התאריך הוא ה-9 בספטמבר 2021. השעה היא 23:00 בלילה. עוד שניות בודדות צפוי להתחיל האירוע השנתי של פלייסטיישן, ה-PlayStation Showcase לשנת 2021. האירוע הזה הגיע בזמן מצויין לסוני, כמעט שנה לאחר ההשקה המסחררת של קונסולת הפלייסטיישן 5 (שבאותה תקופה עוד המלאים נגמרו שעות בודדות לאחר שחודשו), כאשר רוב האולפנים הגדולים שלהם כגון Naughty Dog, Sucker Punch ואפילו Insomniac שחררו לקונסולות השונות לפחות משחק אקסקלוסיבי חדש אחד ומצליח במיוחד, ולאלו שלא (כמו אולפני Santa Monica למשל) יש לפחות משחק אחד בדרך. התקופה הזאת הייתה לחלוטין תור הזהב של פלייסטיישן, ולאף אחד לא היה ספק שסוני שולטת בשוק הקונסולות. אבל עדיין, בתור מעריץ של סוני בכלל ואולפני המשחקים שלהם בפרט, לא הייתה לי סיבה לשדרג מקונסולת הפלייסטיישן 4 שהייתה בבעלותי באותה התקופה. המשחקים שהוכרזו עד אז הגיעו גם ל-PS4 ולמרות שה-PS5 כלל שיפור אדיר בגרפיקה ובביצועים, בתור תלמיד תיכון חסר ממון לא היה לי יותר מידי אכפת כל עוד יכולתי לשחק במשחקים. אבל הכל השתנה באותו האירוע. אחרי 30 דקות של טריילרים חביבים של משחקי צד שלישי, מופיע על המסך הרמן הולסט שכיום משמש כאחד ממנכ״לי Sony Interactive Entertaiment ומציג לנו את הפרוייקטים הבאים מבית Playstation Studios. טריילר אחרי טריילר, סוני מציגים לנו את המשחקים הבאים שיעצבו את חציו הראשון של מחזור החיים של קונסולות הדור הנוכחי שזה עתה הושקו, כאשר גולת הכותרת הייתה לא אחרת מאשר הטריילר למשחק שהפתיע את כולם, ״וולברין״, שיפותח גם הוא על ידי אולפני Insomniac, וזאת לאחר שבאותו האירוע אולפני Insomniac הכריזו על המשחק ״ספיידרמן 2״, משחק ההמשך לאחד המשחקים האהובים עלי בכל הזמנים, עם טריילר פנטסטי. למעשה, התצוגה הזו שארכה כרבע שעה בלבד הייתה כל כך מרשימה ומסקרנת, ש-24 שעות אחריה כבר היה לי פלייסטיישן 5 ביד.
אבל מאז אותו אירוע מכונן… דברים לאט לאט השתנו. זה לא קרה בבת אחת או בצעד פתאומי, אבל SIE ו-PlayStation Studios פשוט הפסיקו לתקשר עם חלק גדול מהקהל שלהם. לא שמנו לב לזה בהתחלה, כי למשל בשנת 2022, אף על פי שלא התקיים שום אירוע גדול של פלייסטיישן עם הכרזות מפוצצות, שוחררו שני המשחקים ״Horizon Forbbiden West״ ו-״God Of War Ragnarok״. אלו היו משחקים גדולים ואיכותיים במיוחד שהצליחו לספק את הקהל של סוני, שבשילוב עם כמות ההכרזות האסטרונומית מהשנים הקודמות ועם העבודה שיש לפחות עוד מספר משחקים גדולים שצפויים לבוא בשנים הבאות, לא יכל להתלונן. אבל השקט נשמר גם בחציו הראשון של 2023, מה שהוביל להרמת גבה מהרבה מעריצים. הרי הובטחו לנו מספר עדכונים על פרוייקטים כמו ״Spider-Man 2״ או ״The Last Of Us Online״, שהיו אמורים לצאת איפשהו עד סוף 2024. אבל אז, כמו זיקוק בוהק בשמיים חשוכים, סוני הכריזה על קיומו של Showcase נוסף וגדול במיוחד באורך של כשעה ורבע במאי 2023. ההתרגשות אצל המעריצים הייתה בשמיים, בהתחשב בעובדה שהם זכרו לחיוב את ארועי ה-Showcase מהשנים האחרונות, וכי השמועות והדיווחים ברשת העידו על כך שסוני מנעה קיום אירוע נוסף ב-2022, בכדי לקיים אירוע גדול ובומבסטי במיוחד ב-2023 שישיק את ״שלב שתיים״ של הפלייסטיישן 5. הדבר הוביל לכך שמיליוני מעריצים ברחבי העולם התיישבו מול המסך ב-24 במאי 2023 בשעה 23:00, בכדי לצפות במה שהיה אמור להיות אחד הארועים הגדולים של פלייסטיישן אי פעם. אך עד מהרה, האירוע התגלה כאבן הדרך הראשונה בהתדרדרות המאסיבית שלהם אל התהום…
במקום להתמקד בפרוייקטים החדשים עליהם PlayStation Studios עבדו כל כך קשה בשנים האחרונות, האירוע (כמעט) כולו התמקד במשחקי צד שלישי. כל מה שקיבלנו מהאולפנים של סוני היה טריילר סינמטי למשחק מולטיפלייר חדש בשם FAIRGAME$, וטריילר משחקיות ארוך ונהדר במיוחד למשחק ״Spider-Man 2״ שהיה צפוי לצאת באותה השנה. עד מהרה, האירוע שהיה אמור להחזיר את סוני להיות על הגל הפך לאירוע שמעריצים כעסו וגינו מכל כיוון, בשל העובדה שהורגש ש-SIE מזלזלת בקהל שלה. היא לא הייתה מוכנה לתת להם לראות על מה האולפנים שלה עבדו, ובמקום זאת ניסתה לספק אותו עם עוד ועוד משחקי צד שלישי. הם אולי נראים טוב יותר על הפלייסטיישן 5, אבל כולם זמינים בעוד פלפטפורמה אחת לפחות. למעשה, האירוע הזה היה כל כך גרוע, שאולפני Naughty Dog האמונים על סדרות המשחקים ״The Last Of Us״ ו-״Uncharted״ נאלצו להוציא התנצלות פומבית שלא הופיעו באירוע, וחשפו פרטים נוספים על משחק האונליין החדש שלהם (שמאז הספיק להיות מבוטל). כסוג של פיצוי, הם גם הודיעו באופן רשמי שהם עובדים על משחק סינגל פלייר חדש, אבל עם אפס פרטים נוספים עליו.
מאז אותו האירוע, המהלכים השיווקים המוזרים של סוני והזלזול שלהם בקהל חזרו על עצמם שוב ושוב ושוב, בשלוש צורות שונות. ראשית, הגיעו עשרות דיווחים שונים שההנהלה הבכירה של SIE החליטה לעשות שינוי חד ולהפוך מחטיבת משחקים שמתמקדת בעיקר במשחקי סינגל פלייר איכותיים לחטיבה שמתקדמת בפיתוח משחקי מולטיפלייר ומשחקי GaaS שונים. למרות שאין ספק שמהות השינוי הזה (שתודה לאל ככל הנראה התבטל או התמתן בשנה האחרונה) ברורה ועסקית בעיקרה, שכן משחקים בסגנון מכניסים כמות רווחים עצומה בגדולה, עדיין היה מדובר בשינוי תמוה במיוחד. חטיבת המשחקים של סוני לקחו אולפנים שלא היה להם מושג ירוק ביצירת משחקי GaaS, כמו Naughty Dog או Insomniac, ודחפו אותם בכל הכוח ליצור אחד כזה למרות שזה נגד הטבע שלהם - מה שלמרבה הפלא (של אף אחד) גרם ליצירת משחקים שעל פי השמועות והדיווחים פשוט לא היו מספיק טובים ואיכותיים. הפרויקטים האלו הובילו לבלאגן גדול, לדחיות ובסופו של דבר גם לביטולים של חלק מאותם המשחקים, ובאיזשהו מקום אני מאמין שלדבר הייתה השפעה (יחסית גדולה) על גל הפיטורים האחרון והמאסיבי ב-SIE. אבל כל הסיבות האלו הן אפילו לא הסיבה המרכזית לכך שהמהלך הזה היה מזלזל מבחינתי. הסיבה האמיתית שהמהלך הזה כל כך הכעיס אותי, היא שמבחינתי מדובר ביריקה בפרצוף לא רק בשחקנים של פלטפורמות הפלייסטיישן השונות, אלא גם במורשת של פלייסטיישן כולה. פלייסטיישן הוא לא מותג שנבנה בתור הפלטפורמה הכי טובה לשחק בו משחקי GaaS או הקונסולה הכי זולה בשוק, אלא בזכות אותם משחקי שחקן יחיד אפיים ואייקונים של אולפני הבית שלהם, שהתמקדו בלספר וליצור חוויות סיפוריות מרשימות ומרגשות במיוחד. “Ratchet & Clank”, "inFAMOUS", "The Last Of Us" ו-"God of War" הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה במיוחד של פרנצ'ייזים ולהיטים שהפכו את פלייסטיישן למקום הכי טוב בתחום הגיימינג (ואפילו לאחד המקומות הטובים ביותר בכלל) לחוויות סיפוריות חדשות ואיכותיות במיוחד. זו הסיבה שאני, לכל הפחות, לקוח של פלייסטיישן.
כהוכחה חותכת לעובדה הזאת, אפשר לראות שמספר לא קטן מאותם המשחקים המצויינים של פלייסטיישן הפכו או עומדים להפוך בקרוב לסרט / סדרה הוליוודית, דבר שלא קורה באותה תדירות עם אולפנים אחרים. כשזו המורשת שלך ואבני היסוד שבסופו של דבר הביאו את המותג למצב שבו הוא נמצא היום (או לפחות נמצא בו ב-2021), לקחת ההחלטה הבזיונית של המעבר החד והעצבני של סוני לשוק משחקי ה-GaaS לא יכולה להתפרש אחרת מיריקה בפנים בפניהם של המעריצים והמורשת שלה. כאשר מספר החלטות ניהוליות הכריחו אולפן כמו Naughty Dog, להתמקד במשך כמעט ארבע שנים(!) במשחק GaaS של מותג שכל מהותו היא לספק חוויות סיפוריות מרגשות ופורצות דרך, מה שבסופו של יום מביא את החברה למצב שבו היא אשכרה צריכה לשאול את עצמה אם היא ממשיכה להיות חברת משחקי סינגל פלייר איכותיים או חברה שיוצרת ומתחזקת משחקי GaaS (ואני מעריץ את דרוקמן על הבחירה שלו ושל האולפן להמשיך להתמקד במשחקי סינגל פלייר), אי אפשר שלא לתהות מה לעזאזל עבר בראש של ההנהלה הבכירה של חטיבת המשחקים של סוני באותן השנים, והאם הם שכחו מה הדבר שכל כך יחד ואפיין אותם לאורך ההיסטוריה. אני לא יודע אם זו הייתה החלטה של ג'ים ראיין או החלטה של מנהל בכיר אחר, אבל נראה שסוני איבדה את הדרך באותו הזמן. ארגזי הכסף שמשחקים כמו Fortnite או Overwatch עשו (ועדיין עושים) פשוט עיוורו לחלוטין את ההנהלה הבכירה של פלייסטיישן, שרצתה להכנס לשוק הזה בשיא הכוח ובשיא המהירות כדי לנסות לרכב על ההצלחה ולנסות לקושש כמה כסף שרק אפשר. העיוורון הזה גרם להם לא רק להכשל חרוצות בהרבה מאותם הפרוייקטים (מישהו אמר Concord?), אלא גם לקבל החלטות ניהוליות איומות במיוחד שפשוט התעלמו לחלוטין מהמורשת שלהם בשלושים השנים האחרונות, והזניחו חלק נכבד מהקהל שלהם שרוכש את המוצרים שלהם על מנת לחוות עוד מאותן חוויות מיוחדות, ולא כדי לשחק פורטנייט…
אבל ההחלטה הזו הייתה רק הצעד הראשון, כי במקביל אליה, התחילה אופנת הרימאסטרים והפורטים ל-PC. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, בניגוד להרבה אנשים באינטרנט אני דווקא בעד האופנה הזו, כי היא מספקת תזרים מזומנים חשוב והכרחי לאולפנים, שלא יכולים להוציא כל שנה משחק חדש או לחלופין להמשיך ולחייב את הקהל על רכישות של מטבעות ואביזרים בתוך המשחקים. אבל כדי שאני אתמוך באופנה הזאת, חייבים להתקיים שני תנאים חשובים במיוחד. ראשית, על הרימסטר/ PC פורט להיות מוצדק. אם מדובר ברימייק מחדש למשחק בין כעשור, כמו The Last Of Us Part I שנבנה מחדש כדי להתאים לסטנדרטים המודרניים של היום כדי לתת לשחקנים החדשים והותיקים כאחד את האופציה לחוות אותו ״כמו שצריך״, זה בעיני מבורך. כנ״ל גם אם מדובר ברימסטר למשחק כמו Horizon Zero Dawn, שיצא אמנם ב-2017, אבל בעבור שדרוג של 10 דולר (או מחיר משחק מלא לשחקנים חדשים), מאפשר לחוות את המשחק עם כמה שיפורים גרפיים ומכניים. שנית, הרימאסטרים וה-PC פורטים לא יכולים להיות הדבר היחיד שהאולפן מכריז עליו. האולפנים צריכים לתת לשחקנים שכבר שיחקו במשחקים הללו אופק עתידי ומשחקים שמיועדים גם אליהם, ולא לפנות רק לקהל שעדיין לא שיחק במשחקים או רוצה לצרוך אותם שוב ושוב עם מעט שיפורים. לצערי, בשנים האחרונות SIE לא עומדת בשני התנאים האלו, ובמיוחד במיוחד בתנאי השני. התחושה הרווחת היום בשוק היא שהדבר היחיד שמעניין את סוני הוא להוציא שוב ושוב את אותם המשחקים בגרסאות שונות ומשופרות, יותר מאשר להתמקד בלהוציא משחקים וחוויות חדשות לשוק, ואני בהחלט מבין מאיפה זה בא. אם בשנים 2020-2022 אולפני פלייסטיישין הוציאו 6 משחקי סינגל פלייר גדולים חדשים ומקוריים, בשנים 2023-2025 האולפנים צפויים (נכון לכרגע) לשחרר רק 4, וזה עוד אם מחשיבים את Astro Bot, שלמרות אהבתי העצומה אליו, לא יכול להאמר באותה נשימה עם משחקים כמו "God of War Ragnarok" או "Ghost of Thusima".
אבל זה לא הכל, כי במקביל להאטה בקצב שחרור המשחקים הגדולים והמקוריים, הייתה עליה חדשה בכמות הרימסטרים והגרסאות המשודרגות, כאשר רק בין השנים 2023-2024 יצאו מעל 5 גרסאות רימאסטר / PC פורט למשחקים של האולפנים, וזה כמעט פי 2(!) מכמות המשחקים הגדולים והחדשים שהאולפנים השיקו בשנים האחרונות. ההבדל העצום הזה במספרים, בשילוב עם העובדה שלי כגיימר ומעריץ מושבע של Playstation Studios אין שמץ של מושג על איזה מוצרים שרלוונטים אלי האולפנים עובדים, גורמים לי להרגיש שלסוני פשוט לא אכפת ממני ושהם לא מעוניינים להמשיך ולספק את אותם המשחקים שבגללם התאהבתי בהם מלכתחילה. כאמור, אין לי בעיה עם אותן גרסאות הרימאסטר. אני אפילו בעד, ואני יותר מאשמח לרכוש כמה מהן כדי לתמוך באולפנים שאני כל כך אוהב (וגם עשיתי זאת), אבל אני חייב לדעת לאן הכסף הזה הולך. וכשיש שתיקה כל כך רועמת מצד רוב האולפנים, זה מרגיש מזלזל במיוחד. אך לא די בכך, כי במקביל, התופעה הזו (ובמיוחד עניין ה-PC פורטס) יצרו בעיה נוספת, והיא שהקונסולת של פלייסטיישן איבדו את האקסקלוסיביות שלהם. אם בעבר הייתי בסדר עם העניין, כי יכולתי להתנחם בעובדה שיש לי כבעלים של קונסולת פלייסטיישן מספר משחקים שאנשי ה-PC לא יוכלו לשחק בעוד שנים ארוכות, או לחלופין בעובדה שיש עוד מספר משחקים חדשים שאזכה לשחק בהם בקרוב, עכשיו זה כבר לחלוטין לא המצב. כאמור, לא רק שסוני במשך כמה שנים טובות לא הכריזו על משחק AAA גדול וחדש (עד Ghost Of Yotei אבל נגיע אליו אחר כך), אלא שכמעט 100% מספריית המשחקים שלהם זמינה גם במחשב. זה עוד יותר פוגע ביחודיות שלי כשחקן פלייסטיישן, ותורם לאותה תחושת זלזול שממשיכה להעביר אליי את המסר שלסוני פשוט לא אכפת ממני.
אם כבר הזכרנו את חוסר ההכרזות של חטיבת המשחקים של סוני, בואו נדבר רגע על מה שהם כן הכריזו בזמן האחרון. אין ספק שהכותרות הגדולות שעוסקות בסוני בשנים האחרונות היו סביב הביטולים שלה. בין אם זה ביטולים של משחקים שאפילו לא יצאו, כמו משחק האונליין של ספיידרמן שההדלפה המאסיבית האחרונה מאולפני Insomniac גילתה לנו אודותיו ואודות העובדה כי בוטל, או משחקים שיצאו ונגנזו תוך מספר ימים מועט במיוחד כמו Concord, נראה שהדבר המאסיבי שסוני יודעים הכי טוב לעשות בימינו זה רק לייצר כותרות העוסקות בביטולים של פרוייקטים. אבל בעוד שהכותרות על ביטולים עוד עצבנו לעיתים בעיקר בגלל החוסר בהכרזות ממשיות מצד אותם האולפנים, השיא של התופעה הזו הגיע ממש בימים האחרונים, יחד עם הכותרות על ביטול ה-DLC למשחק ״ספיידרמן 2״. למי שלא יודע, במהלך NYCC האחרון, סוני ומארוול הכריזו בחגיגיות על כך שגרסת ה-PC של המשחק המהולל ״ספיידרמן 2״ תגיע למחשב ב-30.1.2025. על פניו, לא מדובר בידיעה מרעישה במיוחד (חוץ מהעובדה שמדובר בפורט למחשב שמגיע פחות משנתיים אחרי יציאת המשחק), ובכל יום אחר הייתי מיחס לידיעה הזו אפס חשיבות. אבל, בתוך אותו PR שיצא יחד עם סרטון ההכרזה, הסתתר משפט שהכעיס אותי במיוחד. בתוך ההכרזה הארוכה והמסועפת הסתתרה לה בשקט בשקט שורה קטנה, בה סוני הודיעו בדרך אגב כי למשחק לא מתוכננים תוספות עלילתיות כלל, ולא יכולתי לעבור על זה בשתיקה. השורה הזו וההכרזה הזו (אם אפשר לקרוא לה ככה) הכעיסו אותי מהמון סיבות שונות, אבל הסיבה העיקרית שההכרזה הזו הרגיזה אותי הייתה הצורה בה היא הוכרזה. עצם העובדה שסוני ו-Insomniac בכלל התייחסו לעצם (חוסר) קיום ה-DLC, אף על פי שהוא לא הוכרז רשמית אף פעם, ועוד בחרו לקבור את העובדה שלמרות ההדלפות השונות הוא בסופו של דבר בוטל, גרמו לי להרגיש כאילו סוני מנסה לטאטא ולקבור את הנושא ואת הביקורת עליה מתחת לשטיח, ולקוות שזה יעבור בלי שאף אחד ישים לב, רק שבפועל הם יצרו בדיוק את התוצאה ההפוכה. אני יודע שלא היינו אמורים בכלל לדעת על קיומם של ה-DLC האלו מלכתחילה, ושהסיבות היחידות שאנחנו מודעים אליהם היא ההדלפה הקשה והחמורה (שאני מגנה בכל תוקף) והטעות של תפריט המפתחים באחד העדכונים למשחק. אבל אם כבר מסיבה לא ברורה בחרתם להתייחס לנושא - תעשו את זה בכבוד בהגינות ובישירות, בדיוק כמו שעשיתם לפני כמעט שנה עם ההכרזה על הביטול משחק האונליין של The Last Of Us, שאף שמאוד כאבה למספר רב של אנשים, עדיין הרגישה מכבדת וישירה כלפי הקהל ולא פחדנית ומבישה כמו ההכרזה הזאת. או, שלכל הפחות, תשחררו את ה-PR הזה יחד עם עוד הכרזה משמעותית ומרגשת נוספת, או אפילו בזמן State of Play כלשהו, כדי שהנסיון לקבור את זה גם אשכרה יצליח.
יחד עם זאת, ולמרות כל הביקורת הקשה והנוקבת שהעברתי על סוני והאולפנים שלה במהלך 2000 המילים האחרונות, נראה שסוף סוף דברים מתחילים להשתנות. בספטמבר האחרון הוכרז המשחק ״Ghost of Yotei״, משחק ההמשך למשחק ״Ghost of Tsushima״ מבית אולפני Sucker Punch, שאף על פי שאני אישית פחות מתחבר אליו, אי אפשר להתכחש לכך שמדובר בהכרזה גדולה, מאסיבית ומרגשת במיוחד. בעיניי, ההכרזה הזו הייתה ההכרזה המשמעותית הראשונה של חטיבת המשחקים של סוני פלייסטיישן מזה שנים, ואני תופס ממנה כמו היורה אחרי שנת בצורת ארוכה, שמעידה ש(בתקווה) בקרוב נשמע על הכרזות גדולות נוספות. ההכרזה מגיעה גם בצל חגיגות ה-30 שנה לפלייסטיישן, שעל פי השמועות ברחבי האינטרנט ייתכן ויכללו את אחד מארועי ה-Showcase הגדולים ביותר של החברה אי פעם. האירוע צפוי על פי השמועות להתקיים בשבוע הראשון של חודש דצמבר (החודש בו הוקמה החטיבה), ועתיד להזכיר את ארועי ה-PSX וה-E3 של פלייסטיישן מהעשור הקודם, שהיום נראים כמו חלום מתוק ורחוק במיוחד. בעוד שאני כבר לא יודע למה להאמין והאם אירוע כזה באמת יקרה, אני מאוד מקווה שהוא יקרה, כי כאמור, סוני חייבים לנו כמה תשובות והגיע הזמן שנקבל אותן.
אם אני צריך לסכם את כל הטור הזה במשפט אחד בלבד, הוא יהיה ״משהו רע עובר על סוני פלייסטיישן״. תוך שלוש שנים בלבד, המותג שנתפס בעיניי כמותג הטוב ביותר בעולם הגיימינג עבר השמדת ערך קשה במיוחד. למיטב ידיעתנו אין לחטיבת המשחקים של סוני עתיד, תקווה או חלום, ולהבדיל מאותו יום קריר בספטמבר 2021 בו מיהרתי לרכוש לעצמי קונסולת PS5, היום אני לא בטוח בכלל שהייתי עושה את אותו הדבר. כל זה נאמר ברקע השקת קונסולת אמצע הדור של סוני, ה-PS5 Pro, שתעלה על המדפים בשבועות הקרובים, וכרגע אין שום סיבה חומרתית או משחקית לרכוש אותה. מדהים אותי לראות איך מוצר שפעם היה נחשב אצלי קנייה של Day 1 הפך להיות מוצר שאני בספק אם ארכוש אי פעם. אבל עוד לא מאוחר לתקן. אני בטוח ומאמין שפלייסטיישן יכולים לחזור לשלוט בשוק הגיימינג, אם רק יחפצו בכך ויתקנו את טעויות העבר. וכאשר ברקע נושבות רוחות של שינוי בפעם הראשונה מזה שנים, כל מה שנותר לקוות הוא שסוני פלייסטיישן באמת תחזור להיות האימפרייה שפעם הייתה ועוד יכולה להיות.
הוסף תגובה
העונה החדשה של ״בית הדרקון״ ב-HBO Max מחזירה אותנו אל תוך העולם של ווסטרוז, היישר לנקודה שבה עצרנו בסוף העונה השנייה. אחרי הכנות רבות לקראת קרב משמעותי שישנה את סדרי הכוחות בממלכה, אנחנו סוף סוף זוכים לראות אותו במלוא הדרו. האם העונה החדשה מצליחה לספק לצופים שוב את הדרמה ואת האקשן שהם כל כך אוהבים לראות בעולם ״משחקי הכס״?
הסרט החדש בסדרת ״צעצוע של סיפור״ של פיקסאר מעמיד את הצעצועים במלחמה אל מול החברה החדשה של בוני - הטאבלט ליליפאד. הנחישות של ג׳סי לנתק את בוני מהמסך, לחבר בינה לבין ילדות אחרות בנות גילה ולהימנע מנטישה מדאיגה נוספת תוביל אותה למסע בלתי צפוי, במהלכו שתיהן יכירו קצת יותר טוב את החברים שעלולים להימצא במסך ומעבר לו. האם ההתמכרות של האנושות לעליית הטכנולוגיה מצליחה להצדיק את חזרתו של המותג הותיק והאהוב לסרט נוסף וחמישי במספר, גם אחרי כל הסגירות העלילתיות?
ב-8 השנים האחרונות כולנו נחשפנו בצורה כלשהי לסדרת הטלוויזיה ״קופה ראשית״. היא התחילה בתור סדרה קטנה מסוג ה-״מוקומנטרי״ (דוקומנטרי מתוסרט) והפכה מהר מאוד לאחד מסדרות הקאלט הגדולות והאהובות ביותר בתעשייה הישראלית. אחרי חמש עונות, ועונה שישית שתעלה בהמשך השנה, עובדי הסופר מגיעים בפעם הראשונה למסך הגדול! אך האם יש הצדקה לקיומו של הסרט? או שזאת מסחטת כספים שאיבדה את הקסם שלה?
