום כה גבוה ברשימה בעיקר מכיוון שהיא טומנת בחובה אלמנט של הפתעה מוחלטת, שמשנה באופן דרסטי את התפיסות והרעיונות שהוצגו במשחק הראשון. בעוד שהמשחק הקודם תיאר את המסע המשותף של אלי וג'ואל ואת התהליך בו הקשר ביניהם התהדק והפך לקשר אב-בת (מה שהתמקד בתמות של אהבה ואופטימיות בעולם כה אפוקליפטי והרסני) המשחק השני מציג תהליך הפוך לגמרי של כאב, סבל ונקמה, והכול מתחיל ברגע הזה. הטרנספורמציה של אלי מילדה תמימה לנערה מלאת נקמה וחסרת רחמים, המסוגלת למעשי אלימות אכזריים ונוראיים, מתחילה ממש שם — באותו הרגע שבו היא, יחד עם השחקנים, חווה את מה שניתן לכנות בקלות כאחד הרגעים הקשים והטראומטיים ביותר בסדרת המשחקים. למרות הרעש העצום שהוא יצר באינטרנט כאשר המשחק יצא ב-2020, אנחנו צופים כי הרגע המטלטל הזה יקבל ביטוי מרכזי גם בעונה השנייה של סדרת הטלוויזיה, שכן הוא למעשה מה שיוצר את קו העלילה הראשי של המשחק.
כשחווינו את הרגע הנורא של מותו של ג'ואל בפעם הראשונה ששיחקנו במשחק, נותרנו המומים וכואבים. אובדן של דמות שכל כך התחברנו אליה, הזדהינו איתה וחווינו איתה מסע רגשי עמוק במהלך המשחק הראשון, בצורה אכזרית, ברוטאלית ובעיקר מפתיעה שכזו הוא לא דבר של מה בכך. זה מה שהופך את הסצנה הזו לקשה לצפייה ואכזרית במיוחד (אבל בקטע טוב), ולכזו שמשאירה צלקת רגשית עמוקה. וזו בדיוק הסיבה שאנו מצפים לה בכיליון עיניים.
יחד עם זאת, ובעיקר בגלל שמדובר בסצנה כל כך פיבוטית שהביצוע שלה קריטי ביותר לסיפור הסדרה כולה, אנחנו מאוד חוששים לראות כיצד היא תבוצע בסדרה. אנחנו מקווים שההפקה תצליח להעביר בצורה אותנטית ונוגעת ללב את הכאב והזעם שמניעים את מעשיה של אבי, את התגובה קורעת הלב (וסוג של אינטימית) של אלי ברגעיו האחרונים של ג'ואל, וכן גם את חוסר האונים הנורא שלה כשהיא מבינה שאין ביכולתה לעשות דבר כדי להצילו.
הסצנה הזו היא ללא ספק אבן יסוד בעלילה, וההוצאה לפועל שלה בסדרה תהיה קריטית להמשך המסע הרגשי בסיפור. לכן היא מקבלת את המקום הרביעי והמכובד מאוד, ואנחנו כבר לא יכולים לחכות שהלב שלנו יישבר פעם נוספת.
רגע לפני שנדון בשלושת הרגעים המצופים ביותר שלנו, אנחנו רוצים להזכיר רגע אחד נוסף שכמעט ונכנס לרשימה הזו — סיפור הרקע של אבי. במהלך המשחק אנחנו נחשפים לראשונה לדמותה של אבי אנדרסון, חברה בארגון "החזית לשחרור וושינגטון" (WLF), המחפשת אחר נקמה. מעבר לעובדה שאבי היא אחת משתי הדמויות הראשיות שאנחנו משחקים במהלך המשחק (לצד דמותה של אלי כמובן), היא גם זו שרוצחת את ג'ואל בשלב מוקדם (מסיבות שלא לגמרי ברורות בהתחלה) מה שמוביל לכך שאת כל חלקו הראשון של המשחק אנחנו מבלים ברדיפה עיקשת אחריה.
אבל מיד בתום חציו הראשון של המשחק, כאשר אבי ואלי סוף סוף נפגשות פנים אל פנים לראשונה מאז אותו רצח, אנחנו עוברים הישר לנעליה של אבי ומתחילים לגלות את סיפור הרקע שלה. אנחנו מגלים כי המנתח שעבד עבור "הגחליליות", ואותו הרג ג'ואל בסוף המשחק הראשון על מנת להציל את אלי, היה למעשה אביה של אבי, דוקטור ג'רי אנדרסון, מה שבסופו של דבר, מוסיף למסע הנקמה של אבי בג'ואל גם פן אישי. מדובר ברגע מטלטל במשחק, שמתחיל לגרום לנו להבין את המניעים של אבי, ולשמוע קצת יותר על ההשלכות של אירועי סוף המשחק הראשון מכיוונים שפחות הכרנו, תוך כדי שהוא מדגיש שלכל מטבע יש שני צדדים. הקטע הזה הוא קטע מורכב, עמוק וטעון, שאנחנו מאוד מצפים לראות במהלך הסדרה. כקטע שכזה, הוא ידרוש מהשחקנית קייטלין דיוור (אבי) להיכנס לנעליים גדולות במיוחד, לתפקיד של אחת הדמויות הכי שנויות במחלוקת בהיסטוריית הגיימינג.
אנחנו מתקרבים לסיום הרשימה שלנו ונכנסים אל שלושת הרגעים המצופים ביותר, איפה שהבחירה והדירוג היו הקשים ביותר עבורנו. אחרי הרבה מאוד מחשבה ודיונים, במקום השלישי בחרנו למקם את הרגע שבו אלי מגלה את האמת על מעשיו של ג'ואל. היא מגלה שג'ואל שיקר לה, וחילץ אותה מבית החולים של ה"גחליליות" משום שהניתוח שנועד למצוא תרופה למגפה, היה צפוי להוביל למותה.
רגע זה טומן בחובו משמעות עצומה בעלילה הכוללת של "האחרונים מבינינו", שכן הוא חושף את שורש הריחוק והמתח המורגש היטב בין אלי לג'ואל לאורך אירועי המשחק השני עד לאותה נקודה, ומהווה את הקרקע הרעועה עליה נבנים היחסים המורכבים והטעונים שלהם. הגילוי המטלטל הזה, שבו אלי מבינה את עומק השקר שטווה ג'ואל כדי להציל אותה, מסביר את תחושת הבדידות הקשה והכעס העצור המבעבעים בה לאורך זמן, וכן גם את תחושת הבגידה העמוקה והצורבת שהיא חשה כלפי האדם שהפך עבורה לדמות אב, אך באותו רגע, הופך גם למי שנטל ממנה את האפשרות להציל את העולם, ולהרגיש כאילו היא משנה משהו. אנחנו צופים כי רגע מכונן זה יצטרך להיות מוצג במלוא עוצמתו על המסך בעונה השנייה של הסדרה, ובצורה הטובה ביותר האפשרית, עם כל המטען הרגשי העצום שהוא נושא עמו — מטען שבמידה רבה יקום וייפול על כתפיהם של בלה רמזי ופדרו פסקל המצוינים, אשר יצטרכו לנווט במיומנות בין רגשות של הלם, כעס, בלבול ואובדן אמון.
הציפייה העזה שלנו לצפות בגרסה הטלוויזיונית של הרגע הזה נובעת מההבנה שהוא מהווה את נקודת המפנה הקריטית והבלתי-חוזרת במערכת היחסים המורכבת והסבוכה שבין אלי לג'ואל, ולסיבה העיקרית (שלפחות למיטב ידיעתם של השחקנים בשלב זה) לכך שג'ואל מצא את מותו בזמן שמערכת היחסים ביניהם הייתה בשפל חסר תקדים. אנחנו מאמינים שהרגע הזה יחשוף במלוא עוזו את עומק האהבה של ג'ואל כלפי אלי, ואת הרצון העז והכמעט אובססיבי שלו להגן עליה בכל מחיר, גם אם הוא כולל בתוכו שקר כה גדול בעל השלכות הרות גורל על עתיד האנושות כולה. מנגד, אנחנו מצפים לראות את עוצמת הפגיעה והכאב הנורא של אלי, את תחושת הניצול והאובדן של משמעות קיומה, ואת ההבנה הנוראית שהקרבתה הפוטנציאלית והמשמעותית לא רק שלא התממשה, אלא נמנעה ממנה באופן מכוון. אין ספק כי סצנה זו תהיה אחד מרגעי השיא הרגשיים של העונה השנייה, וכזו שתמתח עד הקצה את גבולות האהבה העיוורת ומערכת היחסים שבין השניים, את מהות האמון השברירי, ואת שאלות המוסר המורכבות הנובעות מבחירתו של ג'ואל. בסופו של דבר, זוהי סצנה שתעצב באופן בלתי הפיך את המשך מסעה של אלי בעולם הפוסט-אפוקליפטי האכזרי והמנוכר לאחר האובדן הכפול: הן האובדן הפיזי של ג'ואל, והן האובדן של האמון והתמימות שלה.
אל המקום השני הגיעה אחת הסצנות המיוחדות והשונות ביותר במשחק כולו: הסצנה שבה אלי מנגנת לדינה בגיטרה את השיר Take On Me, על גבי חורבות סיאטל הישנה.
הדבר המפתיע ביותר לגבי הסצנה הזו הוא שעל אף הרגשות העזים שהיא מייצרת והמשמעות העצומה שהיא טומנת בחובה עבור עלילת הסיפור, היא סצנה אופציונלית בלבד ולמעשה, במהלך המשחק ניתן לפספס אותה לחלוטין אם לא יודעים איך ולאן ללכת. עצם העובדה שמדובר בסצנה אופציונלית לחלוטין אך למרות זאת היא עדיין הפכה לאחד הרגעים האייקוניים ביותר במשחק, ואף עתידה להיכלל בעיבוד הטלוויזיוני של הסדרה, מעידה לא רק עד כמה מדובר בסצנה משמעותית ומרגשת, אלא גם עד כמה יוצרי הסדרה מכירים את המשחק על בוריו, ויודעים בדיוק מהם אותם רגעים אייקוניים ששווה לכלול על המסך. בניגוד לרוב הסצנות שנמצאות בדירוג הזה (ובוודאי לאלו שבמקומות הגבוהים יותר), לא מדובר בעוד סצנת אקשן חסרת מעצורים, אלא דווקא באחת הסצנות השקטות, הרגועות והאישיות ביותר בסדרת המשחקים כולה, ובדיוק בגלל זה היא הופכת לכל כך אייקונית ומרגשת. עצם זה שבמהלך כל מסע הנקמה הזה, ובתוך כל הזעם הרב שבו אלי שרויה, היא מצליחה לייצר רגע כל כך אינטימי, תפס אותנו, בתור שחקנים, מאוד לא מוכנים. הניגודיות שלו לא רק למצבה הנפשי של אלי, אלא גם לעולם הפיזי והמוחשי שבו היא נמצאת, הייתה פשוט שומטת לסתות.
מעבר לעובדה שהביצוע של אשלי ג'ונסון (המדבבת של אלי במשחק) לשיר Take On Me מצליח לרגש עד עומק הלב, עצם זה שמרכז הסצנה הוא ניגון בגיטרה מצליח לפרוט על מיתרי הנפש שלנו בצורה כנה ונוגעת במיוחד. שיעורי הגיטרה של אלי וג'ואל היו אחד האלמנטים המוחשיים הבולטים ביותר בסדרת המשחקים למערכת היחסים והקשר שלהם, והשימוש בנגינה בסצנה הזו מצליח להזכיר לנו, בלי מילים, עד כמה אלי הייתה חשובה לג'ואל ועד כמה הוא היה חשוב לה, גם אם היא עדיין לא מודה בזה בפה מלא.
בנוסף, הסצנה מחזקת את מערכת היחסים שבין דינה לאלי, שמתחילות להתאהב זו בזו יותר ויותר, מה שרק מוסיף לרגש, לאינטימיות ולתחושת השקט שהיא מקרינה, ויוצר תחושה שמערכת היחסים של ג'ואל ואלי, והאהבה החזקה ביניהם, מוקרנת דרך אותה גיטרה גם למערכת היחסים החדשה שבין אלי ודינה.
על פי ההבלחות הקטנות של הסצנה שראינו בטריילרים, אנחנו מאמינים שבדומה לסצנת המסיבה בג'קסון, גם הפעם יהיה מדובר בשחזור כמעט מדויק של הסצנה, ואנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות את בלה רמזי ואיזבלה מרסד מפיחות חיים ברגע המרגש הזה.
בפסגת הרשימה שלנו, במקום הראשון והנחשק ביותר, אנחנו מציבים רגע שכולו קרן אור של תקווה וחום אנושי בתוך העולם האפל והמיוסר של הסדרה והמשחקים — סצנת המוזיאון.
הסצנה היא למעשה פלאשבק מרגש אל העבר, המתרחש לאחר אירועי המשחק הראשון אך לפני התהפוכות הקשות של המשחק השני, בו ג'ואל, במחווה אבהית ונדירה, לוקח את אלי כמתנת יום הולדת בלתי נשכחת אל מוזיאון ההיסטוריה והמדע הנטוש. שם, בין שרידי העבר המפואר והשקט, הוא מגשים לה שני חלומות יקרים ללבה: מפגש דמיוני ומרגש עם דינוזאור עצום ומימוש קצר אך עוצמתי של הפנטזיה שלה להיות אסטרונאוטית אמיצה. הרגע הזה זוכה למקום הראשון והבלתי מעורער ברשימת הציפיות שלנו ממספר סיבות משמעותיות. ראשית, הוא מציג לנו פלאשבק יקר ערך אל תקופה שברירית של יציבות יחסית לאחר האירועים הטראומטיים של המשחק הראשון, ומציע הצצה נדירה ומרגשת אל מערכת היחסים החזקה והמתפתחת של ג'ואל ואלי לאחר שחילץ אותה מבית החולים של הגחליליות. הרגע הזה מספק לנו רגעים יקרי ערך של חום אנושי, אהבה אבהית ותמימות ילדותית בתוך עולם קשה ואכזרי שבו רגעים כאלה כמעט ולא קיימים. לאחר הטלטלות הרגשיות והכאב העמוק שאנו חווים במהלך המשחק השני, וצפויים לחוות גם במסגרת העונה השנייה שעוקבת אחר קו העלילה המורכב והמתוח שבין ג'ואל לאלי, סצנה זו צפויה להיות משב רוח מרענן ומנחם המזכירה לנו את הרגעים היפים והמשמעותיים שעיצבו את הקשר הייחודי והבלתי ניתן לניתוק שקיין בין אלי וג'ואל. שנית, סצנת המוזיאון מאפשרת לנו להעמיק את ההיכרות עם עולמה הפנימי העשיר של אלי ועם החלומות והתקוות שלה, שנדחקו הצידה ונבלעו על ידי המציאות הקשה והטראומטית בה היא חיה. הרצון התמים והנוגע ללב שלה לראות דינוזאור אמיתי ולחוות את פלאי החלל החיצון מדגיש את ילדותה שנלקחה ממנה בטרם עת ואת הכמיהה העמוקה שלה לעולם אחר, עולם נטול סכנות, אובדן ומוגבלויות. ג'ואל, במעשה אבהי זה, לא רק מגשים לה חלומות ילדות מתוקים אלא גם מעניק לה רגע קצר אך יקר מפז של נורמליות, שמחה ותחושה של חופש וממשיך לשדר את התחושה שיש מי שאוהב אותה בתוך עולם כל כך מאיים.
אנחנו מצפים לרגע זה במיוחד משום שהוא מדגיש את הצדדים הרכים, הפגיעים והאוהבים יותר של ג'ואל, דמות שאנחנו רגילים לראות כקשוחה, מסתגרת ומוגנת. הנכונות שלו לצאת מגדר הרגיל, להתגבר על זהירותו הטבעית ולעשות מאמץ כה גדול כדי לשמח את אלי, לחלוק איתה את פנטזיות הילדות שלה ולהעניק לה רגע של אושר אמיתי, מעידה יותר מכל על עומק אהבתו אליה ועל הקשר החזק והבלתי שביר שנוצר ביניהם. על פי הטריילרים ניכר שהסצנה הזו עומדת להופיע במלואה במהלך העונה השנייה, ואנחנו מצפים שזה יהיה אחד מרגעי השיא הרגשיים הבולטים והחשובים ביותר במהלכה. רגע שיזכיר לנו את המשמעות העמוקה של קשר אנושי, חמלה ואהבה גם בתוך התופת הקיומית בה הדמויות נאבקות לשרוד.
בנוסף, על פי השמועות, הסצנה צפויה להופיע בצורה כזו או אחרת במהלך הפרק השישי והאחד לפני אחרון של הסדרה, אותו ביים לא אחר מאשר ניל דרוקמן, יוצר סדרת המשחקים שביים את הסצנה גם במשחק. עצם המעורבות הפוטנציאלית שלו בבימוי אחת הסצנות המרגשות והחשובות ביותר בסדרת המשחקים כולה, רק גורמת לנו לחכות לה יותר ויותר.
בציפייה דרוכה לעונה השנייה ועם תקווה קטנה לרגעים של אור בתוך הסיפור הטרגי והכל כך טוב הזה, אנו מכתירים את סצנת המוזיאון כרגע המצופה ביותר שלנו, ומצטרפים לג'ואל באיחול חם ואוהב לאלי, אחת הדמויות הטובות בהיסטוריה של הגיימינג: "Happy birthday kiddo", ובכך סוגרים את הדירוג שלנו.
הוסף תגובה
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
